בלאט, סוף / בלוג פלייאוף ה-NBA
אחרי סדרת גמר מטורפת קליבלנד נפרדה לשלום מהאליפות עליה חלמה - וכך גם דייויד בלאט. המאמן הישראלי הראשון ב-NBA סיים עונת בכורה בלי טבעת, אבל עם חוויות, זיכרונות ורגעים שהוא לא ישכח לעולם. וגם אנחנו. סיכום תקופה
בשירו החדש "לאן פנתה אהבתנו" שר אריאל זילבר: "היה לנו טוב, כל כך טוב, היינו ביחד כל הזמן. יצאנו הרבה, בילינו יפה, פתאום הכל תם ונשלם". בלי להתכוון, הוא תיאר בצורה לא רעה את מערכת היחסים שפיתח הציבור הישראלי עם דייויד בלאט בחצי השנה האחרונה. היא נמשכה עד היום (ד'), עם ההפסד של קליבלנד קאבלירס לגולדן סטייט ווריורס 4:2 בסדרת הגמר ואיבוד האליפות עליה פנטז המאמן הישראלי הראשון ב-NBA מאז שנכנס לתפקידו.
- צפו: המאמן בן ה-60 שמטביע
- כספי פגש את אחד מגיבורי הילדות שלו
- התובנה שתעלה לבלאט בהמשך דרכו בקליבלנד?
זה היה מסע ארוך של מי שעשה קפיצת מדרגה עצומה בפרק זמן קצר. עד שהספקנו להבין שהוא שם, הנחיתו לו על הראש את לברון ג'יימס. עד שהספקנו להבין שהוא המאמן של לברון ג'יימס, ג'יימס נפצע.
כשהקבוצה התחילה להפסיד והתרגלנו שוב לרעיון שיפוטר, ג'יימס חזר. עד שהבנו שחזר, קליבלנד הגיעה לגמר המזרח. ועד שקלטנו את זה, היא הגיעה לגמר ה-NBA.
דייויד בלאט סגר היום לא רק את שנת הביכורים שלו בליגה הטובה בעולם. הוא סגר גם שנה של היסטריה ציבורית בלתי פרופורציונאלית, ועל הדרך כיבה את האור מעל קהל ישראלי שקם בכל לילה ולילה בחודשים האחרונים כדי להרגיש שהוא שותף - להצלחה, לדרך, לקשיים, לחיוכים ולניואנסים הקטנים על הספסל של הקבוצה הכי מתוקשרת בארה"ב. למשפט כמו: "היי, זה המאמן שראיתי רק לפני שנה ברוממה ויד אליהו".
ועכשיו הוא נותן בראש לקיירי ארווינג, נוזף בג'יי אר סמית' על זריקה לא טובה ומנסה ליישר את השחקן שלא נותן לאף אחד להתקרב אליו. "ההיית או חלמנו חלום? הוא באמת שם? אז גם אני רוצה להיות"
, אמר לעצמו כל מי שראה את הפלא מתרחש.
מאז 2009 והגשמת חלומו של עומרי כספי עם בחירתו בסיבוב הראשון בדראפט, לא נכנסה מדינת ישראל לטירוף דומה סביב התרחשויות שרחוקות ממנה כל כך. בחיבוק הדוב שהעניקה לשליח שלה בגולה - שכלל גם מעקב אדוק אחרי כל מה שהיה ללברון להגיד עליו - היה קצת מהכל. הוא היה מרגש כמו שהיה דביק, מתבקש כמו שהיה מאוס. נדוש, לעוס, אותנטי וחם באותה מידה.
עכשיו הכל נגמר. המסך מעל עונת NBA נפלאה ירד, בלאט יחזור לארץ ולא ברור אם יחזור לקליבלנד. הספירה לאחור עד העונה הבאה התחילה. עד שתגיע, נסכם את זאת שהייתה. אלה החוויות שצבר בדרך, הקשיים והפיקים. זה מה שנשאר, רק כמה רגעים.
ההתחלה
כמו כל התחלה, גם ההתחלה של דייויד בלאט בסרטו החדש "לעשות את אמריקה" הייתה מבלבלת. במשחקו הראשון כמאמן ראשי של קבוצת NBA הוא פגש דווקא את מכבי תל אביב. נשיקה ללחי של גיא גודס ושמעון מזרחי - וממשיכים לדבר האמיתי. במשחק הראשון הרשמי, פדיחה ראשונה: הפסד לניו יורק החלשה, שכבר אז סומנה כנמושה בפוטנציה.
