זכרונות מאפריקה: מסע בטבע

שעת בין ערביים. אנחנו שטים בסירה קטנה על נהר הזמבזי שבזמביה. מרחוק אנו מזהים על אחת הלגונות פיל בודד שמלחך להנאתו מהצמחייה העשירה, ומחליטים להתקרב אליו כדי לצלם אותו. זמן קצר אחר כך, אנחנו כבר נמצאים במרחק מטרים בודדים ממנו ומדוממים את מנוע הסירה.

הוא חש בנו אבל מתעלם, ממשיך בשלו ומתקרב אלינו באופן מדוד. הקולות היחידים שנשמעים הם ציקצוקי המצלמות מצדנו, ולעיסת קני הסוף מצדו. לפתע הוא הרים את ראשו העצום, פרש את מניפות אוזניו, התבונן בנו, החל להריע וירד בצעדים מגושמים אל המים כדי להתקרב אלינו. זה היה רגע קצת מפחיד, אבל טום המדריך שלנו הנחה אותנו בקור רוח שלא להיבהל והסביר שהפיל אינו תוקפני אלא סקרן.

צילומים: ספארי קומפני

התחלנו לשוט אחורנית בזהירות אך בנחישות, נפעמים מהעוצמה והגודל של הענק הזה שבסך הכל ניסה להבין מי אנחנו והמשכנו הלאה לדרכנו, מסמנים וי על עוד חוויה: ראינו לפיל את הלבן (במקרה הזה את האדום) בעיניים.

הרגע הזה, שהצטרף להרבה רגעים קסומים אחרים, משקף את החוויה של טיול ספארי באפריקה. להרגיש את הטבע הכי קרוב שרק אפשר או למעשה, לחיות בתוכו. לא בכדי, ספארי (מסע בסווהילית) הוא שם נרדף לטיול באפריקה.

הישראלים כבר גילו בשנים האחרונות את קניה וטנזניה, אולם לאפריקה יש עוד הרבה טבע להציע במדינות נוספות שהתיירים בעולם עדיין לא פשטו עליהן בהמוניהם (וטוב שכך), כמו זמביה, זימבבואה ובוצואנה. טיול במשולש הגבולות שלהן חושף עולם חדש, כמעט בתולי, של נופים קסומים, אתרים עוצרי נשימה ושמורות טבע שכשמן כן הן - נשמרות מכל משמר בידי המקומיים שמבינים איזה אוצר יש להם בידיים.

העשן הרועם

המקום הטוב ביותר להתחיל את טיול הזה הוא דווקא לא בספארי, אלא במפלי ויקטוריה שנמצאים על הגבול שבין זמביה לזימבבואה (נהר הזמבזי שאליו הם נשפכים הוא הגבול בין המדינות). המפלים המרהיבים הללו הם סיפור בפני עצמו: שערו בנפשכם מפלים שנישאים לגובה של 108 מטרים ונמתחים לרוחב של 1.7 קילומטרים, ושאליהם נשפכים 500 מיליון ליטר מים בדקה בזרם אדיר ומחריש אוזניים.

זו הסיבה שהמקומיים מכנים אותם "העשן הרועם". רק לשם השוואה, גובהם של מפלי ויקטוריה כפול מגובהם של מפלי הניאגרה המפורסמים בגבול ארה"ב-קנדה. הזרם האדיר של ויקטוריה והנפילה הגבוהה לתהום, יוצרים ענן נתזים ענק שנראה כמו מסך עשן ומגיע לגובה של יותר מקילומטר. ניתן לראותו ממרחק של עשרות קילומטרים מהמפלים עצמם. שיא זרימת המפלים מתרחש בין החודשים פברואר ומאי, ולאחר מכן הזרימה בנהר פוחתת בהדרגה.

את הסיור במפלים כדאי לעשות גם בזמביה - שבשטחה הם נמצאים, וגם בזימבבואה שנמצאת בצד השני של המצוקים. הסיור בחלק של זמביה חוויתי ומסעיר, וכדאי מאוד לעשות אותו כשאתם מצוידים במעיל גשם (בחודשי הזרימה החזקה), בשל העובדה שמסלול השביל עובר קרוב מאוד למפלים וענן הנתזים הופך למעין גשם שוטף בחלקים מסוימים של השביל, או אם תרצו – פארק מים תוצרת אמא טבע.

הכי כיף זה להגיע לשם עם בקבוק יין וקצת אוכל, לתפוס פינה (ויש הרבה כאלה), לעשות פיקניק קטן ולהתמסר לעוצמה שיש למפלים הללו להציע. בחלק של זימבבואה אפשר לראות את מפלי ויקטוריה במלוא אורכם, ולהתרשם מעוצמתם. הצלמים שביניכם יקבלו תמונות מרשימות יותר של המפלים משם. תופעה יוצאת דופן שמתרחשת במפלים בחודשי הזרימה החזקה היא הקשת הירחית - השילוב של אור הירח בלילות וענן הנתזים, יוצר קשת צבעונית מרהיבה.

