רה"מ: המונופול יפורק. המתנגדים: הוא יחוזק
נתניהו בטוח כי מתווה הגז יוביל לפירוק המונופול, אבל באופוזיציה אמרו כי הוא חזק מתמיד. שטייניץ הדגיש את הגבלת המחיר, יחימוביץ' אמרה כי ההבטחה "מגוחכת". כל סעיפי המתווה: לאן יילכו מאות המיליארדים?
חמש שנים אחרי גילוי מאגר הגז הטבעי הענקי לווייתן מול חופי ישראל, נחשף אתמול (יום ג') המתווה שדרכו תנסה המדינה להפיק רווחים עצומים ממאגר זה ומיתר המאגרים - ותוך כדי כך לפרק את המונופול. שר התשתיות והאנרגיה יובל שטייניץ הציג את המתווה, לאחר הכישלון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגבש רוב בכנסת, אבל גם לאחר מכן נותרו יותר שאלות מתשובות. ynet מנסה לעשות סדר, עם הצגת הסעיפים המרכזיים, הסבריו של שטייניץ לכל סעיף וההתנגדויות של מומחים ושל חברים באופוזיציה.
התחרות
החלק המרכזי במתווה. לפי ההחלטה, שהתקבלה למרות התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים דיוויד גילה שהתפטר בסופו של דבר, דלק ונובל אנרג'י ימשיכו לשלוט במאגר לווייתן. במאגר תמר תחייב המדינה את דלק למכור את כל החזקותיה תוך שש שנים וחברת נובל תמכור חלק מהחזקותיה ותוותר על זכות הווטו שלה. במאגרים כריש ותנין החברות יחויבו למכור את כל החזקותיהן, תוך 14 חודשים.
"אנחנו עושים כאן צעד חסר תקדים", אמר על כך שטייניץ. "אנחנו רוצים עוד מפעיל בכריש-תנין כדי שתהיה תחרות. האינטרסים של מדינת ישראל מחייבים אותי לפגוע במה שנראה כמו הגינות בסיסית". לדבריו, אם לא תתפתח תחרות, "המדינה שומרת לעצמה את הזכות לחייב להפריד גם את מאגר לווייתן, תוך חמש שנים מתחילת הזרמת המאגר".
ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני לא התרצתה. "המונופול נותר על כנו, חזק מתמיד. למשך שש השנים הקרובות לפחות לא יהיה אף שינוי במבנה האחזקות במאגרים, ולאחר מכן נובל תישאר גם בתמר וגם בלוויתן, ואלא אם נתניהו חושב שנובל תתחרה בעצמה - לא תהיה שום תחרות", ענתה בתשובה לשאלה בעמוד הפייסבוק שלה. גם חבר סיעתה ח"כ איתן כבל מסכים איתה. "המונופול אינו מפורק ואינו נשבר, נהפוך הוא - המונופול מתחזק", כתב בעמוד הפייסבוק.
גם עידן ליבס, חוקר במרכז לחקר משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, לא סבור שהמתווה יוביל לתחרות: "רוב המומחים מסכימים שכנראה תחרות לא תהיה פה. המתווה נותן פתרונות סבירים, אך לא תחרותיים. ככל שהממשלה תבצע עבודה משמעותית יותר מבחינת תשתיות, דבר שהיום לא קורה, השוק עשוי לגדול ומשם צריכה לבוא התחרותיות. כך יש סיכוי להשפיע על המחיר".
המחיר
מחיר הגז בישראל יוגבל. המחיר הממוצע של החוזים בישראל יהיה מחיר התקרה (כיום כ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה), ובנוסף אותו מחיר גם לא יוכל להיות גבוה יותר ממחיר הגז לייצוא.
ח"כ כבל לא התרשם: "המתווה נעדר הגנה על הציבור בדמות פיקוח אמיתי על המחיר ועל תנאי האספקה". יחימוביץ' טענה כי ההבטחה להוריד את המחיר במקרה שבחו"ל המחיר יהיה נמוך יותר "מגוחכת ואינה רלבנטית כלל. בישראל המחיר חייב להיות נמוך ביותר, כיוון שעלות ההפקה זעומה בשל קרבתנו הגדולה למאגר. כל השוואה למדינה אחרת, שעלויות השינוע אליה גבוהות בשל הריחוק, היא שקרית".
לאן יילך הכסף
במסיבת העיתונאים אמר שטייניץ כי בזכות ההסכם ישראל תרוויח "כ-100 מיליארד דולר שישמשו לחינוך, ביטחון ורווחה בעשורים הקרובים". ראש הממשלה נתניהו היה עוד יותר אופטימי ואמר כי "המתווה הזה מפרק את מונופול הגז ויכניס מאות מיליארדי שקלים לקופת המדינה, לרווחה, לבריאות, לחינוך ולצרכים רבים אחרים של אזרחי ישראל".
