שתף קטע נבחר
 

חללית נופלת מהשמיים, רדו למקלטים!

מעבדת חלל שאיבדה גובה איימה השבוע לפני 36 שנים על תושבי כדור הארץ, פרופ' תל אביבי התריע וגם בישראל נכנסו לכוננות מוגברת. מה עשו כדי להתגונן ואיך זה נגמר?

מעבדת החלל סקיילאב 8 לפני התרסקותה (צילום: אתר נאס"א) (צילום: אתר נאס
מעבדת החלל סקיילאב 8 לפני התרסקותה(צילום: אתר נאס"א)

כשכל העולם נכנס לחרדה: מעבדת החלל האמריקנית "סקיילאב", שיצאה משימוש, הטילה אימה על רוב תושבי כדור הארץ, כיוון שבסוכנות החלל בארצות הברית לא ידעו היכן ייפלו הרסיסים של התחנה - ששקלה יותר מ-80 טונות. בסופו של דבר ב-11 ביולי 1979 נשרפה מעבדת החלל עם כניסתה לאטמוספירה והרסיסים פגעו בין היתר באוסטרליה. לא היו נפגעים.

 

לכל הכתבות של השבוע לפני

 

סקיילאב הייתה מעבדת חלל אמריקנית ענקית ששוגרה במאי 1973. היא זכתה למקום כבוד בתולדות חקר החלל לאחר ששלושה אסטרונאוטים שהו בה במשך 171 יום – זמן שיא לאותה תקופה. על-פי התוכנית המקורית הייתה אמורה "סקיילאב 8", שמשקלה הוא כ-85 טונות, להישאר בחלל במשך עשרות שנים, עד שיפותח "מטוס חלל" שהצוות שלו יביא ציוד כדי לפרק אותה.

 

ואולם קרינה מוגברת של השמש שיבשה את מערכת החללית שהחלה בהדרגה לאבד גובה – וכך היא התקרבה אט אט לכדור הארץ בשלמותה. מדענים העריכו כי תחנת החלל תתפרק במפגש עם האטמוספירה, אבל יהיו חלקים של עשרות קילוגרמים ואפילו יותר מכך שיתפזרו על-פני שטח ניכר של כדור הארץ.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

לא הייתה זו הפעם הראשונה שעצם מעשה ידי אדם התרסק על פני האדמה, אך לפני כן היו אלה עצמים קטנים הרבה יותר. מאז ה"ספוטניק" הראשון ששוגר על-ידי ברית המועצות ב-1957 ועד יולי 1979, כ-6,500 שברים וחלקי חלליות חזרו לכדור הארץ. רובם נשרפו תוך כדי החדירה לאטמוספירה, חלקם נבלעו באוקיינוסים ומיעוטם נפלו בערבות, בהרים או באזורים כפריים. הקורבן היחיד הידוע עד אז הייתה פרה, שנפגעה משברי חללית בקובה.

 

בישראל גם נערכו לנפילת תחנת החלל, למרות הסיכוי הקלוש לנפילה באזורנו. לקראת מועד הנפילה המשוער של החללית הועמדו שירותי החירום בישראל בכוננות גבוהה וקודם לכן הם נקטו אמצעי בטיחות.

 

סמנכ"ל משרד הפנים לתפקידים מיוחדים ולשירותי חירום דאז, יעקב מרקוביץ, פנה אל המפקח הראשי על שירותי הכבאות וביקש ממנו להורות לכל תחנות הכבאות ברחבי הארץ לקיים כוננות מוגברת. לפי הכוננות, כל הכבאים – גם אלה שאינם בתורנות באותה משמרת – היו נוכחים בעבודה וכן נערכה בדיקה של כל הציוד כדי להבטיח את תקינותו. בתחנות מגן דוד ברחבי הארץ כוח האדם תוגבר. המערך של הג"א (הגנה אזרחית - כיום פיקוד העורף) הועמד בכוננות.