אם אתם נמצאים שם בזמן שבו יש ירח מלא או כמעט מלא, אל תפספסו גם את הביקור הלילי במפלים. המעבר בין זמביה לזימבבואה נעשה על גשר מפלי ויקטוריה ההיסטורי שנבנה בשנת 1905, שעובר מעל נהר הזמבזי.

לחובבי האקסטרים, ממתינה במרכז הגשר עמדת באנג'י לקפיצה מגובה 110 מטרים כשנהר הזמבזי הגועש נמצא מתחת. ישנה אפשרות להשקיף על מפלי ויקטוריה מלמעלה בטיסה קצרה באמצעות מטוס זעיר - מיקרו-לייט (להרפתקנים) או במסוק (לסולידיים שביניכם). החוויה ממעוף הציפור שונה לחלוטין, ומעניינת בהחלט.

סמוך למפלי ויקטוריה נמצאות העיירות ויקטוריה פולס (זימבבואה) וליוינגסטון (זמביה). בשתיהן ובסמוך להן, נמצאים בתי מלון מפנקים ששוכנים על גדות הנהר. רק אל תופתעו אם בשיטוט בשטחים הציבוריים, תפגשו פתאום זברות וחזירי יבלות (פומבות) שמלחכים להנאתם עשב. או, לחילופין, שתאלצו לעמוד כי כמה ג'ירפות החליטו לחצות את שביל הגישה למבנה המרכזי במלון מצידו האחד לצידו השני.

(צילום: The River Club)

הספארי

אבל עם כל הכבוד למפלי ויקטוריה (ויש כבוד, באמת!) אפריקה זה ספארי, וספארי זה זימבבואה, זמביה ובוצואנה. אז איפה מתחילים? בשמורת הוואנגה שנמצאת בזימבבואה (או פשוט זים – כך המקומיים מכנים אותה) הנמצאת במרחק של שעת נסיעה ברכב ממפלי ויקטוריה.

בכניסה לשמורה קיבל את פנינו רכב הספארי, ג'יפ 4*4 פתוח לחלוטין, שילווה אותנו לאורך כל שהותנו בשמורה. עלינו עליו, והתחלנו את הטיול בהתרגשות ועם התקווה שאוחזת בכל מי שמתחיל ספארי – שנזכה לראות את הכל והרבה.

הוואנגה היא השמורה הגדולה ביותר בזימבבואה, וגודלה שווה למחצית משטחה של מדינת ישראל.

מגוון בעלי החיים בשמורה גדול מאוד ובולטת במיוחד אוכלוסיית הפילים, שנחשבת לאחת הגדולות באפריקה. יש בה פילים, ג'ירפות, זברות, קודו, בפאלו, היפופוטמים, חזירים, אימפלות, צבועים, שועלים, עופות דורסים, ציפורים מסוגים שונים ומשונים, בבונים, קופים. בקיצור, הכול מהכול.

בספארי הזה הצלחנו להיות מספיק ברי מזל, כדי לראות לשבריר שנייה נמר שחצה את שביל הנסיעה במרחק קצר מאיתנו. זהו אינו מראה שכיח, שכן הנמרים הם בעלי חיים בישניים שחיים לבדם ומסתתרים רוב הזמן. אפילו נהג הספארי שלנו התרגש מהמחזה הנדיר.

בשעות הערב המשכנו בנסיעה, ונכנסנו עמוק לתוך הסבך של הג'ונגל שנראה כאילו אינו מוביל לשום מקום, עד שהגענו למחנה הראשון שבו העברנו את הלילה. הלינה בשמורות היא חוויה בפני עצמה. במרכזו נמצא האוהל המרכזי, שמשמש גם חדר אוכל וגם בר. לידו המדורה המרכזית שסביבה יושבים כולם ולוגמים תה, מיץ או וויסקי, ומסביב מסודרים אוהלי השינה.

האוהלים אטומים נגד כניסת אורחים לא רצויים מהטבע, ובתוכם יש מיטה אמיתית ומפנקת למדי, נורה סולארית, מקלחת שדה, שירותים ומשרוקית או צופר כדי לקרוא לעזרה במקרה שאריה יחליט שלהיות ליד האוהל שלכם זה הדבר הכי אטרקטיבי באותו הרגע. במקרה כזה מגיעים הריינג'רים של המחנה חמושים ברובי צייד כדי להציל אתכם (אחת החברות בקבוצה ניסתה את זה, והוא אכן הגיע בריצה תוך 20 שניות). זה אולי ישמע מוזר, אבל אחד הדברים הכי כיפיים במחנה היה להתקלח בחושך מוחלט מתחת למיליון כוכבים ולשמוע שאגות, יללות ושאר ירקות.

