שתף קטע נבחר

 

האבסורד בדו"ח: המנהרות לגיטימיות, חמאס הזהיר לפני ירי, צה"ל השתמש במגנים אנושיים

ב-183 עמודי דו"ח האו"ם שלל טענות בעייתיות. לפי הוועדה, "בתקופה שנבדקה המנהרות שימשו אך ורק לפגיעה בחיילים ליד הגבול, וזו מטרה לגיטימית", ארגוני הטרור הזהירו לעתים לפני שיגור רקטות ומי שהשתמש במגנים אנושיים הוא לא חמאס - אלא בעיקר צה"ל

המנהרות לא כוונו כלפי אזרחים ולכן היו לגיטימיות. חיילי צה"ל השתמשו באזרחים פלסטינים כמגנים אנושיים. ארגוני הטרור ברצועת עזה הזהירו לעתים לפני ירי רקטות. כל הטענות מעוררות המחלוקת הללו הן רק חלק מטענות בעייתיות לא מעטות שמופיעות בדו"ח האו"ם, שאותו כינה ראש הממשלה בנימין נתניהו "דו"ח מוטה".

 

לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

לקריאת תקציר הדו"ח - לחצו כאן

 

בדו"ח לא נכתב כי חטיפת ורצח שלושת הנערים וירי הרקטות מרצועת עזה היו אלה שהובילו למבצע צוק איתן. לעומת זאת נכתב כי "מעשי האיבה פרצו בהקשר של הכיבוש המתמשך של הגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים ורצועת עזה, והעלייה בירי הרקטות לעבר ישראל. המצור על עזה, שתואר על ידי מזכ"ל האו"ם כענישה קולקטיבית מתמשכת נגד אוכלוסייה אזרחית בעזה, חנק את הכלכלה בעזה והטיל מגבלות על זכויותיהם של פלסטינים".

 

נתניהו: דו"ח האו"ם מוטה    (צילום: ערוץ הכנסת)

נתניהו: דו"ח האו"ם מוטה    (צילום: ערוץ הכנסת)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

בתחילתו של הדו"ח נכתב גם כי "שני סבבים קודמים של אלימות בעזה מאז שנת 2008 לא רק גרמו לאובדן חיים ולפציעות, אלא גם החלישו את התשתית שהיתה שבירה ממילא. הפלסטינים הפגינו עמידות יוצאת דופן בשנים האחרונות, כשהם חיים בסביבה שבה נגרמים הרס פיזי וטראומה נפשית. בגדה המערבית, כולל בירושלים, פעילות ההתנחלויות ואלימות המתנחלים המשיכו להיות בליבת רוב הפרות זכויות האדם נגד פלסטינים. בהיעדר כל התקדמות בחזית הפוליטית הסכנה להבערת המצב היתה בלתי נמנעת".

 

בין 183 עמודי הדו"ח על צוק איתן מופיעות עדויות רבות, חלקן יישמעו לאוזניים ישראליות בעייתיות במיוחד. אחד העדים שדיבר עם הוועדה סיפר על אירוע ב-23 ביולי, שבו נטען כי צה"ל הפגיז מתחם של האו"ם שבו נהרגו 14 אזרחים. לדבריו, אשתו איבדה את עוברה בטענה שהנשק שהפעיל צה"ל חשף אותם לקרינה. "אני לא יודע באילו פצצות השתמשו אבל אני מאמין שנורו מטנקים. אשתי ומשפחתו סבלו רבות", צוטט בדו"ח. 


בפרק המנהרות נכתב כי הוועדה לא יכלה לקבוע מה הייתה כוונת הארגונים הפלסטינים בנוגע לבנייה ולשימוש במנהרות. הם ציינו כי "בתקופה שנדונה המנהרות שימשו אך ורק כדי לפגוע בעמדות צה"ל בקרבת הגבול, שמוגדרות כמטרות צבאיות לגיטימיות". אנחנו שומעים שמטרת המנהרות הייתה בעיקר כדי לפגוע בחיילים, אבל זה לא מונע ממשפחות לפחד", צוטט תושב עוטף עזה שהעיד בפני הוועדה - אך היא עצמה לא הגדירה את המנהרות פשע מלחמה ולא הוציאה מכלל אפשרות שהן לא יועדו לפגיעה באזרחים.

