ספרים קוליים: פתרון לילדים דיסלקטים
קריאה היא אתגר לא פשוט לילדים בעלי לקויות למידה ודיסלקציה. בעזרת הקשבה לספרים קוליים, הילדים מצליחים לשפר את יכולת הקריאה והשפה שלהם בדרך חוויתית ומהנה
בשיתוף "ספרים קוליים"
כולנו מלמדים את הילדים שספר הוא סוג של "חבר". הוא מגרה את הדמיון, עונה על צרכים רגשיים, מעשיר את השפה ומשפר את יכולת הקריאה. שוק חדש של "חברים", שוק הספרים הקוליים, נמצא בצמיחה גדולה בעולם וגם אצלנו בארץ. בזכות הטלפונים החכמים שזמינים בכל מקום, מקלים על החיים ומסתבר שבכל הנוגע לילדים דיסלקטים ובעלי לקויות למידה יש בהם יתרונות עצומים.
כדאי לדעת:
מי מוכן של אמא? איך תדעו מתי הילד מוכן ללימוד קריאה
מחקר מצא: איך לגרום לילד לקרוא ספרים
בלי טלוויזיה: 7 עצות לעידוד קריאה אצל פעוטות
"את הרעיון של ספרים קוליים אני מגלגל עם חברים כבר שנים", מספר מוטי ליפמן, "מאז טיול מרובה נסיעות באירופה, בו האזנו ביחד ל'ארוחת בוקר בטיפני'.
"יש פה שילוב של תרבות, נושאים כמו עידוד קריאה וחיזוק הספרות העברית. מצא חן בעיני שהספרים הקוליים יכולים להיות גשר לקריאה, למי שאין לו זמן חוץ מנסיעות ולמי שמתקשה בקריאה עקב קשיי לימוד או בעיות פיזיות".
- אז מה יש בהם, בספרים הקוליים?
"ראשית לספר הקולי אפשר להאזין במגוון מצבים ומקומות. ברכב, לפני השינה ובטיולים. בנוסף חלק גדול מהספרים מוקראים על ידי הסופרים עצמם, למשל אפשר לשמוע את מאיר שלו קורא מספרו.
"את יתר הספרים מקריאים שחקנים מקצועיים ואהובים שנותנים פרשנות מעניינת לדמויות שהם מקריאים, כך שההאזנה עצמה היא חוויה. ספרים קוליים הם גשר לקריאה למי שאין לו זמן או מתקשה בה גם בגלל קשיי לימוד או סיבות פיזיות.
"זהו כלי ללימוד שפה וחיזוק הידע בהגייה נכונה, היות ובספרים קוליים מאזינים לקריאה מדויקת. בדרך כלל מי שמקריא לילדים הם המורים או ההורים, לא כולם יודעים לקרוא בהגייה נכונה. מדובר בחוויה מהנה ומעשירה לכולם, ולילדים בעלי לקויות למידה ודיסלקציה היא מועילה במיוחד גם לצורך לימוד קריאה.
"שמיעת הספר במקביל לקריאתו משפרת את הבנת הנקרא באופן משמעותי. אפשר להקביל את זה לצפייה בסרט בלי תרגום וצפייה בסרט עם תרגום. גם העובדה שאורך הפרק ידוע מראש עוזרת להישאר בריכוז ובפוקס, כאן יודעים מראש שהפרק הוא למשל עשר דקות, בניגוד לספר שהילד לוקח לידיו ולא יודע כמה זמן ייקח לו לקרוא".
שיפור בקריאה אצל ילדים עם דיסלקציה
גם הנוירולוג ד"ר איתי ברגר, מנהל היחידה "נוירולוגיה של הילד המרכזים הרפואים של הדסה", מאשש את הדברים ומסביר: "בעוד שדיבור הוא יכולת טבעית, קריאה היא יכולת נרכשת המצריכה לימוד. ה"רשת" (NETWORK) הזו לקויה אצל ילדים עם דיסלקציה וזה לא קשור לאינטליגנציה שלהם.