 

במשטרת ישראל אמרו אז כי מערך החירום של מדינת ישראל נמצא בכוננות. בצה"ל אמרו כי הם נמצאים בקשר עם גורמים אמריקנים. אזעקה הייתה אמורה להיות מופעלת אם היה חשש שהשברים ייפלו בישראל. בכל מקרה בישראל אמרו כי הסיכוי להיפגע מרסיס של סקיילאב קטן יותר מן הסיכוי להיפגע בתאונה בדרך מתל אביב לבאר שבע.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

מי שהביע חשש רב יותר היה פרופ' יוסף אוטרמן, מומחה לחקר החלל וללוויינים מהחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב. "האיום על תושבי כדור הארץ שמהווה נפילתה הצפויה של מעבדת החלל, הוא רציני בהחלט", פסק. "צפויים קורבנות בנפש וברכוש. סכנה נשקפת גם לתעופה". הוא הציע לתושבי האזור שיקבל התרעה על נפילת מעברת החלל – להיכנס למקלטים.

 

כתבת "ידיעות אחרונות" סימה אלה שאלה ישראלים ברחוב לתחושת הפחד. עמוס מצהלה אמר: "אינני פוחד מפני שלדברי המומחים הסיכויים שהרסיסים יפלו באזורינו הם קלושים. לא הייתי חובש קסדה. בצבא קיבלתי מזה רק קרחת. אבל, אם הסכנה תהיה מוחשית, אקח איתי ספרים, את אשתי ואת הכלבה שלי ואתפוס מקום במקלט. לא אצא משם עד שישמיעו צפירת ארגעה. האם חשבתם פעם מה זה לחטוף 77 טונות על הראש? לא נעים".

 

נעמי מקריית מלאכי הטילה ספק בכך שהרסיסים ייפלו בישראל. "ההתרחשויות הדרמטיות קורות תמיד מחוץ לישראל", היא הסבירה. "אצלנו לא מזניקים חלליות, לא נוחתים מטאורים ולא מופיעים יצורים מן החלל החיצון או צלחות מעופפות. אין איפוא כל סיבה שהסקיילאב תכבד אותנו בנוכחותה".

 

"מפחיד?" תמה אריה מבני ברק. "אני חושש יותר מחציית הכביש מאשר מפגיעות מרסיס היפותטי. מוטב שלא נעסיק את עצמנו בסיפורי אימים. יש לנו די סיפורים מפחידים יותר". עם זאת, כמה שעות לפני ההתרסקות קיבלה ישראל הודעה מהאמריקנים כי הסיכוי ששרידי החללית ייפלו פה הם אפסיים.

 

המקום הכי בטוח

ומה קרה בעולם? סוכנות החלל האמריקנית הודיעה כי ההתרסקות של מעבדת החלל צפויה בין 10 ל-14 ביולי, אבל אין לה מושג היכן הרסיסים ייפלו. בארצות הברית הבטיחו להעביר התרעה כשעתיים לפני הנפילה.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

אמריקני שפרש רשת כדי ללכוד את שברי מעבדת החלל (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
אמריקני שפרש רשת כדי ללכוד את שברי מעבדת החלל(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

אמריקנים הימרו היכן ייפלו השרידים. דובר הבית הלבן ג'ודי פוואל הימר על אזור המפרץ הפרסי. עיתון בסן פרנסיסקו הציע למנוייו ביטוח בסך 2 מיליון דולר נגד מוות, פציעה ונזקים לרכוש. תושב טקסס פנה לחברת הביטוח "ללוידס" בלונדון וביטח את חייו על סך מיליון דולר מפני פגיעה על-ידי סקיילאב.

 

אישה ממדינת ניו ג'רזי התקשרה בטלפון עשרות פעמים למשרדי סוכנות החלל האמריקנית, כדי לוודא היכן צפויה מעבדת החלל להתרסק. לבסוף, כדי לא להסתכן, היא נסעה לנורבגיה, שהוכרזה כמקום הבטוח ביותר מפני מפגיעת סקיילאב.

 

בהודו החליט אדם לדחות את נישואיו בשבוע מחשש שהוא עלול להיפגע על-ידי רסיסי תחנת החלל ורעייתו הצעירה תהפוך לאלמנה. בהונג נערכה תחזית באמצעות ספר סיני עתיק. לפי התחזית נקבע שהחללית תיפול ביום חמישי של אותו שבוע דרומית להונג הונג והאזורים הנפגעים יהיו סינגפור ומלזיה.

