בקשה לייצוגית: בנק לאומי גובה עמלת יתר על סגירת חשבון
לטענת התובע, גובה העמלות שנגבו ממנו ודרך חישובן היו בניגוד לכללי הבנקאות ובניגוד לתעריפון שמפרסם בנק לאומי עצמו
לבית המשפט המחוזי בת"א הוגשה בימים האחרונים תביעה, ובקשה להכיר בה כייצוגית כנגד בנק לאומי בגין גביית עמלה גבוהה מהמותר בעת סגירת חשבון של לקוח.
על פי כתב התביעה, ביקש הלקוח לסגור את חשבונו בבנק ולעבור לבנק אחר ואולם הלקוח גילה כי הבנק גבה ממנו 3 עמלות שונות, כאשר עצם גבייתן או דרך חישובן נוגדת את כללי בנק ישראל וכן את התעריפון של לאומי.
כך, הלקוח העביר תיק מט"ח (אירו) מחשבון מט"ח בלאומי לחשבון מט"ח בבנק אגוד. התיק התנהל באירו ונותר באירו, ובכל זאת במסגרת ההעברה גבו ממנו עמלת חליפין, על אף שלא בוצעה כל המרה של מטבע.
כך גם כללי בנק ישראל מגבילים את סך העמלות שניתן לגבות אגב סגירת חשבון ב-40 שקל (שמתוכם 10 שקל עבור העברת מט"ח). במקרה הנוכחי נגבו עמלות בכ-44 שקל כשעמלת החליפין גם חורגת מהעמלה המקסימאלית המותרת לצורך העברת מט"ח. לטענת התובע, הדבר מלמד שאין במערכות של הבנק בקרה מתאימה שמונעת חיוב ביתר בעת סגירת החשבון.
עוד נטען בכתב התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ירון אלון, שותף ומנהל תחום התביעות הייצוגיות במשרד הורוביץ, אבן, אוזן ושות', כי בתעריפון של לאומי יש עמלות שנקובות במטבע זר ובמקרה התביעה מדובר בעמלת קורספונדנט (הבנק הזר שהעביר בפועל את תיק המט"ח). לפי התעריפון של לאומי, כאשר מחייבים עמלה שנקובה במטבע זר – צריך לחייב לפי השער היציג. בפועל לאומי חייב לפי "שער מוסכם" – שזהו שער שמבוסס על שער המחאות/העברות שהוא יותר גבוה.
התובע לא ציין מהו סכום התביעה הכולל, עקב קושי ביכולת להעריך את היקף הנזק הכולל ללקוחות, אך העריך כי מדובר במיליונים רבים.
תצ 42994-06-15
לפנייה לכתב/ת 
רקפת רוסק עמינח מנכלית בנק לאומי
צילום: יובל חן "ידיעות אחרונות"
מומלצים