 

אחת הטענות שבדקה הוועדה היא כי חיילי צה"ל ירו לעבר אזרחים בחזאעייה שברחו מהקרבות ואף נופפו בדגל לבן. בנוסף נטען כי חיילי צה"ל השתמשו באזרחים כמגן אנושי. "צה"ל ביצע חיפושים במספר רב של בתים בחזאעייה, במטרה למצוא מנהרות ומצבורי נשק. באחד המקרים, אזרח נורה ונהרג", נכתב בחלק זה.

 


 

 (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
(צילום: רויטרס)

 

 


 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

הוועדה כתבה בהמשך לכך כי מצאה עדויות לכך שהחיילים השתמשו באזרחים העזתים כמגינים אנושיים. "ב-23 ביולי הפרידו חיילי צה"ל ילד בן 17, אחמד אבו רדה, מבני משפחתו, בעת שהמשפחה ניסתה לברוח מאזור הלחימה". על פי הדו"ח הוא הוחזק במשך חמישה ימים ולדברי אביו, "ביצע משימות מסוכנות כפתיחת דלתות, בדיקת חדרים, הדלקת אורות וכיבוים, כדי לבחון אם במקום יש חומרי נפץ. בנוסף, הוא גם פתח גם מקררים לפני החיילים, לאותו צורך". לפי הוועדה, "הילד גם נדרש לחפש מנהרות במרתפים". הוועדה מזכירה גם כי ארגוני הטרור השתמשו במגינים אנושיים, אך החלק המרכזי בנושא זה נוגע דווקא לפעולת ישראל.

 

במסקנותיה בין היתר בחלק זה כתבה הוועדה כי קיים חשש שתקיפות צה"ל לא בוצעו רק כדי לפגוע בחמושים מסוכנים. הוועדה אמנם כתבה לא הייתה יכולה לאמת זאת, אך הוסיפה כי מצאה שישנן אינדיקציות שפעולות צה"ל בחזאעייה היו תקיפות ישירות נגד אזרחים או מטרות אזרחיות, וניתן להעריך אותן כפשע מלחמה. לגבי מניעת כוחות צה"ל מאזרחים לברוח מחזאעייה, הוועדה קבעה כי אין הצדקה למנוע מאזרחים לעשות זאת. לוועדה, כך נכתב, לא הייתה ברירה להגיע למסקנה זו לאור חוסר שיתוף הפעולה מישראל.

 

הדו"ח ציטט מקרה מה-25 ביולי אשתקד, אז לפי הוועדה נפגע אמבולנס ונהרג מתנדב בן 29. בנוסף נטען כי צה"ל ירה גם לעבר אמבולנסים אחרים שבאו לסייע לפצועים ופגע באמבולנסים, למרות שהיו מסומנים והפעילו סירנות ברחובות שוממים. כמו כן, תיארה הוועדה מקרים בהם לכאורה צה"ל מנע פינוי פצועים בכמה הזדמנויות. "הוועדה שמעה עדויות קורעות לב של אנשים שראו את הילדים הפצועים שלהם מתים בגלל שאמבולנסים הגיעו באיחור של שעות רבות".



"הוועדה רושמת לפניה את ההערה הכללית של צה"ל לפיה חמושים השתמשו באמבולנסים. אך משום שלא הובאו ראיות אין לוועדה יכולת לאמץ הטענות של צה"ל", נכתב בדו"ח. בסך הכול, לפי הוועדה, נפגעו 16 אמבולנסים ונהרגו 23 אנשי צוות, רובם הגדול בתפקיד. בנוסף נרשמו דיווחים על לפחות 24 תקיפות ישירות על אמבולנסים. "כמה מן הפעולות של צה"ל הן מחוץ לטווח המותר, והן עלולות להיערם לכדי פשעי מלחמה", נאמר בהקשר זה.

