האיקר לשחק: ההחלטה של קסיאס לחתום בפורטו
אחרי שהבין שיהיה שוער שני בריאל מדריד, "סן איקר" החליט להיפרד מהמועדון בו גדל ולעבור דווקא לקבוצה הפורטוגלית. הוא ימצא בפורטו מושבה ספרדית, קהל נהדר, אבל בעיקר - מקום בטוח בהרכב. נדב יעקבי על הצעד של קסיאס
ריאל מדריד טוענת שזו דרישה מוגזמת, לאור העובדה שהם הסכימו להשתתף באופן משמעותי במימון שכרו של קסיאס בפורטו (תוספת של 5.5 מיליון יורו נטו לשנתיים). הטענה של קסיאס היא שהוא כבר ויתר על חלק מהשכר המגיע לו לפי החוזה, אם היה נשאר בריאל (14.5 מיליון יורו נטו לשנתיים).
למרות הכותרות הדרמטיות בתקשורת הספורט הספרדית, בסופו של דבר נמצאה הנוסחה שפתרה את המחלוקת ואיקר קסיאס יהפוך בעונה הבאה את קבוצת הפאר הפורטוגלית להרבה יותר מעניינת מאשר בדרך כלל.
השם הכי גדול מאז אוסביו
פורטו היא קבוצה גדולה ומכובדת, אולם היא משחקת בליגה שאינה נחשבת לאחת מחמש הגדולות של אירופה. ולכן כאשר כוכב על עולמי בדמותו של קפטן נבחרת ספרד ישחק בפורטו, ברור שהתקשורת העולמית תעקוב באופן צמוד יותר מאשר אי פעם אחר הקבוצה ומשחקיה, ולא רק במסגרת ליגת האלופות.
קסיאס יהיה לא רק בעל השכר הגבוה ביותר אי פעם בליגה הפורטוגלית, אלא גם השם הכי גדול ששיחק בליגה הזו, מאז ימי אוסביו בשנות ה-60. לואיס פיגו וכריסטיאנו רונלדו אומנם שיחקו בליגה בפורטוגל, אבל זה היה כשהם היו צעירים ובתחילת דרכם, הרבה לפני שהפכו לכוכבים עולמיים.
בפורטו מתלהבים מאוד מהעיסקה. ראשית, הם מקבלים את קסיאס ללא תמורה. ריאל מדריד הסכימה לשחרר אותו בחינם למרות שנותרו לו עוד שנתיים בחוזה. זו מחווה של הנשיא פלורנטינו פרס כלפי אחד הסמלים הגדולים ביותר של המועדון בכל הזמנים. וכאמור, פורטו לא תשלם את כל שכרו של קסיאס, אלא רק 10 מיליון יורו ברוטו לשנתיים, כשאת השאר תשלים ריאל מדריד. זה עדיין סכום לא מבוטל עבור מועדון כמו פורטו, שלא נמצא בצמרת המועדונים העשירים בעולם.
אבל הנשיא הממולח, ז'ורז'ה נונו פינטו דה קוסטה, יודע שקסיאס שווה הרבה מאוד כסף שיגיע מחוזי פירסום חדשים, מספונסרים בינלאומיים שישמחו להיות מחוברים לדמות פופולרית כמו קסיאס, וממשחקי ידידות יוקרתיים.
ואז הגיע מוריניו...
מבחינתו של קסיאס מדובר באחת ההחלטות הקשות בחייו, אם לא הקשה מכולן. עד לפני שלוש שנים "סן איקר" היה משוכנע שיסיים את הקריירה שלו בריאל מדריד, המועדון בו בילה את כל חייו. הוא הגיע לריאל כילד בן 9, כשאביו לקח אותו בנסיעה במטרו למבחנים בקבוצת הילדים.
25 שנים בילה קסיאס בריאל מדריד, מהן 16 שנים בקבוצה הבוגרת. הוא זכה בכל תואר אפשרי, הפך לקפטן הבלתי מעורער ונחשב לאחד השוערים הטובים בעולם. הכינוי "סן איקר" - איקר הקדוש - הוענק לו אחרי שורה של הצלות שלא יאמנו, שרבות מהן זיכו את ריאל בנצחונות או הצילו אותה מהפסדים. אחרי ראול, קסיאס היה השחקן האהוב ביותר על אוהדי ריאל בעשור האחרון. וכשראול עזב, קסיאס נשאר הסמל הגדול ביותר - שחקן בית, אלוף עולם, אגדה.
