אבירה: סיפורה של ולנטינה וצאלי
"מחוץ לרדאר": בגיל 41, כשהיא מכהנת כחברה בפרלמנט האיטלקי ומגדלת שני ילדים, סייפת הרומח הגדולה בהיסטוריה ממשיכה להתחרות ברמות הגבוהות ביותר ותנסה להשיג את הכרטיס הנכסף לאולימפיאדת ריו
תארו לכם שחבר הכנסת והג'ודוקא לשעבר, יואל רזבוזוב היה נבחר לכנסת בעודו ספורטאי פעיל ואת פעילותו הפרלמנטרית היה משלב עם קריירה ספורטיבית תחרותית.
לכתבות נוספות במדור "מחוץ לרדאר"
עד כמה שזה נשמע הזוי, באיטליה מתרחש מקרה דומה ואפילו קיצוני יותר. החל מ-2013, ולנטינה וצאלי, סייפת הרומח הגדולה בהיסטוריה, מכהנת כחברה מן המניין בפרלמנט האיטלקי ולמרות גילה (41), עיסוקה הפוליטי והיותה אם לשניים, היא ממשיכה להתחרות ברמות הגבוהות ביותר ומתכוננת במרץ להתמודדות על כרטיס לאולימפיאדת ריו 2016.
אורח חייה העמוס לעייפה הוא לא הדבר היחיד שהופך את וצאלי לתופעת טבע. די להביט ברשימת הישגיה הבלתי נגמרת כדי להבין שמדובר באגדה ספורטיבית נדירה.
מאז שהחלה וצאלי להתחרות במשחקים האולימפיים באטלנטה 1996, היא חזרה מכל אולימפיאדה עם לפחות מדליית זהב אחת. מעולם היא לא סיימה תחרות אולימפית (יחידות או קבוצתית) ללא מדליה על צווארה. סך הכול, מאזן המדליות שלה באולימפיאדות עומד על תשע – שש מדליות זהב, מדליית כסף אחת ושתי מדליות ארד. באליפויות העולם זכתה וצאלי ב-15 מדליות זהב, חמש מדליות כסף וארבע מדליות ארד.
איטליה נחשבת למעצמת הסייף החזקה בעולם ולשיאנית הזכיות במדליות בענף במשחקים האולימפיים (121). סייף הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות האיטלקית – עוד מהמאה ה-16, ימיו של קמילו אגריפה, מגדולי התיאורטיקנים של הסיוף, שאף מוזכר בסרט "הנסיכה הקסומה", דרך האחים אלדו ונדו נדי שקטפו באולימפיאדת 1920 – חמש מתוך שש מדליות הזהב שחולקו, ועד היום.
22 שנים אחרי שהחלה לזכות במדליות בתחרויות בינלאומיות גדולות לבוגרים, וצאלי היא עדיין אחת מסייפות הרומח הטובות בעולם. היא מדורגת שישית בעולם, אבל רק שלישית באיטליה. הדומיננטיות האיטלקית בדגם הרומח היא מובהקת. הסייפות מארץ המגף תופסות ארבעה מקומות בעשירייה הראשונה בעולם, ביניהם גם המקומות הראשון והשני. באליפות העולם במוסקבה בשבוע הבא, נבחרת הרומח האיטלקית עם וצאלי, תהיה פייבוריטית מובהקת לזכות במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית.
"אם הייתי מנצחת 1:5 ולא 0:5, הייתי פורצת בבכי"
במדינה עם תרבות סייף כה-חזקה, לוצאלי הייתה קרקע פורייה למימוש הפוטנציאל הענק הגלום בה. ואכן, כבר מגיל צעיר התגלתה וצאלי כסייפת מחוננת. בין השנים 1989-1991 היא זכתה שלוש פעמים ברציפות באליפות העולם לקדטיות, לאחר מכן הגיעו גם תארים רבים בגילאי הנוער וב-1995 היא הוכתרה לראשונה לאלופת העולם לבוגרות.
"אני זוכרת שבתור ילדה אם הייתי מנצחת 1:5 ולא 0:5 זו הייתה טרגדיה בשבילי. הייתי פורצת בבכי", סיפרה וצאלי על אופייה התחרותי בראיון ל-CNN, "החיים שלי תמיד היו בנויים ממטרות. כשניצחתי בקרב שמחתי, אבל מיד חשבתי על כך שאני חייבת לנצח בכל מחיר גם בקרב הבא".
