השביל הזה מתחיל מכאן

נחל דן. שישי בבוקר. אנחנו מטיילות עם "מאגמה בשביל". הדמיון ניצת מיד כששמענו על היוזמה. האדרנלין זורם בעורקים. שוב טיול נשי והפעם בצפון המשגע. ארץ פלגי מים, מזג האוויר יחייך אלינו, מה עוד צריך? ברור שקפצנו על ההזדמנות לחוויה נהדרת ב-6 טעמים.

רוצה להצטרף למסע הבא של מאגמה צ'אלנג' לסרביה? הירשמי כאן

מסתבר שהמסע שלי בקוסטה ריקה היה רק התחלה של משהו חדש: פתח לשותפות שלי בקהילת מאגמה ולחוויות משותפות בארץ, כמו למשל הטיולים בשביל ישראל שמתקיימים פעם בחודשיים ואיזה כיף זה משהו חדש באמצע החיים.

מאגמה בשביל ישראל(צילום: מאגמה צ'אלנג' )

כי אין על הקבוצה המדהימה הזו: פגישה מחודשת עם בנות צוות 8 האהובות שהכרתי במסע לקוסטה ריקה והפכו לחברותי הטובות ועם בנות המסע כולו, כשביחד על הדשא בערב התגלגל לו הצחוק למרחקים, והיין גם.

נשים שלא הכרתי לפני ארבעה חודשים, הפכו לקבוצה מגובשת ומקסימה, שחלומות וחוויות משותפות קירבו ביניהן ורקמו אינטימיות נשית במיטבה.

כאן זה מתחיל(צילום: מאגמה צ'אלנג' )

ובבוקר יום שישי, הדינאמיקה מחממת את הלב כשעשרות רבות של" מאגמות" הולכות יחד בשביל. ברעש הנחל השוצף (איך אני אוהבת את "הרעש הזה"), גם השיחה קולחת. נרטבות, משתפות בטיפים, במתכונים, בקיטורים וצוחקות. היכרויות חדשות ונגיעות נשיות בלתי אמצעיות במארג מקסים.

פינוקים לאורך הדרך(צילום: מאגמה צ'אלנג')

כי חולצה היא לא רק חולצה: משהו קורה לי כשאני לובשת את חולצת מאגמה. תגידו זו רק חולצה, אבל יש לה ריח מתוק של חוויות מסעירות ושל תחושת חופש. ומיד היא מכניסה אותי ל" state of mind" חליפי. אני שוכחת מטרדות היומיום, מהמולטיטסקינג והגי'נגול ועוברת למוד של שלווה ונינוחות. חיוך מרוח על פני. איזה קסם יש בחולצה הזו, שמחזיר אותי מיד לכוח הזה, של לעשות טוב לעצמי.

כי במאגמה הפינוק הוא שם המשחק: את זה הבנתי מאד מהר. אני כבר מכירה את ה"מאמות" של מאגמה, צוות מנהלה שכל תפקידו הוא לארגן ולפנק. ומדובר במקצועניות. פותחות את הבוקר בקפה ועוגות. היום לא סופרים קלוריות. ובתוך השביל, באמצע שומקום, הן מפתיעות עם קרטיבים ופרוסות אבטיח קר ערוכות יפה על מגש. וכמובן איך לא, מוזיקה למסיבה מאולתרת בחורשה. וכל זה ברגע הכי מתאים.

אחר כך, מפנקות עם ארוחת צהריים מדליקה ומושקעת על גדות החצבאני, בתוך השטח. אנחנו הרי יודעות שלפעמים זה מסובך לארגן ארוחה, ונכנעות לסנדויצים, אבל אצל ה"מאגמות" כלום לא מסובך מדי.

כי לקבלת השבת המשותפת יש טעם מיוחד: כמה מהר אני מתרגלת לטוב. לא מסיימות בלי קבלת שבת. טקס אלטרנטיבי, כמיטב המסורת .עם פרשת השבוע בפרשנות אקטואלית ורלוונטית לנו הנשים והאמהות, ושירה, והמזמור המופלא של "שלום עליכם מלאכי השלום" בניגון שלא הכרתי ושהחזיר אותי לילדות לערב שבת בבית סבא. אוף, שוב זולגות לי הדמעות.

זה התחיל אי שם בעולם והמשיך בשביל ישראל(צילום: מאגמה צ'אלנג' )

כי זה משאיר טעם של עוד: תראו לי מי האחת שתוותר על הזדמנות לחוויות כאלו, שמנתקות אותנו מהיומיום, ומאפשרות לנו זמן נהדר לעצמנו. זמן לחוות, להתנסות, להרחיב את הלב, להיות עם נשים שאנחנו אוהבות, במעטפת של עוצמה נשית במיטבה.

מתי כבר הפגישה הבאה?

רוצה להצטרף למסע הבא של מאגמה צ'אלנג' לסרביה? הירשמי כאן