מערך הסברה חדש: תלמידים שיוצאים לחו"ל
בעקבות הביקורת הבינ"ל אחרי צוק איתן, ועל רקע פעילות תנועת החרם: בני נוער שיוצאים במשלחות לחו"ל עוברים קורס דיפלומטי קצר על הסכסוך, מדיניות ישראל והמזה"ת. תלמידה: "אמרו לנו שצריך ליצור רושם ראשוני טוב"
עוד בחדשות:
- מח"ט גבעתי: "אל תקחו לחג'בי את הדרגות"
- חשד להצתת כנסייה בכנרת: "עובדי אלילים"
- הלחץ עבד: בוטל חרם שבדי על מוצרים מישראל
ההחלטה התקבלה במשרד החינוך לאחר מבצע צוק איתן, כאשר גברה הביקורת בעולם נגד ישראל ומדיניותה, ולנוכח השיח על החרם בשבועות האחרונים קיבלה ההחלטה משנה תוקף.
מדובר במשלחות נוער ותלמידים שטסים לתחרויות בינלאומיות שמעתה יהיו מחויבים לעבור קורס בן 10 שעות מינימום, שבמסגרתו ילמדו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל מדיניותה של ישראל, ויקבלו כלים להתמודד עם גורמים ש"מבקשים להזיק למדינת ישראל ולתדמיתה". השיעור יתקיים בצורה מקוונת, כשבסוף הקורס תצטרך כל משלחת למלא משימה שתתאים למדינה שאליה היא טסה.
אושר אניג'ר, תלמידת כיתה ט' מבית ספר רבין באילת, תטוס בקרוב לגרמניה, במסגרת פרויקט חילופי בני נוער. היא וחבריה למשלחת נמצאים בימים אלה בעיצומו של הקורס. "עד כה למדנו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על מדינות ערב ועל גבולות המדינה", היא מספרת. "הסבירו לנו שחשוב ליצור רושם ראשוני טוב. הציגו לנו סרטונים שמראים איך ישראל נתפשת בעולם".
- השיעורים עוזרים לכם?
"מאוד. הרחבתי את הידע שלי וזה הכי חשוב. לי באופן אישי יש בעיה לדבר מול אנשים, לפעמים אני מגמגמת, וככה קיבלתי קצת יותר ביטחון. אני מקווה שאייצג את המדינה בכבוד".
המפקחת הארצית על מנהיגות נוער, הדרה רוזנבלום: "ההחלטה אחרי צוק איתן. תלמידים שטסו לחו"ל נתקלו בשאלות כמו מה קורה בישראל? מה קורה בירושלים? נשאלו על גדר ההפרדה, על גבולות המדינה. הם לא ידעו מה לענות. בסופו של דבר אותם תלמידים שטסים לחו"ל במשלחת כזו או אחרת מייצגים את ישראל, הם ממלאים תפקיד מאוד חשוב בהסברה הישראלית, לפעמים מבלי שהם יודעים זאת. לכן יש חשיבות מאוד גדולה לכך שהם ייצאו מפה עם הידע הדרוש, וידעו להתמודד עם שאלות קלות וקשות".
שניר דולב, מדריך במרכז הרב תחומי ליזמות ומצוינות לבני נוער ומדריך בתכנית הוסיף: "המטרה שלנו היא שלא משנה איזו משלחת יוצאת, בין אם זה רובוטיקה, מוזיקה או ספורט - חייב להיות אלמנט של ייצוג המדינה. אנחנו מדברים איתם על הסכסוך הישראלי פלסטיני ומנסים לתת רקע ועובדות. אנחנו לא מושכים לכיוון מסוים. את שיקול הדעת אנחנו משאירים לבני הנוער. המטרה היא ללכת על עובדות, להשתמש בנתונים. אנחנו מציגים גם את הדברים הטובים שיש בישראל, איפה התרומה שלה ביחס לעולם, בתי חולים שדה, פיתוחים טכנולוגיים. אנשים לא מודעים לכך בכלל. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמה שיגרום לתלמידים להרגיש ביטחון מול אנשים שמעלים שאלות לא פשוטות או האשמות לא נעימות - זה שימוש בידע ועובדות".
לפנייה לכתב/ת 
