התעלם מהקריאות, השאיר ילקוט על הגדר, חבר לדייגים. כך חצה מנגיסטו לעזה
הצעיר מאשקלון שמוחזק בעזה ע"י חמאס ניצל את הנהלים הצה"ליים כדי לעבור לרצועה באור יום. כוח צה"ל שהוזנק למקום איחר בשניות ספורות וראה את מנגיסטו בצד החמאסי של הגדר. גם הנעדר הבדואי חצה הגבול בצורה דומה
עשרה חודשים הסתירה ממשלת ישראל את הפרטים שבית המשפט התיר לפרסם הבוקר (ה'): שני אזרחים ישראלים מוחזקים לאורך חודשים בידי חמאס ברצועת עזה. הראשון הוא אברהם (אברה) מנגיסטו (29), תושב אשקלון, שחצה את הגבול על דעת עצמו לאור יום בספטמבר שעבר, חודשים ספורים אחרי סיום מבצע צוק איתן. השני הוא בדואי תושב הדרום, שגם הוא נכנס לרצועה בעצמו חודשים ספורים לאחר מכן.
מנגיסטו צעד מאשקלון עד למתקן חברת החשמל רוטנברג. שם ירד אל קו החוף, צעד בחוף זיקים וחצה גדר תיל אלקטרונית שנמתחת מקו החוף לתוך הים.
לאורך התקופה ניסתה ישראל לנהל מו"מ חשאי להחזרתם של שני האזרחים יחד עם גופותיהם של החיילים אורון שאול והדר גולדין, אבל לפי הפרטים המתבררים היום, חרף העמדה הרשמית של הממשלה שלפיה הם מוחזקים על ידי חמאס, גורמים ביטחוניים לא התחייבו על כך. במקביל, גורם פלסטיני ששוחח עם ynet טוען שברגע שהתברר שמנגיסטו אינו חייל, הוא שוחרר ועבר למצרים דרך מנהרה ברפיח.
מקור ביטחוני בכיר הוסיף שלמנגיסטו יש רקע של היעדרויות מביתו: "הוא חדר לרצועה דרך החוף. אין מידע עדכני על גורלו ובתקופה הראשונה נעצר על ידי חמאס. האחריות על גורלו היא של חמאס, שמכחיש שהוא אצלם. שתי סיבות אפשריות למה חמאס מכחיש בפנינו שאברהם בידו: או ככלי למו"מ או כי משהו חמור קרה לו. אנו פועלים לפי הנחת עבודה שהוא בחיים אף שלא התקבל עד כה סימן חיים".
ב-8 בספטמבר חצה מנגיסטו את גדר המערכת בצפון הרצועה, ליד החוף בין זיקים לנתיב העשרה. תצפיתנית של אוגדת עזה זיהתה תנועה חשודה והסיטה לכיוונו את מצלמות התצפית. בשלב זה נגע מנגיסטו בגדר, מה שהפעיל אינדיקציה לכוחות של החטיבה הצפונית באוגדת עזה. התצפיתנית הקפיצה למקום כוח סיור, אך הוא הספיק לקפוץ מעל לגדר ולעבור לצד העזתי. לוחמים שהגיעו למקום ראו שאינו חמוש ולכן לא פתחו לכיוונו באש. הם קראו לו לחזור לישראל, אך הוא התעלם מהם. מנגיסטו השאיר על הגדר ילקוט, וזה הוחזר לבני משפחתו על ידי קציני אוגדת עזה.
באותם ימים שבהם חצה מנגיסטו את הגדר, כשבועיים בלבד אחרי סיומו של מבצע צוק איתן, עדיין היה אזור צפון הרצועה סואן. כוחות גדולים של הצבא נותרו במרחב שבין מחנות צה"ל בזיקים, הכוננות הגבוהה נותרה על כנה ומשאיות תובלה קיפלו כלי לחימה בחזרה לבסיסי האם ומחסני החירום. בתוך ההמולה הזו, שכללה גם תנועת אזרחים רבה, התקרב מנגיסטו לגדר וחצה אותה.
מסקנות התחקיר העלו שהחיילים הגיבו בצורה נכונה. מנגיסטו החל להתרחק מהגדר לכיוון דרום, הגיע לרצועת החוף העזתית, שם התחבר עם קבוצת דייגים מקומיים, ומאז נעלמו עקבותיו.
לאורך כל גדר הגבול עם רצועת עזה מכוונים המכ"מים, המצלמות וכוחות האיסוף הניידים והנייחים לכיוון דרום או מערב – כלומר לכיוון הרצועה, ולא לכיוון ישראל. לפיכך, לכל אזרח ישראלי שרוצה לחצות לרצועה נחוצה לא יותר מדקה או שתיים של טיפוס וזינוק לצד השני.
צה"ל לא מגביל את רצועת השטח (פרימטר) לתנועת אזרחים ישראלים, מה שמאפשר לרוחצים לבלות בחוף זיקים, למטיילים לטייל ביער בארי ולחקלאים לפתח את אדמותיהם בשדות המועצות האזוריות – כל אלה כמעט עד הגדר. המקום היחיד שאליו מוזנקים חיילים להרחיק אזרחים הוא בכביש המערכת עצמו הנושק לגדר. בעשרות מקרים השנה שבהם פלסטינים לא חמושים מעזה ניסו לעבור את הגדר, הם נתפסו על ידי צה"ל לאחר שהשלימו את החצייה.
שלושה חודשים בלבד אחרי האירוע נרשם תרחיש זהה, כשהאזרח הבדואי תושב הדרום חצה את הגדר. מדובר בצעיר הלוקה בנפשו שבעבר ניסה כמה פעמים לעבור לעזה, והפעם הוא גם הצליח.
לאורך התקופה הוגשו לבית משפט השלום באשקלון ארבע עתירות בניסיון להתיר לפרסם את פרשת היעלמותו של מנגיסטו. בכל פעם המדינה הביעה התנגדות וזכתה לתמיכת השופט. וכך במשך עשרה חודשים, הציבור בישראל לא ידע שיש אזרח ישראלי ברצועת עזה, כנראה בשבי חמאס.
גורם ביטחוני בכיר התייחס הבוקר לסוגיה: "הבקשה לאיסור הפרסום הוגשה על ידי גורמי הביטחון. אחד השיקולים היה לאפשר פעילות מהירה יותר עם סיכויים טובים יותר להחזיר את מנגיסטו. בכירים במערכת הביטחון, בהם שר הביטחון משה יעלון, נפגשו עם בני המשפחה ועדכנו אותה כל העת, גם בנושא צו איסור הפרסום. ההארכות השונות של הצו לאורך התקופה בוצעו בתיאום ולבקשת המשפחה מתוך הבנה שיש כך סיכויים טובים יותר לתהליך".
לפנייה לכתב/ת 
