הכירו: הבדיקות החדשות שיקבעו את הגיל האמיתי שלכם

"אני עומדת לעבור בדיקה שתגלה מה הגיל האמיתי שלי", אני מספרת לו כשאנחנו מתעוררים בבוקר. אני בוחרת ברגע הזה, שבו אנחנו יחד נגד העולם, לחשוף בפניו את המידע, כדי להבטיח שהוא יהיה בצד שלי בסיפור הזה.

אחרי הכל, מי יודע מה תהיה התוצאה. ומה אם יסתבר שאני קשישה? אולי הוא יזרוק אותי לטובת מישהי בגיל שהוא חשב שאני? כמובן ייתכן גם שאגלה שאני צעירה בהרבה ממה שחשבתי, ואתחיל להסתכל על בחורים בני 28. אם אני יכולה להרשות לעצמי, למה שאסתובב עם קשיש כמוהו?

קראו עוד על התבגרות:

סופר-פוד: גוג'י ברי - משפר תפקוד מיני ומעכב הזדקנות

מחקר: תרגול מדיטציה מאט הזדקנות המוח

לראשונה: תרופה עיכבה תסמיני הזדקנות בעכברים

דווקא הקמטים הם לא מדד מהימן לגיל האמיתי(צילום: shutterstock)

ההבדל בין גיל כרונולגי לגיל האמיתי

עד לאחרונה הורגלנו לחשוב שיש לנו גיל אחד, כרונולוגי - שמבטא את מרחק השנים מיום לידתנו ועד לתאריך שכתוב היום ביומן. אבל לפי קונספט ה- Real age שרווח בעולם בשנים האחרונות, יש לנו גיל נוסף: הגיל שהעניקו לנו אימוני הכושר (או העדרם), הרגלי התזונה, המצב הנפשי והרגלי השתייה והעישון שלנו.

"הגיל האמיתי", או בשמו האחר "הגיל הפיזיולוגי", הוא למעשה צורה משוקללת לבטא את מצבנו הגופני, את הסיכון שלנו לחלות, את אריכות הימים הצפויה לנו, ועוד יותר מזה - את איכותם.

קונספט ה-Real age נהגה כבר ב-1985 על ידי הרופא וכוכב התקשורת האמריקאי ד"ר מייק רויזן. ב-1998 הוא פיתח אתר אינטרנט (בשיתוף עם רופא-סלב אחר – ד"ר מחמט אוז), ובו שאלון לאבחון הגיל האמיתי של הגולשים.

השאלון, מבוסס מחקר, מכיל עשרות שאלות, החל ב"האם אתה מעשן" ו"האם אתה מנקה את השיניים" ועד "כמה שעות אתה ישן בלילה" ו"כמה פעמים בשבוע אתה אוכל בשר אדום". שאלונים זה נחמד, אבל מרגע שנזרק רעיון הגיל האמיתי לחלל האוויר, היה ברור שחייבת להיות דרך מדויקת יותר לאבחן אותו.

באוניברסיטה למדע וטכנולוגיה בנורבגיה, למשל, פותחה בשנים האחרונות בדיקה שמחשבת את "גיל הכושר", על פי סדרת נתונים כמו ניצול החמצן על ידי הגוף, היקף המותניים, קצב הלב, שגרת הפעילות הגופנית ועוד.

החוקר הראשי של הפרויקט, אולריק ווילסוף, טען בריאיון ל"ניו יורק טיימס" שהבדיקה מנבאת סיכון לתמותה ברמת דיוק גבוהה יותר מאשר השמנת יתר, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה או עישון.

עכשיו הטרנד נוחת בישראל. במרכז 02 בחסות בית החולים הדסה בירושלים, מציעים בימים אלו את בדיקת ה- (MFT- O2 Test Multisystem functional ), שלפי המרכז, "מקנה לראשונה פרופיל פיזיולוגי ומטבולי אישי המשקף את ההתאמה או הפער בין גילו הכרונולוגי של הנבדק, למצבו הביולוגי (פיזי) - תוך שעתיים בלבד".

