הדרמה ביוון: הבנקים ייסגרו לשבוע
בדרך לקריסה? המערכת הפיננסית היוונית תושבת עד יום שני הבא לאחר שקרן המטבע הבינלאומית הודיעה כי לא תעביר סיוע נוסף ליוון אם זו לא תעמוד בתשלום החוב. ראש הממשלה כינס ישיבת קבינט וניסה להרגיע את הציבור: "הפיקדונות שלכם בבנקים - בטוחים"
גורם בממשלת יוון מסר כי הבנקים במדינה יישארו סגורים עד 6 ביולי, והוסיף כי הכספומטים ייפתחו היום (ב') לפנות ערב. לפי הגורם, סכום משיכת המזומן המרבי ליום יהיה 60 אירו. בנוסף, הבורסה באתונה תישאר סגורה ולא תיפתח היום. זאת לאחר שקרן המטבע הבינלאומית הודיעה כי לא תעביר סיוע נוסף ליוון אם לא תעמוד בתשלום החוב של ה-1.6 מיליארד אירו עד ה-30 ביוני.
כתבות נוספות בנושא המשבר היווני:
- נמשך סיוע החירום לאתונה. "יוון משחקת פוקר"
הבנק האירופי ימשיך בסיוע לבנקים ביוון
נדחתה בקשת יוון להארכת תוכנית הסיוע
ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס, כינס ישיבת קבינט שבה דנו בדרכי הפעולה האפשריות נוכח החלטת קרן המטבע והכישלון במו"מ מול שאר הנושים הבינלאומיים. שני הצדדים מאשימים האחד את השני בפיצוץ המו"מ ובחוסר גמישות. לאחר ישיבת הקבינט, נשא ציפרס נאום בטלוויזיה היוונית ובו אישר כי הבנקים יישארו סגורים מחר אך באופן זמני. הוא ביקש מהציבור להישאר רגוע וטען כי הפקדונות בבנקים בטוחים.
בינתיים, המונים נהרו אתמול לבנקים כדי למשוך מהכספומטים כמה שיותר כסף מזומן.
אתמול אישר הפרלמנט היווני את קיום משאל העם, ב-5 ביולי, על הצעת הנושים להאריך את תוכנית החילוץ תמורת ביצוע רפורמות. תוכנית החילוץ של יוון תסתיים כאמור ב-30 ביוני, ואתמול דחו מדינות האירו את בקשת המדינה להאריכה בכמה שבועות בהם ניתן יהיה להמשיך במו"מ עם הנושים.
הנושים הציעו ליוון הארכה של 21 חודשים בתוכנית החילוץ הנוכחית, זאת בתנאי שהמדינה תיישם שורה של רפורמות. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל דחקה בציפרס לקבל את ההצעה, אותה תיארה כ"נדיבה במיוחד". אולם, בנאום ששודר בטלוויזיה היוונית, טען ציפרס כי הממשלה התבקשה להסכים ל"נטל בלתי נסבל" שיפגע בשוק העבודה ויחייב הטלת מסים על העובדים. הוא הוסיף כי הוא מחויב להגיב להצעה בהתאם לרצון של האזרחים היווני, שיתבקשו להסכים או לדחות את ההצעה במשאל עם שייערך בתוך שבוע. הוא המשיך וקרא ליוונים להעביר "מסר ברור" לעולם והבטיח כי בכל מקרה "יוון תישאר חלק מאירופה".
יש לציין כי הצעת הרפורמות, עליהן יצביע העם היווני בעוד כשבוע, עדיין לא פורסמו באופן רשמי או תורגמו ליוונית. אך למרות זאת, הממשלה היוונית דוחקת בציבור להצביע "לא" במשאל העם כי לטענתה כאמור מדובר בהצעה משפילה.
מוקדם יותר פורסם כי בניגוד להערכות המוקדמות, הבנק המרכזי האירופי החליט להשאיר על כנו את סיוע החירום לבנקים ביוון. הבנק האירופי המרכזי מסר כי ימשיך לעבוד באופן צמוד עם הבנק המרכזי ביוון - כדי להבטיח את היציבות הפיננסית.
הבנק המרכזי ביוון פרסם תגובה להחלטת הבנק האירופי המרכזי להמשיך בהעברת הנזילות: "אנחנו ננקוט בכל הצעדים הנחוצים כדי להבטיח יציבות פיננסית לאזרחים היווניים בנסיבות הקשות הללו". בתוך כך, בסוכנות רויטרס מדווחים כי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הזמינה את מנהיגי כל המפלגות הגדולות בגרמניה לפגישת חירום בברלין שבה ידונו במשבר היווני.
מה מונע השגת עסקה בסבב השיחות הנוכחי בבריסל?