אבל אז הגיע ז'וזה מוריניו לסנטיאגו ברנבאו והכל השתנה. קסיאס הסתכסך עם המאמן הפורטוגלי שהאשים אותו כי הוא זה שמדליף מחדר ההלבשה, בעיקר באמצעות רעייתו, העיתונאית שרה קרבונרו. מוריניו גם השתולל מזעם כאשר אחרי אחד ממפגשי הקלאסיקו הטעונים מול ברצלונה של פפ גווארדיולה, קסיאס התקשר לחברו הטוב צ'אבי והתנצל בפניו על המהומה שהתחוללה בסוף המשחק.
קסיאס חשב כמובן על טובתה של נבחרת ספרד והבין שאם יווצר "דם רע" בין שחקני ריאל וברצלונה, הנבחרת תיפגע. את מוריניו כל זה כמובן לא עניין. הוא חשב אך ורק מנקודת המבט הצרה שלו, שראתה בברצלונה אויב. האירועים הללו לא נשארו בתוך חדר ההלבשה. חלקים מהקהל של ריאל, בעיקר חברי הקבוצה הרדיקלית "אולטרה סור", שהיו נאמניו של מוריניו, הפכו את עורם כלפי קסיאס והדביקו לו כינויים שונים ("בוגד", "שטינקר").
בעונה השלישית והאחרונה של מוריניו בריאל מדריד היחסים בינו לבין קסיאס הפכו בלתי נסבלים. הפורטוגלי אף הוריד את איקר לספסל. לאחר מכן קסיאס נפצע, וגם כשחזר לשחק, המאמן החדש, קרלו אנצ'לוטי, החליט שבמשחקי הליגה הוא יהיה מחליפו של דייגו לופס. איקר קיבל את הדין מבלי להתלונן, לפחות לא באופן פומבי. הוא שיחק והצטיין בגביע ובליגת האלופות, אבל המצב החדש לא היה לרוחו. וגם כאשר דייגו לופס עזב והוא שיחק באופן קבוע גם בליגה בעונה שעברה, הצרות נמשכו.
יותר ויותר חלקים מהקהל של ריאל מדריד "סימן" אותו כאשם בהפסדים ובכשלונות. עד כדי כך שכאשר הכרוז לפני כל משחק ביתי היה מכריז בשמו, היו נשמעות שריקות בוז צורמות מהיציעים. אלו כבר לא היו רק ה"אולטראס".
במקביל, הלכו והתחזקו השמועות על הגעתו הצפויה של דויד דה חאה ממנצ'סטר יונייטד, מה שפגע עוד יותר במעמדו של קסיאס, שהבין שהגיע הזמן לעזוב.
הבחירה של איקר דווקא בפורטו מובנת, למרות שהיו לו אופציות נוספות, כולל באנגליה. ראשית הוא יהיה קרוב לבית במדריד, שם תמשיך לחיות ולעבוד אשתו שרה קרבונרו, אם בנו מרטין (בן שנה וחצי), שתגיע לפורטו בסופי השבוע. מדובר בנסיעה של 4 שעות או טיסה של 50 דקות.
שנית, המנטליות, אורח החיים והמנהגים בפורטוגל מזכירים מאוד את אלו שבספרד. מעבר לאנגליה או גרמניה היה הרבה יותר קשה מהבחינה הזו. והכי חשוב: הוא ישחק באופן קבוע וללא שום ספקות ופקפוקים.
נכון, פורטו היא לא ריאל מדריד והליגה הפורטוגלית נופלת מאחותה הספרדית. אבל עדיין מדובר במועדון פאר, שזכה פעמיים בגביע אירופה לאלופות ו-27 פעמים באליפות (20 זכיות מאז 1985), ואשר בכל משחק ביתי ממלאים 50 אלף צופים את אצטדיון "דרגאו".
המושבה הספרדית בפורטו מתרחבת
קסיאס בן 34, הוא עדיין בכושר מצוין ויש לו לפחות עוד 3-4 שנים טובות, אולי אפילו יותר. לא מתאים לו להיות להיות שוער שני בריאל מדריד (וזה מה שהיה קורה אם היה נשאר), גם משום שהוא רוצה להישאר השוער הראשון בנבחרת ספרד.
צריך לזכור שמבחינת ויסנטה דל בוסקה איקר הוא השוער הראשון שלו (וגם הקפטן) ודויד דה חאה רק השוער השני. בעוד שנה תתקיים בצרפת אליפות אירופה וספרד רוצה לזכות בתואר בפעם השלישית ברציפות. קסיאס, שהניף את הגביע בווינה ב-2008 ובקייב ב-2012 רוצה לעשות זאת גם בפריז ב-2016. קסיאס יודע שכדי לשמור על מקומו בהרכב הוא חייב לשחק באופן קבוע, וזה כאמור מה שיקרה בפורטו.