רק 5 מ-15 עם 8 איבודים ללברון ג'יימס מול ג'יי.אר סמית' ואימאן שומפרט גרמו לבלאט להבין שקל זה לא יהיה. "איבדנו את זה, הפסקנו לשחק", אמר במסיבת העיתונאים הראשונה שבה נדרש לסכם משחק, "היינו יותר מדי סטטיים".
עוד לפני שהפרשנים האמריקאים הספיקו להתרגל לסגנון הדיבור, הדינמיקה עם לברון ודפי המסרים באימונים, הגיע ניצחון הבכורה. הקאבס נחתו בפעם הראשונה בשיקגו, בעתיד יריבתם בחצי גמר
אלא שקשיי ההתאקלמות של בלאט, והבעיות של כקליבנד כקבוצה, נמשכו גם הרבה אחרי ההפסד לניקס. בנובמבר רשמו הקאבס רצף של ארבעה הפסדים, ממנו ידעו לצאת רק על חשבון אורלנדו הבינונית (עם 74:106 נהדר). ההתפוצצות הזאת הייתה רק הפרומו להמשך, והקאבלירס דהרו מכאן לשמונה ניצחונות.
המשבר
דווקא כשקליבלנד תפסה תאוצה והתחילה להמריא, היה ברור כי המשבר הוא רק עניין של זמן. באופן לא ממש מפתיע, הוא הגיע ברגעים שלברון ג'יימס סבל מפציעה. "המלך" התחיל לחוש כאבים, ובהחלטה משותפת שלקח ביחד עם הצוות המקצועי חדל ממלאכה במשך שבועיים.
בשבועיים האלה חלה ההתדרדרות הגדולה, שכמעט וסיימה את תפקידו של בלאט עמוק בתוך החורף. קליבלנד הפסידה תשעה מתוך עשרה משחקים, נכנסה לפאניקה ולמפולת שלגים, וכדי לנסות לקום ממנה רקמה שני מהלכים משני עלילה תוך יומיים.
בתחילה הנחיתה אצלה את סמית' ושומפרט מהניקס, ואז צירפה את טימופיי מוזגוב. ג'יימס, שראה את החברים שלו מתפרקים ונכנס לשאננות, הוטען מחדש במוטיביציה. עם חזרתו למשחק חוץ מול פיניקס היה נלהב עד כדי כך, ש"אירגן" לבלאט את אחד מרגעי השפל הגדולים ביותר שלו העונה.
הדחיפה
את מה שקרה במשחק ההוא, כאמור, מנסה בלאט לשכוח עד היום. במהלך התקפה שגרתית נשרקה לחובתו של ג'יימס עבירת תוקף. המאמן השתולל ומחה כנגד השופטים.
רגע לפני שהם שורקים לחובתו עבירה טכנית, מגיח מהצללים האיש ומגן הזיעה - ודוחף אותו בצורה חריגה אל מחוץ לתחומי המגרש. קליבלנד מפסידה, אבל המקרה הופך להיות הסיפור האמיתי של המשחק. בלאט מסרב לקחת חלק מהפסטיבל: "לברון הגן עליי, אני בסדר עם זה לגמרי". גם "המלך" סירב להתרגש: "רק רציתי להגן על המאמן שלי".
השיפור
בדיוק כשנראה שיותר גרוע מזה לא יכול להיות מבחינת שליחנו לאוהיו, קליבלנד חזרה. אחרי ניצחון על ל.א לייקרס, ומשחק הבאולינג לפניו, מגיע אחד יוקרתי יותר מול הקליפרס, והצבע לפנים של בלאט חזר.
הקבוצה שלו שועטת לעבר 12 ניצחונות רצופים, בלאט שם מאחוריו את הביקורות הארסיות והדיווחים לפיהם הוא לא האיש החזק בחדר ההלבשה (אלא טיירון לו ש"לוקח מאחורי גבו פסק זמן", או לברון ש"מחליט מה קורה בהתקפות") - ומרים את את הראש מעל המים. מאוחר יותר הוא גם נבחר לתואר מאמן חודש מרץ במזרח.