"טיפול לימודי נכון משפיע ומשנה את אזורי הפעילות המוחית. אם מסתכלים על צילומי fMRI) MRI תפקודי), רואים כי אצל ילדים עם דיסלקציה האזורים שאחראים על הקריאה פחות פעילים, הילדים שקיבלו טיפול לימודי נכון ומותאם שיפרו תוך חצי שנה את הדיוק, השטף וההבנה בצורה משמעותית וזה השתקף בפעילות הנראית ב-fMRI. הפעילות המוחית הוגברה, והשינוי הינו ארוך טווח".
פוטנציאל לכלי לימודי בבתי ספר
לדברי ליפמן, "נעשו מעט מחקרים בהיקפים קטנים מדי על ספרים קוליים אבל התוצאות מראות כי זהו כלי טיפולי בעל פוטנציאל מבטיח בשימוש נכון לילדים דיסלקטיים ובעלי ליקויי למידה. שילוב של קריאה והאזנה יכול ליצור שיפור ארוך טווח ביכולות הקריאה והשפה, מגביר את הבנת הנקרא ומלמד שפה תקינה בהגייה נכונה (לעיתים ילדים דיסלקטים לא מצליחים לפענח איך להגות את מה שהם קוראים)".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
עוד הוא מוסיף, כי "הספר הקולי מאפשר חשיפה לספרים ברמה גבוהה מזו המתאימה ליכולת הקריאה, "היות והרבה פעמים רמת השפה של הילד גבוהה, אבל משום שהקריאה איטית ומסורבלת הילדים הללו נאלצים להסתפק בספרים שמתחת לרמתם, כי עד שהם הגיעו לסוף העמוד הם כבר שכחו את ההתחלה וההקשר הולך וזה מייאש".
- ומה עם חומר לימודי?
"קיימת ההנחה כי הספרים הקוליים הם פוטנציאל לכלי חיוני לתלמידים עם דסלקציה ולקויות למידה שיוצר שיפור לטווח הארוך לא רק נקודתית. לכן חלק ממשלות אירופה הכניסו את הספרים הקוליים לתוכנית הלימוד בלי לחכות למחקרים נוספים.
"בהולנד למשל תלמידי בית הספר מקשיבים בשיעורי ספרות לספרים קוליים. נראה שספרים קוליים תורמים לכולם, אבל במיוחד למתבגרים עם לקויות למידה. לכן אנחנו מתכננים מחקר רחב ומותאם לאוכלוסיה בישראל בנושא. ובסופו אנו מקווים שנוכל לבוא עם המלצות למשרד החינוך".
"לא מרגיש שונה"
נדב בנפזי בן ה-12 מספר: "אני מאזין לספרים קוליים בעיקר בזמן שאני עושה ספורט. יש לי דיסלקציה, ואני לא יכול לקרוא את הספרים שלהם אני מאזין, כמו הארי פוטר, או הרוזן ממונטה כריסטו שאותו אני אוהב במיוחד. אני מרגיש שהספרים הקוליים מלמדים אותי המון דברים, ככה אני גם יודע על מה הילדים מדברים, כי אצלנו יש הרבה ילדים שמחליפים ספרים בספרייה ומדברים על הספרים האלה".
אמו של נדב, הילה, מוסיפה: "כולנו במשפחה צרכניים של ספרים קוליים אבל בעיקר נדב ואני. לנדב יש דיסלקציה קשה והוא ילד מאוד חכם שאוהב ספרים וסיפורים. כשהיה צעיר הקראנו לו, היום כבר יותר קשה להקריא לו ספרים ארוכים כמו הארי פוטר.
"גם סרטים לועזיים הם לא פתרון כי הוא אינו יכול לקרוא את הכתוביות. זה נותן לו את החוויה של הספרים, הוא לא מחמיץ אותה ויכול להיות חלק מהעולם התרבותי. בנסיעות ארוכות וטיולים, כשהאחים שלו לוקחים ספרים יש לו במקום הספר הפיזי את ספר השמע".
רוצים להאזין לספר קולי? לחצו כאן
הכתבה מוגשת בשיתוף "ספרים קוליים"
לפנייה לכתב/ת 