ליבס חושש מכך שהכסף דווקא לא יגיע לשם: "סביר שזה יילך לכל מיני צרכים פוליטיים מיידים, ולדעתי צריך לאפשר לדורות הבאים ליהנות מרווחי הגז. גם אם תהיה קרן ייעודית לכך, השאלה היא אם היא תהיה נקייה מלחצים של פוליטיקאים. מדובר בסכומים מאד משמעותיים שמשנים את מבנה הכלכלה הישראלית אם יתממשו".
היערכות לאסון
שטייניץ הזהיר כי הסתמכות על מאגר תמר בלבד לאספקת גז לחשמל עלולה להיגמר ב"קטסטרופה למשק ולמדינה" במקרה של תקלה או פיגוע. אבל הוא לא הסביר כיצד תתבצע ההגנה על צינורות הגז בהמשך.
ב"עמותת צלול", הפועלת לשמירת הים והחופים בישראל, הזהירו כי המתווה מתעלם מתרחיש של תקלה או דליפה, ואינו כולל אמצעי פיקוח ובקרה סביבתיים, או מנגנוני פיצוי לנזק שעלול להיגרם למשק. "העובדה שאין במתווה התייחסות לביטוח, ערבויות או מנגנון פיצוי ושיקום הנזקים היא כישלון. בלי זה, חגיגת הגז עלולה להפוך למשבר לאומי וסביבתי חסר תקדים".
התחייבויות לעתיד
פרשן "כלכליסט" שאול אמסטרדמסקי ציין כי הממשלה מתחייבת בפני חברות הגז לא לגעת ברגולציה מבחינת שינויים מבניים ככל שהיא יכולה במשך העשור הקרוב: "יותר מזה - הממשלה מתחייבת לבלום כל הצעת חוק פרטית שתובא לכנסת בעניין הזה, למרות שהממשלה לא בהכרח יכולה לדעת מה הולך לקרות ב-10 השנים הקרובות. בסוף אנחנו עולם דינמי ושוק הגז הוא שוק דינמי בגלל התנודות במחירים".
גם ח"כ כבל מתח ביקורת על ההתחייבויות לעתיד בפני דלק ונובל אנרג'י: "לא זאת בלבד שניתן פה פטור מלא לגבי העבר של קרטל חברות הגז, אלא שטייקוני הגז מקבלים גם חסינות מכל עבירת הגבלים עסקיים למשך 15 שנה קדימה. לא היה כדבר הזה בתולדות מדינת ישראל. אפילו חנינות השב"כ לאחר פרשת קו 300 לא היו בסדר גודל הזה. חשוב להבין שמדובר בחברות שהיו צד להסדר כובל - קרטל קשה".
ההמתנה למבקר
ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אסור שהגז יישאר במעבה האדמה. "עשיתי הרבה רפורמות שהצילו את כלכלת ישראל מול התנגדות עזה, והיום בפרספקטיבה של עשר שנים, 15 שנה, אפשר לשפוט כיצד כלכלת ישראל זינקה מעלה, וכלכלות אחרות שלא עשו את הרפורמות האלה ולא פעלו כפי שאנחנו פעלנו ונכנעו לפופוליזם – כיצד הן התערערו. ואני יכול לומר גם שבחלקן הגז נשאר מתחת לאדמה. אסור שזה יקרה פה".
אבל מבקר המדינה דורש להמתין עם האישור בממשלה של המתווה, לפני פרסום הדו"ח שאותו הוא מכין בנושא. במכתב לשר שטייניץ כתב המבקר יוסף חיים שפירא: "לאור העובדה שבכוונתי להעביר לך ולמבוקרים נוספים בהמשך השבוע טיוטת דו"ח מעודכנת בנושא 'פיתוח משק הגז הטבעי', אודה לך אם תגרום לכך שקבלת החלטת הממשלה על המתווה תיעשה לאחר פרסום הדו"ח. יצוין כי בכוונתי לפעול לכך שהדו"ח יתפרסם, ככל שהדברים תלויים בנו, בהקדם האפשרי".
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, קראה בעקבות זאת לנתניהו לדחות את ההחלטה: "לא ייתכן שבשם הגז הטבעי הקדוש ירמוס ראש הממשלה את כל המנגנונים המאזנים את השלטון בישראל. לא ייתכן שפנייה כל כך חריגה של המבקר תיענה בהתעלמות או בשלילה. זה אולי יפתיע אותך ביבי, אבל ישראל אינה ביביקטטורה ועוד לא מונית למלך. הריבון בישראל הוא הכנסת, למאבק האזרחי יש כוח ואנחנו לא מתכוונים לוותר לך לא על מנהל תקין, ולא על מכירת אוצרות הטבע שלנו לחבריך הטייקונים".
לפנייה לכתב/ת 
