מי מפחד לטפל בבעיית ההונאות באקדמיה?
תשעים אחוזים מהניצבים בפני וועדת משמעת במוסדות להשכלה גבוהה בצפון הם ערבים, פי שלושה מחלקם באוכלוסיית הסטודנטים • ממה נובע הפער? ומדוע כתבי עת אקדמיים חוששים לפרסם מחקרים על התופעה?
18% חשודים בהונאה
העיתונאי ישי פרידמן חשף באת 'מידה' כי דו"ח פנימי של משרד החינוך משנת 2009 מגלה את אחוז הנבחנים הערבים שבחינותיהם סומנו כ"חשד" מכלל הנבחנים בארץ. לרוב מדובר בכ-10% מכלל הבחינות במגזר הערבי פי 4 מכמות הנבחנים "החשודים" במגזר היהודי. אחוז הנבחנים החשודים מגיע לשיאו בקרב תלמידי י"ב מהמגזר הערבי, הבדואי והדרוזי. 18% מכלל הנבחנים בקרב תלמידי י"ב במגזר הערבי סומנו תחת הקטגוריה "חשד" בדו"ח הפנימי של משרד החינוך. כשאחוז כל כך גדול בקרב תלמידי תיכון מהמגזר הערבי מרמים בבחינות הבגרות לא פלא הוא שמגמה זו ממשיכה גם במוסדות להשכלה גבוהה.
90% הופיעו בפני ועדת משמעת
"ההשלכות של התופעה הזו הן כל כך שליליות שהן פוגעות בצורה קשה מאוד בהתפתחות של החברה הערבית", אומר ד"ר ל'מידה' ד"ר סלימן חוולאדי מרצה במכללת אלקוואסמי שבבאקה אל גרביה ובמכללה האקדמית לחינוך "קיי" שבבאר שבע. "מי שמסגל לעצמו תרבות של העתקות בתיכון בדרך כלל ייבא אותה למוסדות להשכלה גבוהה ואחר כך לאזרחות ואנחנו רואים את התוצאות. זו תופעה שהולכת וגדלה ואני רואה אותה בחומרה ודאגה רבה".
<<עוד ב"20">>
חטיפת ילדי תימן: מה המדינה מסתירה?
בלב תל אביב: טקס חללי מערכות אריתריאה
צה"ל מסכן את צבאות המערב
חוואלדי, שמאחוריו שנים רבות של ניסיון חינוכי בבתי ספר תיכונים במגזר הערבי, חבר לד"ר יהודה פלד, ראש החוג ללימודי מידע במכללת הגליל המערבי, על מנת לנסות להבין מדוע סטודנטים ערבים מעתיקים יותר מיהודים. המניע העיקרי שגרם להם לצאת למחקר היו הנתונים הקשים שהגיעו לידיהם. 90% מהסטודנטים שהופיעו לפני וועדות המשמעת בשלושה מוסדות להשכלה גבוהה בצפון שנבדקו בין השנים 2002 – 2007, היו בני המגזר הערבי. הרבה מעבר לחלקם באוכלוסיה: הסטודנטים הערבים באותם מוסדות מהווים 35% מכלל הלומדים. בבדיקה נוספת של שישה מוסדות לימוד בצפון כולל אוניברסיטת חיפה בין השנים 2005 עד 2010 הראתה שהתוצאות העגומות חזרו על עצמן.
לקצר את הדרך בכל מחיר
"הנושא של קבלת תואר או תעודה במגזר הערבי", אומר חוואלדי, "נתפס אחרת במגזר הערבי, הסטודנט הערבי חש שלתעודה יש משקל כבד בעיני אחרים, בעיני המשפחה וסביבתו הקרובה. השדר הוא שהוא חייב להצליח לא משנה איך. זה הפך להיות סמל סטטוס".
"אני קורא לזה הישרדות", אומר פלד, "המרכיב של הישרדות כמיעוט הוא מאוד רלוונטי לפי מה שראינו במחקר. יש כאן מיעוט שנמצא בסביבה לא אוהדת ובמקום נמוך יותר משאר החברה. משפחתו שולחת אותו לאוניברסיטה תוך מאמץ מאוד גדול כלכלית ללמוד. ברור שהתחושה היא שאסור להיכשל. אני מזכיר שהיו פרסומים בעבר גם על העלייה הרוסית בשנות ה-90 באותו עניין של יושרה אקדמית. כלומר, מיעוט בסביבה לא אוהדת שנמצא במקום נמוך יותר צריך לשרוד. אם משפחה שולחת את ילדיה תוך מאמץ מאוד גדול ללמוד, לילדים ברור – להיכשל לא בא בחשבון. אבל ישנם פערים שמכריחים חלק מאותם סטודנטים לקצר את הדרך בכל מחיר".
לא תקין פוליטית
חוואלדי ופלד מודעים לעובדה שמדובר בנושא רגיש במיוחד. משרד החינוך מתקשה להתמודד עם התופעה ובעידן הפוליטיקלי קורקט, שומר נפשו ירחק מאמירה המצביעה על חוסר יושרה בקרב קבוצה מסוימת. אבל חוואלדי ופלד טוענים שהטמנת הראש בחול רק תעצים את הבעיה. "אלו בעיות מורכבות מאוד", אומר חוואלדי, "תופעה כמו שוחד שקיימת בחברה הישראלית ובחברה הערבית לא מעט מתחילה מתוך היחס הסובלני לרמאות ולשקר. צריך להתמודד עם הנתונים הקשים גם אם הם לא נעימים".
פלד מגלה שכתבי עת אקדמיים הפנו עורף למחקר. "היה מאוד קשה לפרסם את המחקר הזה בכתבי עת", מספר פלד, "לא אוהבים מאמרים שיש בהם גוון מהסוג הזה. כשהטענה שקבוצה אתנית מתנהגת בצורה מסוימת זה לא פוליטיקלי קורקט. אז כתבי העת דחו את המאמר. אף אחת מהדחיות לא הייתה בסגנון שהמאמר לא היה כתוב טוב, או המתודולוגיה חלשה או הנפחים לא טובים. פשוט יש חשש לדבר על הנושא בקול. בסוף דחפנו את המחקר לכתב עת דרג ז'", צוחק פלד, "אבל הבעיה לא תיעלם".
הכתבה המלאה מופיעה באתר 'מידה'