 

בסעיף בעייתי אחר שמופיע בדו"ח נכתב כי "קבוצות פלסטיניות חמושות פרסמו הצהרה ובה הודיעו כי בכוונתן לפגוע באזרחים ישראלים ובמרכזי אוכלוסין בישראל. בכמה מקרים קבוצות חמושות פלסטיניות בעזה ניסו לפי דיווחים להזהיר ישראלים בישראל מהתקפות קרבות. לדוגמה - ב-20 באוגוסט גדודי אל קסאם הזהירו תושבים המתגוררים סמוך לגבול מלחזור לביתם".

 

הוועדה טענה כי "חלק מהקבוצות הפלסטיניות החמושות עשו מאמצים לכוון את הירי במיוחד מרגמות למטרות צבאיות", טענה שאף היא לא עומדת במבחן הסבירות. עם זאת, הוסיפה כי "במקרים אחרים הם כיוונו ליישובים ליד עזה. רוב התקיפות שנורו מקבוצות פלסטיניות חמושות בוצעו באמצעות רקטות ללא מערכת הכוונה, כך שלא יכלו לכוון אותה לעבר מטרה צבאית ספציפית. רבות מהרקטות נורו לעבר ערבים מרכזיות כולל ירושלים, תל-אביב ואשקלון, ואתת נחתה באזור נמל התעופה בן גוריון. השימוש ברקטות על ידי הקבוצות הפלסטיניות החמושות וכל התקפת מרגמות נגד אזרחים מכיל הפרות של החוק ההומניטארי הבינלאומי ויכול להסתכם לפשע מלחמה".

 

"נשים נחשפו למוות ופציעות"

בדו"ח נכתב כי הנשק המונחה-מדויק שבו צה"ל השתמש מצביע על כך שיועד למטרות ספציפיות, אך גרם להרס מלא או חלקי של בניינים. לפי הדו"ח, הממצאים אומתו על ידי ניתוח של תצלומי לוויין: "רבות מהתקריות התרחשו בערב או לקראת זריחה, כאשר המשפחות התכנסו לאיפטאר או סוהור, ארוחות הרמדאן, או

 בלילה כאשר אנשים ישנו. התזמון של ההתקפות הגדיל את הסבירות שאזרחים רבים, לעתים משפחות שלמות, יהיו בבית. תקיפה של בנייני מגורים חשפו במיוחד נשים למוות ולפציעות".

 

"בשישה מקרים שנבחנו על ידי הוועדה וברוב המקרים שדווחו על ידי ארגונים חוץ ממשלתיים יש מעט מאוד מידע שיסביר מדוע בנייני המגורים – שאמורים להיות חסינים מפני התקפה - נחשבו על ידי צה"ל כמטרה לגיטימית", המשיכה וביקרה הוועדה את צה"ל. "חובת ההוכחה מוטלת על ישראל להסביר זאת. ישראל צריכה לספק מידע ספציפי על התרומה האפקטיבית של פגיעה בבית וביושבים לפעולה צבאית ולהסביר מה היתרון שהושג על ידי ההתקפה. פגיעה ישירה באזרחים מהווה פשע מלחמה תחת החוק הפלילי הבינלאומי".

 

בדו"ח מציינים כי מספר כלי הנשק על כל סוגיו שהיו בשימוש בסג'עייה, רפיח ועוד גרמו להרס נרחב באזורים שבהם הייתה לחימה. מבחינה של תמונות לווין עולה כי רבעים רבים בסג'עייה ובבית חאנון כמעט ולגמרי "גולחו" ובניינים רבים נהרסו לחלוטין.

 

השתתפו בהכנת הידיעה: רועי קייס, רועי סמיוני, אילנה קוריאל, אטילה שומפלבי, ירון דרוקמן, רון נוטקין ואייל להמן
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
מנהרות לגיטימיות
צילום: רויטרס
מומלצים