במרכז, בניהולו של חורש דור חיים, מומחה בפיזיולוגיה קלינית, ובשיתוף פרופ' טדי וייס, מומחה בקרדיולוגיה ומנהל לשעבר של היחידה לטיפול נמרץ לב בהדסה, יעריכו את גילכם האמיתי באמצעות אוסף בדיקות ושקלול תוצאותיהן באלגוריתם מיוחד, "Bodyage" שמו, שפותח לצורך העניין.

"האלגוריתם מבוסס על למעלה מ-20 מחקרי אורך קליניים שכללו אלפי משתתפים, ובחנו את השפעות מכלול הפרמטרים שמכילה הבדיקה על תוחלת החיים והתפקוד היומיומי", מסביר דור חיים, "חישוב הגיל נקבע באמצעות השוואת המדדים התפקודיים של מערכות הגוף של הנבדק, לרמת התפקוד בנורמה לגילו - בהתבסס על הנתונים מהמחקרים האלה".

אני צעירה מלידה

כך מצאתי את עצמי בדרך למקום שבו יתגלה לי עד כמה התשתי את גופי, כמה קרובה אני לאיזה אירוע חולי שיעצור את חיי (או סתם לרגע שבו יטרידו אותי הברכיים והגב יותר מהאהבה והקריירה), האם כבר פתטי בשבילי לעשות עיניים, וכמה קרוב היום שבו אעצום את העיניים לנצח. וכל זה כשאני רק בת 48. אכן, מעודד.

בלילה שלפני הבדיקה אני מתהפכת על משכבי, ומונה לעצמי את כל הסיבות שבגללן לא הוגן למדוד דווקא עכשיו את גילי האמיתי: מאמנת השחייה התפטרה לפני שלושה חודשים. ברור שלו הייתי בודקת מה גילי בזמן שעדיין הייתי מרביצה קילומטר וחצי פעמיים בשבוע, הייתי יוצאת צעירה בהרבה.

 הקור החורפי גרם לי לחפש בין מדפי המקרר מזון מנחם ועתיר קלוריות, וזה ממש לא מתאים למדוד את אחוזי השומן שלי דווקא בתחילת האביב. לימודי הדוקטורט המפרכים גורמים לכך שאני יושבת כל היום על הכסא ומפעילה רק את שרירי העיניים. ברגע שאסיים את הלימודים ואצא לשאוף אוויר רענן, ללא ספק ארוויח כמה שנים לטובתי.

נדודי השינה האלה שמונעים ממני עכשיו לישון, בטוח מוסיפים לי עוד כמה שנים: 50, 52, 57, והנה הם מתנפצים אל ה-60, גיל שחשבתי שלא נמצא כלל על הסקאלה שאדם תמים וישר דרך כמוני יכול להגיע אליה. זאת עליכם לדעת - אני צעירה מלידה. ההתבגרות היא רק תוצאות של תאונה שהסכנתי עם הנכויות שגרמה לי.

אני עוצמת עיניים חזק כדי להירדם, אבל רואה רק שעון עם מחוגים שטסים קדימה על פני לוח דמיוני(צילום: shutterstock)

כך גיליתי את גילי

לאחר שמספר ימים קודם לכן ביצעתי את בדיקות הדם הרלוונטיות (שמדדו רמות גלוקוז, כולסטרול, המוגלובין ועוד), אני קמה השכם בבוקר ויוצאת לבירה. מול דלת הכניסה למכון אני פוגשת את ד"ר חורש דור חיים.

מתברר שהאדם שיבשר לי מה גילי הוא גבר צעיר, רזה וגבוה. בעולם מתוקן, אדם כמוהו, שלא עבר חצי ממה שאני עברתי – לא היה מורשה אפילו לשער מה גילי. אבל בעולם שלנו, דוקטורט בהצטיינות בפיזיולוגיה עם מחקרים מובילים על השפעת פעילות גופנית על הלב, מקנה לאדם את הזכות לומר מה גילו של זולתו.

הבדיקה הראשונה שאני עוברת היא במכשיר החדשני HeartTrends, שאליו אני מחוברת באמצעות מדבקות (הולטר). ה- HeartTrends, שהטכנולוגיה שלו פותחה על ידי חברת הסטארט אפ הישראלית לב-אל, בודק את רמת הסיכון למחלות לב והתקף לב, ונחשב כאמצעי האבחון שעומד להפוך את בדיקת המאמץ להיסטוריה.