לשוט עם תנינים

הספארי הבא היה כבר בבוצואנה שגובלת בזימבבואה. נסיעה לא ארוכה מדי של כמה שעות בודדות, והגענו לשמורת צ'ובה הענקית. הספארי כאן שונה, בשל העובדה שבשמורה עובר נהר צ'ובה, ובו שטים בנהר מלא בתנינים, היפופוטמים ושאר בעלי החיים שמגיעים לגדותיו כדי לשתות. השעות הטובות ביותר לראות אותן בפעילות הן מוקדם בבוקר (עדיף לפני הזריחה), ובשעות אחר הצהריים לפני השקיעה ואחריה.

שמורת צ'ובה מלאה גם במאגרי מים, והלהקות השונות מתרכזות לידן – מה שמגדיל את הסיכוי לראות הרבה פרטים שנמצאים במקום אחד. אחד מרגעי הקסם התרחש בשעת בוקר מוקדמת, כשנפגשנו עם להקת אריות ולביאות עם הגורים שלהם שקפצו, השתובבו ועברו ממש לידנו מצד אחד של השמורה לצד השני.

בסיום הספארי שבנו לזמביה, לעיירה ליוינגסטון בעלת האופי הקולוניאלי, שנמצאת בסמוך למפלי ויקטוריה. אחד הדברים המרתקים בליוינגסטון הוא ההיסטוריה היהודית שלה שראשיתה בסוף המאה ה-19, אז החלו יהודים, שמקורם במזרח אירופה, להגיע למקום בעקבות הרדיפה הדתית.

הללו, שהגיעו לאפריקה עם תודעה חברתית-כלכלית מפותחת, הכירו בכוחה של הקהילה ליצור שינויים חיוביים עבור עצמה, וניצלו את ניסיונם ליצירת אורח חיים נוח ומתקדם יותר שכלל גם פיתוח תעשיות שונות כמו טקסטיל ותעשיית העץ.

הקהילה היהודית עזבה עם השנים את זמביה, אך בליוינגסטון קיים עדיין בית קברות יהודי קטן שבו קבורים חלק מאנשי הקהילה. בית הקברות העתיק שמור היטב ונמצא בפאתי בית הקברות המרכזי של העיירה, והוא מוקף גדר גבוהה. לאוכלוסיה כאן (בעיקר בזמביה) יש חיבה יתרה לישראל.

אפריקה, כפי שכבר וודאי הבנתם, היא קסם וקל מאוד להתאהב בה. היא מלאה בכל טוב, ושונה מכל מה שאתם מכירים. התושבים כאן, שמבינים את חשיבותה של התיירות, ידידותיים, אדיבים ומסבירי פנים ונראה לעיתים שהם ממש יוצאים מגדרם כדי שתרגישו בנוח כמה שיותר. כמו גן, כמעט כולם כאן מדברים אנגלית ברמה גבוהה מאוד. 

אז צאו מהשגרה הקבועה והשבלונית, וכשאתם מתכננים טיול חברים לחו"ל, ירח דבש או חופשה משפחתית – תחשבו אפריקה. היא לא זולה אבל היא שווה את זה. ולונדון? היא כן תחכה לכם.

מודיעין שלום:

• איך מגיעים: ניתן לטוס באמצעות חברת "אתיופיאן איירליינס" מישראל לאדיס אבבה. משם מפעילה ''אתיופיאן'' טיסת המשך לבירת זמביה, לוסקה. מלוסקה ניתן לטוס במטוס צ'רטר קטן למפלי ויקטוריה (טיסה של שעה וחצי) או ברכב (נסיעה של 5-6 שעות).
  

• מטבע: ניתן להשתמש במטבעות המקומיים, אבל בכל שלוש המדינות מקבלים גם דולר אמריקני בשמחה גדולה יותר.
  

• שפה: אנגלית
  

• כמה זה יעלה: חבילת ספארי מלאה של שמונה לילות לזמביה-זימבבואה-בוצואנה הכוללת טיסות, לינה, מדריך, רכב 4X4 וכניסות לשמורות - תעלה החל מ-4,950 דולר לאדם.
  

• אשרת כניסה: יש צורך להוציא ויזה בכניסה לזמביה וזימבבואה (בשדה התעופה או במעבר הגבול).
  

הכותב היה אורח של חברת "ספארי קומפני"