 

בפלורידה בנו כמה תושבים כפפת בייסבול ענקית כדי ללכוד את שברי הסקיילאב. משאל שנערך בעולם העלה כי 71% מכלל התושבים יודעים שתחנת החלל עומדת ליפול על פני כדור הארץ.

 

רסיסים באדום תפוז

רגע האמת הגיע ב-11 ביולי 1979 בין השעות 18:26 ל-18:35 שעון ישראל, אז חדרו שברי מעבדת החלל את האטמוספירה באזור העיר פרת' במערב אוסטרליה. דקות לפני הנפילה סיימה סקיילאב את ההקפה ה-34,981 סביב כדור הארץ. היא הגיעה לגבולות העליונים של האטמוספירה במהירות של כ-21 אלף קמ"ש. הכוחות האווירודינמיים האדירים שנוצרו כתוצאה מהיתקלותה באטמוספירה גרמו לקריעתם מן החללית של ארבעה קולטי שמש וכנף סולארית גדולה.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

מיד לאחר מכן החלה החללית להתפרק וחלקיה החלו לוהטים וזוהרים, כתוצאה מן החיכוך הרב עם האטמוספירה של כדור הארץ. דובר שירותי החירום בפרת' אמר כי נראה שכאלף רסיסים מן החללית נפלו בשטח אוסטרליה, אך כולם פגעו באזורים מדבריים. טייסיהם של כמה מטוסים מסחריים במערב היבשת מסרו כי הם ראו את שברי סקיילאב בדרכם לארץ.

 

הטייס ביל אנדרסון שיחזר: "החללית נראתה כמטוס בעל ממדי ענק, שהתקרב אלינו בזרקורים דלוקים, כשכל האורות הפנימיים בוערים. לפתע פתאום השתנה הצבע לאדום תפוז, בעת שהגוף פגע באטמוספירה של כדור הארץ. מיד אחרי כן התחיל תהליך התפרקות. רסיסים זהירים החלו להתפרק מן החללית, תוך כדי התזת ניצוצות, דבר שהקנה לגוף מעין זנב של אש".

 

פקח טיסה בנמל התעופה אספרנס, הנמצא באותו אזור, סיפר כי ספר לפחות 50 שברים לוהטים, שהגיעו מכיוון האוקיינוס ההודי לעבר היבשת וגררו אחריהם שובלי אש ארוכים, שחלקם היו צבעוניים.

 

כתבים שהגיעו לאזור שבו נפלו חלק מהרסיסים מצאו תושבים מקומיים סורקים את השטח בחיפוש אחר שברי החללית.

 

חברים מכוכב אחר

הסקיילאב לא כיכבה לבד בחדשות החלל באותו שבוע לפני 36 שנים. מדעני חלל סובייטים בכירים דיווחו אז על כך שבמסלול סביב כדור הארץ נמצאת חללית פגועה שהגיעה מן החלל החיצון ואפשר שעדיין נמצאים בתוכה ייצורים דמויי אדם שנהרגו במהלך טיסתם.

 (צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות") (צילום: ארכיון
(צילום: ארכיון "ידיעות אחרונות")

"אנחנו משוכנעים כי חללית פגועה שהגיעה מכוכב לכת אחר מקיפה את כדור הארץ",

 אמר אז פרופ' סרגיי פטרוביץ' בוזיץ', אסטרופיזיקאי בכיר המשמש כמרצה באוניברסיטת מוסקבה. "אני מאמין כי יצורים זרים מעולם אחר עודם נמצאים בתוך החללית".

 

המדענים הרוסים אמרו כי החללית שהגיעה מכוכב אחר התפרקה לעשרה חלקים כתוצאה מהתפוצצות פנימית. שני החלקים הגדולים ביותר הם בקוטר של כ-30 מטר כל אחד. הסובייטים העריכו כי בתוך החללית היו יצורים שהתנשאו לגובה של 270 ס"מ.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אתר נאס"א
סקיילאב. מעל 80 טונות שהתפרקו בכניסה לאטמוספירה
צילום: אתר נאס"א
מומלצים