העסקת בעלי מוגבלויות: לא לעודד - לחייב
מבקר המדינה קבע כי הכלכלה הישראלית מפסידה כתוצאה מאבטלה של אנשים בעלי מוגבלות סכום אסטרונומי של חמישה מיליארד שקל כל שנה. כלומר, לא מדובר על שיח של "חמלה", "רווחה", "חסד", "רחמים" ו"תעסוקה", אלא בשיח של כלכלה ושל עבודה
לפני כמה ימים עברה בוועדת השרים לחקיקה ובקריאה טרומית בכנסת הצבעת "חוק סיכוי שווה" - שילוב אנשים עם מוגבלויות בשירות המדינה. לפי הצעת החוק, שהגישו חברי הכנסת איציק שמולי, יואב קיש ונורית קורן, בשלב הראשון 3% מכלל העובדים בגופים הממשלתיים יהיו אנשים בעלי מוגבלויות, ובשנת 2017 יגדל שיעורם ל-5%.
בשני דיונים בנושא שהתקיימו בוועדת השרים לחקיקה, בממשלה הנוכחית ובזו הקודמת, הביעו פקידים ממשלתיים התנגדות נחרצת להצעת החוק. הם טענו, בין השאר, כי העסקת עובדים עם מוגבלויות בהיקפים גדולים תגרום להוצאות גדולות ותחייב תוספת של תקני עבודה, והתעקשו שאין לחייב העסקה של בעלי מוגבלויות בגופי הממשלה אלא רק לעודד העסקה כזו.
מדובר בטיעונים מוזרים, שלא לומר מופרכים.
לפי נתוני משרד המשפטים, בישראל חיים היום כ-900 אלף בעלי מוגבלויות בגיל העבודה (18-64). מתוכם, רק 370 אלף מקבלים קצבאות. כלומר: יש בישראל כחצי מיליון אנשים עם מוגבלות שהם "שקופים". לא מקבלים קצבאות, לא מטופלים על ידי המדינה, ומתקשים מאוד בהשתלבות בשוק העבודה.
לכך יש להוסיף את "דור ההמשך": בישראל חיים כ-318 אלף ילדים עם מוגבלות. בחישוב גס מגיע מספר האנשים עם מוגבלויות - ילדים ומבוגרים - ל-1.2 מיליון. קבוצה משמעותית, המהווה כ-14% מאוכלוסיית ישראל.
שיעור התעסוקה באוכלוסייה הכללית הוא כ-75%. לעומת זאת, בקרב אנשים עם מוגבלות שיעור התעסוקה הוא 53% (ויש הטוענים שרק 40%). בקרב ערבים עם מוגבלות שיעור התעסוקה הוא 31% בלבד. דו"ח מבקר המדינה מ-2013 קבע כי שיעור העסקתם של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה עמד בשנת 2010 על 2.05% בלבד.
אחרי שהבנו את היקף התופעה, בואו נדבר על כסף. אותו כסף שהפקידים הממשלתיים חוששים שיבוזבז על העסקת אנשים עם מוגבלות: הפרק הרלוונטי בדו"ח מבקר המדינה האחרון, שנסמך על מחלקת המחקר של משרד הכלכלה, קבע כי הכלכלה הישראלית מפסיקה כתוצאה מאבטלה של אנשים בעלי מוגבלות סכום אסטרונומי של חמישה מיליארד שקל כל שנה. כלומר, לא מדובר על שיח של "חמלה", "רווחה", "חסד", "רחמים" ו"תעסוקה", אלא בשיח של כלכלה ושל עבודה.
כנראה שהפקידים לא קראו את הדו"ח החמור הזה, ואולי הם לא רוצים לקרוא אותו - כי לא בא להם שיסתובבו להם במסדרונות עיוורים, חירשים, אנשים עם שיתוק מוחין, נכים, אוטיסטים ואנשים עם פיגור או מוגבלויות אחרות.
התירוץ השני של הפקידים - "לא צריך לכפות תעסוקה של אנשים עם מוגבלות. צריך לעודד העסקה כזו" - הוא עלוב. איך בדיוק נעודד מנכ"ל משרד ממשלתי או מנהל אגף או מנכ"ל חברה ממשלתית להעסיק עובדים עם מוגבלויות? נעניק לו בונוס?
ניסיונות התחמקות מהעסקת אנשים עם מוגבלות מוכיחים בדיוק את מה שאנחנו, בדף הפייסבוק "סיכוי שווה", דורשים: להשוות את ישראל לעולם ביחס לאנשים עם מוגבלות. לא לבקש, לא לעודד, לא לשכנע, אלא לחייב באמצעות חוק.
אורן הלמן הוא ממובילי מהפכת השילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה, ממקימי דף הפייסבוק "סיכוי שווה" וסמנכ"ל בחברת החשמל
המאמר פורסם ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