איך המכשיר בודק את יכולת הלב להתאמץ בלי שהנבדק צריך להזיע? "הפיתוח", מסביר דור חיים, "בודק באופן מתמטי את השונות בקצבי הלב, שמעידה על תפקוד המערכת האוטונומית - שאחראית בין היתר על ויסות פעילות הלב. אבחון של הפרעה בפעילות האוטונומית מנבאת סיכון למחלות לב בדיוק גבוה יותר מבדיקות מאמץ".

המערכת השנייה בשרשרת היא ה-Vmax-29, בדיקה שנועדה לקבוע את קצב חילוף החומרים שלי בזמן מנוחה, ואת יעילות גופי בניצול שומן. "המערכת בודקת את הרכב הגזים הנשאפים וננשפים על ידי הנבדק, שמבטאים את פירוק האנרגיה בגוף", מסביר דור חיים, "כך ניתן לאבחן, למשל, את הסיבות המטבוליות להשמנה - האם לאדם יש קצב חילוף חומרים איטי או שהוא מתקשה בפירוק של שומן. אנשים עם כשל מטבולי נוטים להשמנה ונמצאים בסיכון לסוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם".

אני ממשיכה הלאה לתחנה הבאה – בדיקת כוח גס. הפעם אני נדרשת ללחוץ חזק ככל יכולתי על מעין ידית קשת עורף. "מאז ומתמיד הייתי חלשלושה", אני אומרת, מנסה להסביר לדור חיים שמדובר באופי ולא בהזדקנות, אבל הוא לא ממצמץ: "בדיקות הכוח הגס שמסוגל להפיק השריר מלמדות על התפקוד העצבי - שרירי".

בשלב הבא צובטים אותי ב"קליפר" אלקטרוני כדי לדעת מה אחוזי השומן שלי. "הקליפר מודד את קפלי השומן התת עוריים, ואת המוליכות החשמלית של אזורים שונים בגוף - לשומן יש התנגדות חשמלית אחרת", מסביר דור חיים.

לבסוף אני מתכופפת כדי להראות כמה אני גמישה, ולאחר מכן נדרשת לבצע סדרת סקווטים כשבאותה עת ממש נמדדים הדופק שלי, ריכוז החמצן בדם והפעילות החשמלית של הלב (על ידי מכשיר אק"ג). כאלה סקווטים לא עשיתי מאז שיעור האירובי שניסיתי לראשונה (ולאחרונה) בשנת 80.

עכשיו אני נדרשת למלא שאלונים אודות מצבי הנפשי, שלא לומר הנטייה שלי לדיכאון, והרגלי התזונה שלי. השאלון על הדיכאון מבלבל במיוחד: האם אני חשה לעתים שאני לא שווה כלום? האם אני נהנית להיות עם אנשים? והאם אני נהנית מסקס יותר מפעם? (שכחתי. מה היה פעם?).

המבוכה מתלווה גם לשאלון על הרגלי התזונה שלי. השמן שאני מקפיצה בו ירקות – נחשב טיגון? קוביית השוקולד שאני מפרגנת לעצמי בערב – היא בעצם קינוח? ומה לגבי המלח? רק בדבר אחד אני בטוחה לחלוטין: מספר כוסות הקפה היומי שלי. אלו מאז ומתמיד הסגירו את העובדה שגם אני אנושית.

קדימה לחדר הכושר! שחייה בלבד זה לא מספיק כדי להישאר צעירה לנצח(צילום: shutterstock)

בת 43 עם פוטנציאל ל-30

זהו. אני את שלי עשיתי. עכשיו לאלגוריתם נותר לעשות את שלו. בזמן שהוא גוזר את דיני, אני הולכת ל"ארומה" לקנות קפה וסנדוויץ' עם גבינת שמנת. הגיל שלי כבר נחתם, ולמעשה גם אם אוכל סטייק, אקנח בסיגריה ולא אזוז מהכיסא שבועיים – האלגוריתם כבר לא יידע מכך דבר.