השחקנים שלו מפסידים באותו חודש רק ארבע פעמים, גוברים על גולדן סטייט וסן אנטוניו, מקבלים מקיירי ארווינג 55 נק' במשחק אחד ופתאום, לא להאמין, נראים כמו קנדידטים טבעיים לאליפות.
הפציעה
קליבלנד מסיימת את העונה הסדירה במאזן לא רע של 29:53, במקום השני במזרח ועם עשרה הפסדי בית בלבד. כפרס היא מקבלת בפלייאוף את בוסטון הנאיבית, וסוגרת את הסיפור איתה תוך ארבעה לילות. אלא שהאירוע המרכזי של הסוויפ הזה בכלל לא היה הסוויפ עצמו, אלא הפציעה הקשה של קווין לאב. קלי אוליניק, שחקן הסלטיקס, "חנק" את הזרוע שלו ללא רחם.
מאוחר יותר התברר כי לאב קרע את הרצועות בכתף וסיים את העונה. עד היום קשה היה לקבוע האם האירוע הזה הוא הדבר הכי רע שקרה לבלאט, או דווקא הכי טוב.
מצד אחד הוא השאיר אותו עם סגל קצר יותר ובלי צלע מרכזית בשלישייה הנוצצת שנבנתה בתחילת העונה. מצד שני הוא נתן יותר מקום לטריסטן תומפסון להתבלט ולשחקנים האחרים לקחת יותר זריקות. בלאט, בכל מקרה, המשיך הלאה. ועוד איך המשיך.
הסדרה מול שיקגו
בחצי הגמר קליבלנד נדרשת לאתגר רציני: שיקגו. במשחק הראשון מהממת החבורה הנחושה של תום ת'יבודו את ארווינג ושות' בביתם, ועולה ל-0:1. פאו גאסול, שנפצע בהמשך,
קולע מכל בלטה. המשימה לעלות לגמר הופכת למסובכת משהיה נדמה.
במשחק השני הסדר שב על כנו, וקליבלנד מאזנת ל-1:1. בשלישי דריק רוז קולע על הבאזר ומעלה את הבולס ל-1:2. רק אז, מתברר, הסדרה התחילה באמת. במשחק הרביעי, במצב של שוויון 84:84, מקבלת קליבלנד כדור אחרון לנצח איתו את המשחק.
בלאט מורה ללברון ג'יימס להיות זה שיוציא את הכדור מתחת לסל. לברון לא ממש מקשיב. "אמרתי למאמן: פשוט תן לי את הכדור ואני אנצח עבורנו את המשחק", אמר אחר-כך - והשאר היסטוריה. עוד לפני ביקש בלאט פסק זמן שלא היה לו, וניצל רק בזכות חוסר עירנות של השופטים ועירנות מוגברת של עוזרו טיירון לו.
"כמעט והרסתי הכל, טוב שלו עצר מבעדי", הודה בסיום. קליבלנד מנצחת, אבל בלאט חוטף מכל ציוץ בטוויטר, פוסט בפייסבוק או מאמר באתר אינטרנט ונצלב כהוגן על ידי התקשורת האמריקאית, שלא שוכחת לו כל כך מהר את התרגיל שבוטל על ידי לברון והעובדה שכמעט "סידר" לקבוצתו עבירה טכנית, שניות לבאזר.
הגמר
בלאט נקלע לבעיה תדמיתית רצינית, אבל גם היא נשכחה אחרי שהקאבס חולפים מעל רוז ובאטלר עם 2:4. בגמר המזרח מדלגת קליבלנד בקלילות נדירה מעל הקבוצה שסיימה
את העונה הסדירה לפניה - אטלנטה. 0:4 חלק מסדר לבלאט מפגש סופר פיקנטי מול גולדן סטייט וסטיב קר, שרק בקיץ האחרון חיזר אחריו כדי שיהפוך לעוזרו.
אחרי שישה משחקים, שתי הארכות, מאמצים אין ספור של לברון, בלי קיירי ארווינג ומול סטפן קרי אחד - קליבלנד מפסידה. "לפעמים אתה צריך להוריד את הכובע בפני המתחרה שלך", אמר בלאט על ה-MVP של העונה במסיבת העיתונאים שאחרי המשחק החמישי. 48 שעות לאחר מכן העונה שלו נגמרת בתחושת פספוס, אבל עם אחד ההישגים הגדולים של מאמן ישראלי בכל הזמנים - אם לא הגדול שבהם.
נתראה בעונה הבאה?