המשימה: גילוי חיים על אירופה
אירופה, הירח שמקיף את כוכב צדק, נחשב לבעל פוטנציאל לחיפוש ומציאת סימני חיים במערכת השמש. לאחרונה הכריזה נאס"א כי היא מעבירה שלב אחד קדימה את הפרויקט של חיפוש חיים על אירופה ועוברת מגיבוש הרעיון לשלב מעשי
סוכנות החלל האמריקנית נאס"א הכריזה בסוף השבוע האחרון על הוצאתו לפועל של פרויקט "אירופה" במטרה לנסות לגלות מה נמצא מתחת לשכבת הקרח העוטפת את הירח הסובב סביב כוכב צדק. ממצאים שנאספו לאורך שני עשורים הביאו את חוקרי ומדעני נאס"א למסקנה כי האפשרות לקיום חיים על הירח המדובר קיימת.
סוכנות החלל בחרה לשם כך תשעה כלים מדעיים שיבצעו מחקר מעמיק של שכבת הקרח: מצלמות ברזולוציה גבוהה, מכ"ם וספקטרומטרים מתקדמים. בעזרת המכשירים הללו ניתן יהיה למפות את פני השטח בפירוט ולקבוע את אופי הרכב השכבות מתחת לפני קרקע של הירח. בנוסף ישוגר גם מגנומטר שימדוד את העוצמה וכיוון השדה המגנטי של הירח, דבר שיעזור למדענים לקבוע את העומק ואת מליחות האוקינוס שמתחת לפני הקרח.
"היום אנחנו לוקחים צעד מרגש קדימה במסע אחר חיפוש סימני חיים מחוץ לכדור הארץ", אמר ג'ון גרונספלד, מנהל תחום המשימות המדעיות במטה נאס"א. "תצפיות שערכנו על אירופה לאורך שני העשורים האחרונים, סיפקו רמזים מעניינים והגיע הזמן לענות על השאלה הכי מסקרנת בתלודות האנושות - האם אנחנו לבד ביקום?". זאת לאחר שהשלב הראשוני - שבו סקרו מדעני נאס"א את הירח וחקרו את האפשרות לקיום חיים עליו, הסתיים בהצלחה.
בסוף שנות התשעים יצאה החללית גלילאו למשימת מחקר בצדק. החללית הצליחה לאסוף נתונים המצביעים כי על אירופה, אשר דומה בגודלו לירח שלנו, ישנו כנראה אוקיינוס מתחת לשכבת קרח העוטפת אותו. אם יוכח כי נתונים אלו נכונים - אזי מדובר באוקיינוס גלובלי שעשוי להכיל כפול מים מאשר מכיל כדור הארץ. המחקר מראה כי שילוב של מים מלוחים, קרקעית ים סלעית יחד עם אנרגיה ותגובות כימיות הנוצרות מפעילות של גאות ושפל על הירח יכולים להעיד על אפשרות שבה יתקיימו יצורים חיים על פני אירופה.
חללית המחקר שתיבחר תיכנס למסלול סביב צדק לאחר מסע של מספר שנים. החללית תקיף את צדק בערך כל שבועיים מה שיספק לה את ההזדמנות לטוס קרוב לאירופה. המשימה תביא ל-45 הזדמנויות בהן החללית תטוס קרוב לאירופה (פעם במרחק של 25 ק"מ ופעם במרחק של 2700 ק"מ), במהלכן יהיה ניתן לצפות בשכבה חיצונית שלו ברזולוציה מאד גבוהה ובכך לחקור את ההרכב והמבנה הפנימי של שכבת הקרח המקיפה את הירח.