כשאני חוזרת, אני מתאכזבת לגלות שאין איזה לוח זוהר מהבהב על קירות החדר שעליו מוצג גילי. במקום זה מחכה לי ערימת דפים שכמעט ראויה להיקרא ספר. דור חיים עובר בפרטי פרטים על התוצאות של כל תפקודי גופי.

בחמש קטגוריות, אני מגלה, קיבלתי את הציון הטוב ביותר האפשרי: לחץ הדם - "נורמלי", יחס בין כולסטרול טוב ורע - "הגנה מצוינת", מבחן גמישות – "מצוין", חמישה גורמי סיכון למחלת לב (שכוללים עישון, לחץ דם, יחס כולסטרול, משקל גוף וסוכרת) – ציון 0, סיכון משוקלל למחלת לב – ציון 0.

בקטגוריית הרגלי תזונה, קיבלתי את הציון השני הכי טוב – "הרגלי תזונה טובים". מכאן הציונים מתדרדרים קמעה: הערכת כוח במבחן האחיזה – "בינוני", אחוזי שומן – "בינוני/גבוה", הערכת סיכון למחלת לב - 4.29.

ואז מגיע רגע השיא, הסיבה שלשמה התכנסנו. גילי האמיתי, מסתבר, הוא 43. חמש שנים פחות מגילי הביולוגי.

אבל למרות שלכאורה הגענו לסיום התהליך, דור חיים לא עוצר. מסתבר שיש לו עוד מה לבשר לי, כי כפי שמתגלה לי הרגע, לצד הגיל הכרונולוגי והפיזיולוגי, יש לי עוד גיל – הגיל הפוטנציאלי. פוטנציאלית, מסתבר, אני בת 30!

המדריך לגיל הצעיר

כן, זה הדבר היפה בגיל אמיתי. בעוד שגיל כרונולוגי הוא גזירת גורל, גיל אמיתי הוא עניין של כוח רצון ואופי טוב. בעוד שגיל כרונולוגי יכול להתקדם רק בכיוון אחד, המחוג של הגיל הפיזיולוגי יכול לנוע בשני הכיוונים.

החצי השני של הספר עב הכרס שהוגש לי, פורש תוכנית אב שמורה לי מה עלי לעשות כדי לממש את הפוטנציאל. התוכנית הזו, שמכילה אוסף המלצות תזונה ופעילות גופנית, נועדה לענות בדיוק על המידע שאוסף הבדיקות שלי הניב, ומכאן שמה - Personalized exercise plan.

אני למשל, צריכה לנטוש את ענף השחייה שבו אני מתמקדת, ולעבור לפעילות גופנית בונה מסת שריר, כי שינוי הרכב הגוף שלי אפילו במעט (כולל הורדת אחוזי שומן) יכול לאפשר לי להצעיר את עצמי בשש שנים שלמות, ושיפור הכוח – בעוד שנתיים. אצל אחרים ההמלצות שונות.

נכון, כדי לרדת לפרטים ולבנות תוכנית אימונים ותזונה שיהיה אפשר לעקוב אחריהם, מוטב להתייעץ גם עם הדיאטן והמאמן של המקום, שיתרגמו את ההמלצות לתוכנית קונקרטית ובת ביצוע, והאידאלי מן הסתם הוא להיעזר בליווי של מאמנים מהמרכז שילוו את התהליך. אבל מי שנכון לצאת לדרך ארוכה, יוכל להצעיד אחורה את השעון, ולהשיל מעצמו שנים עד שיגיע לגיל הפוטנציאלי הנחשק.

"אז בת כמה את?", הוא שואל בטלפון. "זה קצת מסובך", אני עונה. יכולתי להתגאות ב-43 שנותי הפיזיולוגיות, אבל עכשיו, כשאני יודעת שהבדיקה עולה 1,400 שקל ושיש הסדרים עם רוב קופות החולים, אני מבינה שגם הוא יכול פשוט להגיע לכאן, לערוך את הבדיקה ולצאת יותר צעיר ממני.

"אפשר לומר שאני בת שלושים", אני אומרת. "מחר אני חייב לעשות אימון בוקר רציני", הוא עונה. אני יודעת שדווקא אני זו שצריכה להרים כמה משקולות כל בוקר כדי להפוך את החזון למציאות, אבל יש דברים שבחורה שומרת לעצמה.