"היא ווינרית, כל הזמן רוצה לנצח", מעידה סייפת הרומח הישראלית, דלילה חטואל, "אם היא מפסידה, היא יושבת וחושבת ואחר-כך תשגע את כל הצוות שלה על איך לתקן להבא. היא לא מוכנה לקבל שום הפסד כמובן מאליו".
חטואל דווקא הנחילה לוצאלי שני הפסדים נדירים למדי בקריירה שלה. הראשון היה ב-2007 בסין והשני באליפות אירופה ב-2008, בקרב שלקראת סופו קרעה חטואל את הרצועה הצולבת. את השניות האחרונות של ההתמודדות עשתה הסייפת הישראלית על רגל אחת.
"וצאלי היא אגדה חיה", פוסקת חטואל, "הא סייפת מעולה, חכמה ומשופשפת. יש לה יכולת הגנתית טובה ומתפרצות מעולות. היא דווקא לא מגוונת במיוחד ודי חוזרת על עצמה, אבל ניהול הקרב שלה מאוד חכם. גם כשמובילים עליה, היא לא נלחצת. היא מתנהגת כאילו עכשיו התחיל הקרב, למרות שהזמן משחק נגדה. היו תקופות בקריירה שלה שכמעט אף אחת לא ניצחה אותה, אבל אני דווקא מאוד הסתדרתי איתה. היא לא אהבה לסייף נגדי, היא חששה ממני ובצדק. הניצחונות מולה היו מהגדולים בקריירה שלי".
ואיך היא בתור פוליטיקאית?
לפרלמנט האיטלקי נבחרה וצאלי דרך מפלגת המרכז, "הבחירה האזרחית" (Scelta Civica), בראשותו של ראש ממשלת איטליה לשעבר, מריו מונטי.
את פנייתה לפוליטיקה היא הסבירה ברצונה להעניק קול לספורט: "בפוליטיקה ספורט נחשב לנושא מינורי, אבל אני חושבת שאיטליה יכולה לעשות הרבה יותר עבור הספורט והיא תקבל מזה המון בחזרה".
באתר "פרלמנט פתוח" הבוחן את פעילותם של נבחרי העם האיטלקי, מדורגת וצאלי במקום ה-315 מתוך 630 חברי פרלמנט במדד הפרודוקטיביות. בדיוק באמצע. היא נכחה ב-56% מההצבעות בפרלמנט (פחות מהממוצע). בהתחשב בכך שהיא משקיעה חלק לא מבוטל מזמנה באימונים ובשהייה מחוץ לאיטליה בתחרויות, ושזמן קצר אחרי בחירתה לפרלמנט היא ילדה את בתה השנייה, מדובר בנתונים בהחלט סבירים.
"לנשים יש את היכולת לעשות הרבה דברים. אולי בגלל שהטבע שלנו מוביל אותנו לנקות את הבית, להביא לעולם ילדים ולעבוד – אנחנו מסוגלות לעשות יותר דברים מגברים", הסבירה וצאלי כיצד היא מצליחה להתמודד עם כל כך הרבה עיסוקים תובעניים בחייה.
ממש כמו הפוליטיקאים בארצנו, גם וצאלי פעילה מאוד ברשתות החברתיות ומשתפת את עוקביה גם בפעילותה הציבורית, דעותיה ובעיסוקה הספורטיבי.
ומה לגבי המשך הקריירה שלה? עד לאולימפיאדת ריו וצאלי לא מתכוונת להוריד את הרגל מהגז בכל הקשור לסייף. לאחר האולימפיאדה, בלי קשר לתוצאות שתשיג, היא מתכוונת להניח את החרב בצד ולפרוש. "יש ספורטאים שמסתירים את המטרות שלהם, אני לא כזו. לדעתי, כל ספורטאי חולם על המקום הראשון ולא צריך לפחד להודות בכך. אני מתכוונת להגיע לריו כדי לנצח. אתן את כל כולי בשביל זה. אני רוצה לסיים את הקריירה שלי עם מדליה יפה וריקוד סמבה עם הילדים שלי".
לפנייה לכתב/ת 
