תקדים עולמי בקליפורניה: ילד לא מחוסן - לא ייכנס לגן או לבי"ס
בעקבות התפרצות החצבת בדיסנילנד שהתפשטה ל-21 מדינות, חתם מושל קליפורניה על החוק שאוסר על ילדים לא מחוסנים להיכנס למוסדות חינוך. עד כה נדבקו במגיפה 173 איש, האחרון בהם בסוף השבוע האחרון – כשחלף במשך מספר שניות על פני תינוק בשדה התעופה
מגיפת החצבת בארה"ב מקשיחה את החוקים נגד הורים סרבני חיסון: מושל קליפורניה ג'רי בראון אישר את הצעת החוק האוסרת על ילדים שאינם מחוסנים להיכנס למוסדות חינוך. החוק החדש הקרוי SB277 קובע כי ילד שאינו מחוסן יוכל להיכנס למעון, גן או בי"ס רק אם מצבו הרפואי מונע ממנו להתחסן, כמו במקרים נדירים של כשל חיסוני.
קראו עוד על חצבת
קליפורניה: מגפת חצבת בדיסנילנד, מעל 70 נדבקו
החוק החדש אותו אישר מוקדם יותר הסנאט במדינה, נולד בעקבות מגיפת החצבת שהתפרצה בתחילת השנה בדיסנילנד. על פי החקירה האפידמיולוגית, התיירים שביקרו בפארק בין התאריכים 15 עד 20 בדצמבר אשתקד, החלו לגלות תסמינים האופיינים למחלת החצבת.
תחילה אושפזו תשעה תיירים, אולם מאז התפשטה המגיפה ל-21 מדינות בארה"ב ומקסיקו, שהביאה להדבקתם של לפחות 173 איש. מרביתם של הנדבקים, פעוטות ילדים ומבוגרים תושבי ארצות הברית, לא היו מחוסנים כנגד המחלה. עדיין לא ברור מה היה מקור ההתפרצות בדיסני, אולם ייתכן שהוא החל בחולה חצבת שהפיץ את המחלה באחד המתקנים הסגורים.
שיעור הילדים המחוסנים בקליפורניה הוא בין הנמוכים במדינות ארה"ב, זאת בשל השיעור הגבוה של הורים סרבני חיסון שם. בשבועות האחרונים מחו ההורים הללו נגד החוק אותו אישר הסנאט בקליפורניה, וטענו כי זכותם שלא לחסן את ילדם.
קלות ההדבקה בנגיף הודגמה בסוף השבוע האחרון כאשר נוסע בנמל תעופה במינסוטה שבארה"ב נדבק בחצבת, לאחר שחלף במשך שניות ספורות על פני תינוק ביציאתו ממטוס. האיש החל לגלות תסמינים של המחלה ואושפז בבית חולים.
האיגוד הישראלי לרפואת ילדים: לא נחייב את ההורים לחסן
"אין כוונה בישראל לחייב את ההורים לחסן את ילדיהם" אומר ל-ynet ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים, "אחוז ההתחסנות אצלנו הוא די טוב ועומד על כ-95%. יש פה ושם קבצים של ילדים שאינם מחוסנים, אבל קשה יהיה לאכוף את החיסונים גם אם תהיה שם משטרה צבאית".
"אנחנו לא חושבים שבחקיקת חוק שיחייב חיסונים, נצליח לעבור את אחוז ההתחסנות הגבוה אצלנו" מוסיף ד"ר גרוסמן, זה ילווה בהמון סערות ויכוחים ורגשות, ובסופו של דבר נגיע לאותם אחוזים. לכן לא נמליץ למשרד הבריאות לחייב את ההורים לחסן".
חצבת: הטיפול הוא במניעה
מדי שנה מתגלים בישראל כ-20 חולי חצבת, בזכות החיסון המונע הדבקה. אולם בשנים האחרונות ארעו מספר התפרצויות של מגיפת החצבת בעיקר בקרב האוכלוסיה החרדית שלא היתה מחוסנת.
חצבת - Measles ובשמה הרפואי Rubeola היא מחלה מידבקת ביותר הנגרמת על ידי הנגיף מורביליווירוס. בני האדם הם המאכסנים היחידים של הנגיף הזה. מאחר שאנטיביוטיקה פועלת רק כנגד חיידקים, אין כל טיפול המשמיד את הנגיף.
הנגיף מתפשט דרך מגע עם רסיסי רוק או נוזלי האף, הפה או הגרון שהגיעו מאדם נגוע. כך למשל, התעטשות, שיעול, נשיקה ונזלת כולם עלולים להדביק את הסובבים שאינם מחוסנים. רסיסים של הנגיף חודרים דרך מערכת הנשימה או דרך מגע עם העיניים אל תוך הגוף.
