בדרך למשאל עם, על סף פשיטת רגל: תורי ענק לכספומטים ביוון
ראש הממשלה גלגל את האחריות על הארכת תוכנית החילוץ ושלח אלפי יוונים למשוך כמה שיותר כסף מהכספומטים, שמאות מהם נותרו ללא מזומנים. "אף אחד לא יודע מה יקרה מחר. זה הסיכוי האחרון שלנו להוציא כסף", אומרים בתורים. החשש הגדול: הבנקים לא ייפתחו בהמשך השבוע הבא
הודעתו המפתיעה של ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס לקיים משאל עם על הצעת הנושים להארכת תוכנית החילוץ הכתה בהלם את היוונים, שנהרו היום (שבת) לכספומטים ברחבי המדינה. היוונים, שחוששים שארצם תהיה במצב של חדלות פירעון ותפשוט רגל, קיוו למשוך כסף שיספיק להם עד משאל העם ב-5 ביולי. בעקבות הודעתו של ציפרס הופסקו השיחות עם נציגי הנושים הבינלאומיים בבריסל.
בנקאים בכירים מסרו כי עד שעות הצהריים אזל הכסף המזומן ביותר מ-500 מ-7,000 הכספומטים ברחבי המדינה. הבנק הלאומי הודיע כי הוא עושה "מאמצים כבירים" להבטיח שבכל הכספומטים יישארו מזומנים. באתרי החדשות ביוון כתבו שסכום המשיכה המירבי הוא אלף אירו, והביעו חשש שחלק מהבנקים לא ייפתחו במהלך השבוע הבא. המשטרה תגברה את האבטחה מחוץ לבנקים כדי למנוע בזיזה ואלימות בתורים. גם בתחנות הדלק נרשמה נוכחות גבוהה.
"אני מנסה להשיג קצת כסף אבל אין", אומרת קטרינה בת ה-25 בעיר ספרטה במזרח המדינה. "יש פאניקה. כל הכסף שלי שם", היא אומרת ומצביעה על הכספומט. עד לשעות הצהריים נשאר בספרטה הקטנה כסף מזומן רק בכספומט אחד. "אף אחד לא יודע מה יקרה מחר, וכשאני ראיתי מישהו הולך לבנק היום אני ידעתי שאני חייבת להגיע ולקחת מה שאני יכולה", אומרת נולה, אישה בשנות ה-30 לחייה. "לא החבאתי כסף בבית כמו השכנים שלי. מה אני אמורה לעשות עכשיו?", היא אומרת בדמעות.
בסלוניקי, העיר השנייה בגודלה ביוון, נותרו המקומיים חסרי אונים מול הכספומטים שאזלו בהם המזומנים. "יש לי חנות. באתי לבנק למשוך כמה שיותר כסף במטרה לכסות את הצרכים של החנות שלי בשבוע הבא", אמרה מריה בת ה-42. "אם לא יהיה לנו הסכם עד החמישי ביולי המערכת הבנקאית ביוון תתרסק". למברוס, עובד מדינה, הגיע גם כן למשוך כסף. "יש אי ודאות. אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר".
ניקוס, עובד במגזר הפרטי, הביע אכזבה ממפלגת השלטון של ציפרס. "יש פחד בנוגע למה שיקרה. במערכת הבחירות האחרונות הצבעתי לסיריזה. אבל הצבענו להם כדי שהם יחליטו, לא להעביר את האחריות עלינו, היוונים".
לא רק ניקוס מאוכזב מההחלטה לגלגל את האחריות לאזרחים. "אנחנו לא בעמדה של להחליט. בעלי התפקידים צריכים לקבל את ההחלטות. הם יודעים קצת יותר וחייבים להסביר את הנושא לציבור ולפשט אותו ככל שניתן", אמר גרגוריס, מוכר בייגלה בן 41 ברחובות אתונה. מעטים הביעו שביעות רצון ממשאל העם המתקרב. "המשאל הכרחי מכיוון שאנחנו חייבים לשלוח מסר לאירופאים שהיוונים הם לא משועבדים, וכבר לא תחת כיבוש", אומר אליאס בן ה-49 מאתונה.
אתינה בת ה-56 כבר יודעת איך תצביע. "לא להצעות של הנושים, לא לשום צעדים נוספים. אנחנו לא יודעים מה יקרה אחרי משאל העם. בוא נקווה שהדברים
ישתפרו. הם ישתפרו. אנחנו מאמינים בזה". נולה תומכת בה: "אנחנו לא יכולים לקבל את הצעת תוכנית החילוץ. אנחנו הולכים לצאת מגוש האירו גם ככה, אז למה לא? אנשים לא סומכים על הממשלה יותר", אמרה נולה, ומוסיפה כי כבר יש לה 10 אלף אירו במחבוא בביתה.
בעיתוני יוון הגיבו בהלם למהלך המפתיע של ציפרס."פצצת משאל העם - הפתעה מוחלטת במדינה ומחוצה לה", כתב העיתון הכלכלי Naftemporiki. "משאל עם על פשיטת רגל: אירו או דראכמה", נכתב בעיתון Eleftheros Typos.
באחד הכספומטים בבנק הלאומי של יוון, שהתמלא מחדש במזומנים בשעות הצהריים, שני גברים מתווכחים בדחיפות בתור. "זה הסיכוי האחרון שלנו להוציא כסף", אומרת אלני, מורה בן 35. "יש ייאוש, יש פאניקה. זה כמעט ודאי שהבנקים ייסגרו ביום שני ויישארו ככה להמשך השבוע. הכפריים יהיו בסדר בגלל שיש להם ירקות, פירות וחיות. אבל בערים הגדולות עלול להיות רע מאוד".
לפנייה לכתב/ת 