על רקע הגעת השיחות עם הנושים לנקודה קריטית בשבוע שעבר, היוונים הציעו שורה של הצעות חדשות על מנת להבטיח סיוע חילוץ בשווי 7.2 מיליארד אירו.
למורת רוחם של הגופים המפקחים על תכנית החילוץ - הנציבות האירופית, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית - ההצעה התמקדה בהעלאת מיסים במקום בקיצוץ בהוצאות, אותו דרשו הנושים.
יוון הציעה להעלות מיסים לעסקים ולעשירים, יחד עם העלאת מס מכירה (מע"מ), אך גם אמרה כי היא תבטל בהדרגה את הפנסיה המוקדמת בשנים 2016 עד 2025, אם כי בכוונתה לשמור על הטבות מיוחדות לפנסיונרים בעלי הכנסה נמוכה. היא גם אמרה כי היא תעמוד בדרישת הנושים לעודף תקציבי של 1% בשנת 2015 ו-2% בשנת 2016.
צעדי הרפורמה של יוון לא עמדו בסטנדרט שנדרש מהנושים, ששלחו בחזרה את ההצעה לרפורמה עם תיקונים רבים והצעות שבוטלו. אך גם ליוון היו קווים אדומים משלה בהצעות - אתונה אמרה למשל כי לא תקצץ במשכורות של הסקטור הציבורי. מתוך 7.9 מיליארד האירו שממשלת יוון אמרה שתגייס, 92% הגיעו מהעלאת מיסים.
שני הצדדים נראו מבוצרים בטיעונים שלהם, כאשר המשלחת היוונית לא מסכימה לזוז מההצעות שלה והנושים מציעים רשימה של רפורמות.
מה יקרה אחרי ה-30 ביוני - המועד בו יוון צריכה להחזיר החוב?
גם אם יוון תצליח להגיע להסכם לפני ה-30 ביוני, המועד בו יוון תהיה חייבת להחזיר 1.6 מיליארד אירו של חוב, הבעיות שלה לא יסתיימו. הרפורמה תצטרך להיות מאושרת על ידי הפרלמנט היווני וקיימים כבר חלקים של הממשלה – ממפלגת סיריזה של ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס וחברים במפלגה החברה בקואליציה, היוונים העצמאיים – שאמרו כי הם יצביעו נגד ההצעות כפי שהן בנויות בשלב זה.
נכון לעכשיו, נראה כי היוונים בדרך לחדלות פירעון. ביום שבת, שר האוצר היווני יאניס וארופאקיס עזב פגישה של שרי האוצר של גוש האירו לאחר שלא הצליחו להגיע להסכם להארכת עסקת החילוץ עד לאחר משאל עם בשבוע הבא.
אם אתונה לא תצליח להגיע לעסקה – או שממשלת יוון תדחה את העסקה – והמדינה תיכנס לחדלות פירעון מול החוב לקרן המטבע הבינלאומית, השווקים חוששים מגיהינום כלכלי במדינה.
עדיין לא ברור מה יעשה הבנק האירופי במצב של חדלות פירעון, למרות שלעת עתה הוא החליט להשאיר על כנו את סיוע החירום לבנקים ביוון. זאת כדי להבטיח אי יציבות פיננסית. מלבד אי יציבות פיננסית לאור אי הגעה לעסקה, אתונה גם תעמוד בפני החלטה האם להישאר בגוש האירו.
לדברי הכלכלנים של Deutsche Bank, מארק וול ומרקו סטרינגה, קיום של משאל עם עשוי להוביל לאי ודאות גבוהה אף יותר. "אם הממשלה תדחה הסכם, צפויה להיות השהיה של מימון מהבנק המרכזי האירופי ", כך כתבו האנליסטים. "עתודות המזומן של הממשלה הולכות ונגמרות ולא ברור האם המשאבים יהיו מספיקים לתשלום משכורות ופנסיות בחודש הקרוב", כך נמסר מהבנק.
האם לישראל יש ממה לחשוש במקרה של חדלות פירעון ומשבר כלכלי חמור ביוון?
יוון היא שותפת סחר משמעותית של ישראל, כך שירידה משמעותית בייצוא אל המדינה עשוי לפגוע במספר ענפים במשק הישראלי. על פי נתוני מכון הייצוא, יוון היא שותפות הסחר ה-28 של ישראל בשנת 2014. יצוא הסחורות בשנת 2014 הגיע ל-448 מיליון דולר, המהווה עלייה של 77% לעומת הנתון המקביל שנה קודם לכן.
יוון הינה היעד ה-25 ליצוא הסחורות של ישראל בשנת 2014. ענף הייצוא המרכזי מישראל ליוון הוא ענף הכימיקלים, המהווה 65% מהייצוא ליוון בשנת 2014. ענף המתכות מהווה 8% מהיקף הייצוא, עלייה של 43% לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן.
לפנייה לכתב/ת 