חצבת היא מחלה זיהומית חמורה המתוארת על ידי חום גבוה, פריחה אופיינית, נגעים בחלל הפה, שיעול, נזלת, דלקת לחמית העין. לאחר תקופת דגירה בה מתפשט הנגיף בגוף במהלך 8 עד 12 יום מרגע ההדבקה, מתחיל שלב ראשוני (פרודרום) הגורם לעליית חום, דלקת עיניים, פחד מאור (פוטופוביה), נזלת ושיעול. אצל 50 עד 70% מהחולים יופיעו נגעים אדומים-כחולים על החלק הפנימי של הלחיים בחלל הפה. אלה נגעים יחודיים למחלה, הקרויים "נקודות קופליק". נגעים אלה עלולים להתפשט אל השפתיים, החניכיים, החיך, העפעפיים והנרתיק.
הפריחה מתחילה סביב המצח (בסמוך לקו השיער), מאחורי האוזניים ועל הצוואר ומתפשטת מטה אל עבר החזה, הבטן והרגליים עד לקרסוליים. בתוך כשבוע הפריחה נסוגה, אולם השיעול עשוי להימשך עד 10 ימים. במקרים חמורים מופיעות בלוטות לימפה מוגדלות.
הסכנות: בפעוטות וצעירים
ילדים מתחת לגיל 5 שנים, או מעל לגיל 20 שנים נמצאים בסכנת חיים ממשית לאחר שלקו במחלה. הסיבה העיקרית למוות מהמחלה היא דלקת ריאות הנגרמת על ידי חיידקים ה"מתלבשים" על הריאות וגורמים לזיהום משני. חיידקים שכיחים כאלה הם סטרפטוקוקוס פנאומוניה, המופילוס אינפלואנזה וסטאפילוקוקוס אאוראוס הגורמים לדלקת ריאות חמורה ומסכנת חיים.
אולם המחלה הופכת את הגוף נתון לזיהומים רבים אחרים, ובהם דלקת של האוזן התיכונה (אוטיטיס מדיה), דלקת של עצם המסטואיד המצויה מאחורי האוזן וסמוכה לקרומי המוח (מסטואידיטיס), שילשולים והקאות עד התייבשות, דלקת של התוספתן (אפנדיציטיס), דלקת שריר הלב וזיהומים נוספים.
אולם הסכנה הקטלנית מכולם היא סיבוך של החצבת הקרוי SSPE - דלקת כלל מוחית כרונית שכמעט תמיד מסתיימת במוות. הדלקת הזו פורצת 7 עד 13 שנים מרגע ההדבקה לאחר שהנגיף הופך
בדרך לא ברורה לאלים במיוחד. כך הוא גורם להרס תאי המוח ולמוות אצל כל החולים.
אין כל תרופה המרפאת מהמחלה. אנטיביוטיקה פועלת רק כנגד חיידקים, ולכן אינה משפיעה על נגיף החצבת כלל. טיפולים אנטי-ויראליים (כמו אלה המשמשים במחלת ההרפס או האיידס) נמצאו כלא יעילים. הטיפול היחיד הוא תמיכתי: עירוי נוזלים וטיפול בסיבוכי המחלה. מכאן החשיבות העיקרית במניעת המחלה הקשה.
איך מונעים הידבקות? לפני עידן החיסונים חצבת הייתה אחת ממחלות הילדות השכיחות ביותר, אולם בעשורים האחרונים כמעט שלא נצפו ילדים שחלו בה. אלא שבשנים האחרונות חלה שוב עליה בעולם המערבי במקרי החצבת, בשל הורים המסרבים לחסן את ילדיהם בחיסון MMR מחשש לאוטיזם. עם זאת כל המחקרים הראו כי החיסון אינו גורם לאוטיזם, ולמעשה ניתן לאבחן אוטיזם בילדים עוד לפני גיל שנה, זמן מתן החיסון.
החיסון נגד חזרת חצבת אדמת, מכונה MMR וניתן בהזרקה תת עורית בשתי מנות, הראשונה בגיל שנה והשניה בגיל שש. החיסון כאמור נמצא בטוח לחלוטין. הוא עלול לגרום לעליה קלה של חום הגוף 6 עד 12 יום מרגע החיסון, או פריחה קלה שנעלמת.
משרד הבריאות קרא לכל אלה שלא התחסנו כנגד הנגיף להתקשר ללשכת הבריאות המחוזית בסמוך לאיזור המגורים ולהיוועץ באשר לחיסון. כמו כן נתבקשו צוותי בריאות ובהם רופאים, אחיות, פראמדיקים, חובשים, פיזיותרפיסטים ועובדי מעבדה לקבל חיסון נוסף. אם נחשפתם לאדם החשוד כחולה, יש לגשת מיד לרופא בקופת החולים ולקבל חיסון נגד חצבת בתוך 72 שעות מרגע החשיפה. אם עבר הזמן, יש להיוועץ ברופא באשר לקבלת עירוי נוגדנים (IVIG) אותו ניתן לקבל עד 6 ימים מרגע החשיפה.
לפנייה לכתב/ת 
