ישראל 2100: 40-45 מעלות בממוצע ביולי
תחזית של נאס"א חוזה התחממות הדרגתית עד סוף המאה. בישראל ובארצות-הברית הטמפרטורה הממוצעת ביולי תהיה 40 מעלות ואילו באפריקה היא תגיע ל-45 בקיץ. בנאס"א מזהירים מהמשך המגמה המסוכנת ומציינים כי חמשת החודשים הראשונים של השנה היו החמים בהיסטוריה
כדור הארץ ממשיך להתחמם, ועד סוף המאה, כך מעריכים מדעני נאס"א, הוא יהיה הרבה יותר חם. מנתונים שפרסמה סוכנות החלל בארצות-הברית עולה כי בשנת 2100 יגיעו הטמפרטורות בישראל ביולי לכ-40 מעלות בממוצע ואף יותר - אם מגמת התחממות כדור הארץ תימשך כתוצאה מפליטת מזהמים לאוויר. בינתיים בנאס"א אמרו כי חמשת החודשים הראשונים של השנה הם החמים ביותר מאז החלו המדידות ב-1880, כך שאם המגמה תימשך 2015 תחליף את 2014 כשנה החמה בהיסטוריה.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה
על-פי ההערכות מדעני נאס"א, עד שנת 2100 תגיע רמת דו תחמוצת הפחמן באטמוספירה ל-935 חלקים מתוך מיליון. השנה, הרמה היא 400 חלקים למיליון.
עוד עולה מהנתונים כי עד סוף המאה הטמפרטורות בחודש יולי בחלקים נרחבים באפריקה ובהודו יגיעו בממוצע ל-45 מעלות. בירושלים, ניו-יורק ולוס אנג'לס הטמפרטורות, כך על-פי המפות, יגיעו ל-40 מעלות בממוצע.
ב-2100 מי שירצה ליהנות בחודש יולי ממקום קריר יאלץ לנסוע ללונדון - שם הטמפרטורה תהיה בסביבות 25 מעלות ואילו בפריז היא תהיה קצת מעל 30 - כך לפני ההערכות המדענים. בנאס"א קוראים להפחית את פליטת החומרים המזהמים הגורמים להתחממות כדור הארץ.
תופעה: בתוך הערים יותר חם
פרופ' עדי וולפסון מהמרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית סמי שמעון, אמר כי "מהמדידות שבוצעו בישראל ב-60 השנים האחרונות ניתן לראות שקיימת מגמה מובהקת של התחממות ברמה השנתית, ובעיקר בחודשים החמים, יוני-אוקטובר, עם שיא בקיץ. כמו כן, נצפתה עלייה ממוצעת של כ-2.5 מעלות בשעות היום בקיץ. בנוסף, קיימת עלייה משמעותית בטמפרטורות המינימום בקיץ, בעיקר באזורים מישוריים. לבסוף, נצפתה גם התארכות של גלי החום, כלומר מספר הימים הרצופים שבהם הטמפרטורה גבוהה מהטמפרטורה הממוצעת, בכל העונה החמה ובעיקר בשיא הקיץ".
הסיבות להתחממות הן שינויים סינופטיים של לחצים באטמוספירה ועלייה בכמות היחסית של קרינת השמש שנספגת באטמוספירה הקרובה לכדור הארץ לבין זו המשתחררת חזרה, כלומר אפקט החממה.
פרופ' וולפסון הוסיף כי הסיבה השלישית היא תופעת אי החום העירוני. "זו תופעה אקלימית שמובילה לעלייה מקומית בטמפרטורה במרחב העירוני יחסית לשטח הפתוח שסביב לעיר, וזאת כתוצאה מכיסוי פני השטח במבנים ובאספלט, עקירת צמחייה ופעילות אנושית, כגון נסיעה בכלי רכב ושימוש במזגנים המגבירה את פליטת החום בעיר", הוא הסביר. "מחקר מתמשך שנערך בבאר-שבע, לעומת סביבתה, הראה שבשלושת העשורים האחרונים הטמפרטורה בעיר עלתה ב-2-3 מעלות לעומת הטמפרטורה בסביבה".
ומה ההשלכות על כל אחד מאיתנו? פרופ' וולפסון מסביר: "ההשלכות של העלייה בטמפרטורה רבות, הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית. ראשית, העלייה בעומס החום מכבידה על הגוף ומשפיעה על הבריאות. כמו כן, יש לה השפעות אקלימיות שונות ובהן על כמות המשקעים המקומית ותופעת המדבור.
בנוסף, יש לה השפעות גלובליות וארוכות טווח, בהן עלייה במפלס הים כתוצאה מהמסת קרחונים, עלייה במחירי המזון כתוצאה משינויי מזג אוויר קיצוניים שגורמים לירידה ביבולים, ועוד".
הוא הוסיף: "למרות שאזרחי ישראל ירגשו את ההשפעה של ההכבדה בעומס החום על גופם ועל הכיס שלהם, ולמרות המאמץ הגלובלי להפחתת ההשפעה של ההתחממות הגלובלית, מדינת ישראל לא התגייסה באופן משמעותי למשימה וגם התוכניות הלאומיות שאושרו ותוקצבו בתחום לא יוצאות לפועל. לקראת פסגת האקלים שתתקיים בסוף השנה בפריז תצטרך מדינת ישראל להחליט האם היא חלק מהעולם ומהמדינות המפותחות או לאו, ולהתחייב להפחתה משמעותית בפליטות גזי החממה מתחומה".
לפנייה לכתב/ת 
