כמה שווה לנו הים? / דעה
הים התיכון וחופיו מספקים לנו שירותים כלכליים רבים, אבל רובם לא נסחרים בשוק ולכן יש מי שחושבים שאין להם ערך. מחקר של אוניברסיטת חיפה והמכון לחקר ימים ואגמים מבקש למפות את התועלת הכלכלית של הים שלנו
כולנו יודעים כמה עולה לנו ארטיק בים. אבל האם נוכל לאמוד בכסף את הערך של ביקור משפחתי בים בשבת? כאשר מוצר או שירות נסחרים בשוק, המחיר שלהם מבטא את הנכונות של הצרכנים לשלם עליהם, וגם את התועלת שמתקבלת מהם. לעומת זאת, יש מוצרים ושירותים שההגדרה הכלכלית שלהם מורכבת יותר.
עוד טורים בכלכלה ירוקה:
המחיר הסביבתי הכבד של תעשיית הבשר
הכול ב-5 שקלים, וכמה זה עולה לסביבה?
קיץ מפלסטיק: איך נמנע זיהום חופים
נוף לים, לדוגמה, הוא דבר שאין לו ערך שוק, אבל בהחלט יש לו ערך כלכלי, שמתבטא בנכונות לשלם יותר עבור דירה עם נוף לים. גם מוצרים סביבתיים, כמו שטחים ירוקים שמפחיתים זיהומי רעש, הם בעלי ערך כלכלי, אך חסרי ערך שוק. אם מקבלי ההחלטות היו פועלים רק לפי ערך השוק של מוצרים, היינו מאבדים שטחים טבעיים, שטחים חקלאיים ושמורות טבע. גם הים שלנו היה במצב גרוע, אפילו יותר מזה שהוא מצוי בו עכשיו.
שטח המים הכלכליים של מדינת ישראל בים התיכון עומד כיום על כ-27 אלף קמ"ר, שטח הגדול בכ-30 אחוז משטח המדינה כולה. הים התיכון וחופיו מספקים לנו תועלות רבות מלבד אלו שנובעות מהדיג, מהפנאי ומהנופש, גם אם לא לכל שירות שמקורו בים קיים כיום מחיר שוק. על מנת להעריך את כלל השירותים שאותם אנו מפיקים מהים יש צורך במחקר מקיף, שיכלול את כלל מרכיבי המערכת. כך, המדינה והציבור יוכלו להבין ולתמחר שימוש של גופים שונים בים ובשירותיו.
הערכה כלכלית של מוצרים שאינם נסחרים בשוק מערבת שימוש בשיטות הערכה שונות והגדרת סוג הערך. סיווג הערכים מתחלק לארבעה סוגים עיקריים: ערך שימוש ישיר (מה שמסופק ואנחנו משתמשים בו, כמו מזון, חול לבנייה או מים לשתייה); ערך שימוש עקיף (שירותים המסופקים לנו אך אינם נצרכים בפועל, כמו נופש); ערך אי שימוש (עצם קיום השירותים שהים מספק לנו ולדורות הבאים); וערך האופציה (השירותים העתידיים שהים יספק לנו).
במחקר מתמשך שמתקיים באוניברסיטת חיפה ובמכון לחקר ימים ואגמים אנו מעריכים את הערך הכלכלי של השירותים השונים מהים, כדי שנוכל לספק תשובות ולתת כלי מדיניות לגופים האחראים על הים שלנו, כמו משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה. המחקר המתנהל בחיפה מנסה לתרגם את התועלת החברתית משירותי המערכת האקולוגית הימית בכלל וממשאבי הים הטבעיים למונחים כלכליים. בין השירותים האלה ניתן למנות אספקה של ביומסה (אצות), שמיועדת בין היתר להפקת מוצרי אנרגיה, קוסמטיקה ומזון; אספקה של חומרי גלם לתעשיית התרופות ומשאבים גנטיים שמיועדים לשמש אותנו גם בעתיד; וטיהור אוויר ובקרה אקלימית (הים ממתן השפעות שליליות של שינויי אקלים באמצעות השקעה של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה בקרקעית הים).
לשירותים אלה ואחרים שמספק לנו הים אין שוק קיים שבו הם נסחרים ולכן, על פניו, הם לכאורה חסרי ערך. עובדה זו מובילה לעתים קרובות לניצול יתר של המערכת הימית, שפוגע בשירותים האקולוגיים שמתקבלים מהמערכת הימית.
ללא שירותים אלה המערכת הימית והמערכת החופית לא יוכלו להתקיים בצורותיהן הנוכחיות ולא נוכל לקבל שירותים רבים כמו ויסות אקלימי, מניעת סחף ופגיעה בחופים. כתוצאה מכך, קובעי המדיניות יצטרכו לדאוג לאספקתם בעתיד באמצעות תחליפים, צעד שיעמיס על המערכת הכלכלית ויפגע ביכולת הייצור והצמיחה של המשק.
ערך הים התיכון לחופי ישראל לא נובע רק מהדגה או הנופש, אלא גם משירותים נוספים שאותם אנו צורכים כחברה. לכן, יש צורך לבחון את מצב השירותים שקיימים כיום ולהסדיר מדיניות אחראית מצד הגורמים הממונים למען ניצול מושכל של המשאב הימי הלאומי וכדי שיהיה מקור של חיים גם לדורות הבאים.
ד"ר שירי צמח שמיר היא מומחית לכלכלת סביבה
המאמר פורסם לראשונה באתר "זווית" – סוכנות ידיעות למדע וסביבה .
לפנייה לכתב/ת 