ואם זה לא מספיק, בפורטו הוא גם מצטרף לקבוצה שהיא חצי ספרדית: עם מאמן ספרדי שהוא מכיר מצוין ושישה שחקנים ספרדים. המאמן הוא ג'ולן לופטגי, שכמו קסיאס היה שוער בריאל מדריד ובנבחרת ספרד - אם כי לא התקרב להישגים של איקר. לופטגי החל את הקריירה בגיל 19 כשוער בריאל, ארבע שנים בקבוצת המילואים ולאחר מכן תקופה קצרה גם בקבוצה הראשונה. בנבחרת יש לו רק הופעה אחת, במשחק ידידות, אם כי הוא היה השוער השלישי של נבחרת ספרד במונדיאל 1994.
שלוש שנים שיחק לופטגי בברצלונה, שם היה שוער שני. תחילה לקרלס בוסקטס (אביו של סרחיו) ולאחר מכן לשוער הפורטגלי ויטור באיה. ארבע שנים אימן לופטגי את הנבחרות הצעירות של ספרד ובין היתר הוליך את הנבחרת עד גיל 21 לזכייה באליפות אירופה ב-2013 בישראל. לפורטו הוא הגיע לפני שנה ובשורה התחתונה זו הייתה אכזבה. פורטו, הקבוצה המצליחה ביותר בפורטוגל ב-20 השנים האחרונות, לא זכתה בשום תואר, למרות שיצאה לדרך עם התקציב הגדול ביותר בתולדותיה.
את האליפות היא הפסידה בפעם השנייה ברציפות לבנפיקה ובליגת האלופות היא הובסה ברבע הגמר 6:1 ע"י באיירן מינכן - הפסדה הכבד ביותר אי פעם באירופה - דווקא אחרי שניצחה את הקבוצה של גווארדיולה 1:3 במשחק הראשון. ובכל זאת, נשיא פורטו החליט להשאיר את ג'ולן לופטגי בתפקיד, שכן הוא שיפר את המצב בהשוואה לעונת 2013-14. אז סיימה פורטו במקום השלישי, במרחק 13 נקודות מבנפיקה. אשתקד הפער הצטמצם לשתי נקודות בלבד.
למרות התבוסה מול באיירן, פורטו הגיעה בעונה שעברה לשמונה הגדולות בצ'מפיונס ליג, כאשר עונה קודם לכן הודחה בשלב הבתים, כשניצחה במשחק אחד מתוך שישה. לופטגי היה זה ששיכנע את קסיאס שכדאי לו להצטרף לפורטו, אמר לו שמדובר בקבוצה שנמצאת במגמת שיפור ושהוא ימצא בה לא פחות משישה שחקנים בני ארצו.
מדובר באקס ברצלונה, כריסטיאן טייו, חלוץ סגל הנבחרת ואתלטיקו מדריד לשעבר, אדריאן לופס, המגן השמאלי חוסה אנחל, שוער המשנה אנדרס פרננדס, הבלם איבן מרקאנו והחלוץ אלברטו בואנו. האחרון הגיע לא מכבר מראיו וייקאנו אחרי שכבש 17 שערים בעונה שעברה, והיה למבקיע הספרדי השני בטיבו ב"לה ליגה" (אחרי אריס אדוריץ שהבקיע 18 עבור בילבאו). גם שני עוזריו של לופטגי, חוליאן קאלרו וחואן קרלוס מרטינס, ומאמן השוערים חואן קרלוס ארבאלו, הם ספרדים. כל אלו ייתנו לקסיאס תחושה ביתית.
מי ימלא את מקומו של ג'קסון מרטינס?
כמו בכל שנה כמעט, פורטו נאלצת למכור את שחקני הבולטים לקבוצות העשירות באירופה וגם הקיץ הזה אינו שונה. מלך השערים, הקולומביאני ג'קסון מרטינס, נמכר לאתלטיקו מדריד ב-35 מיליון יורו. המגן הימני הברזילאי, דנילו, חתם ביום חמישי בריאל מדריד. הוא נמכר ב-31.5 מיליון יורו. מי שעומד לעזוב בקרוב הוא החלוץ הוותיק ריקרדו קוורסמה, שכבש שניים משלושת השערים בניצחון על באיירן. היעד שלו הוא רוסיה, כשעל פי הידיעות האחרונות הוא עומד לחתום באחת מהגדולות של מוסקבה.
חוץ משני הספרדים החדשים, קסיאס ובואנו, פורטו צירפה עוד מספר שחקנים חדשים. הבולט בהם הוא הקשר הצרפתי בן ה-22, ג'יאנלי אימבולה, שנרכש ב-20 מיליון יורו ממארסיי. הקשר בן ה-23, סרג'יו אוליביירה, קפטן הנבחרת הצעירה של פורטוגל, סגנית אלופת אירופה, חזר לפורטו אחרי שבשנים האחרונות שיחק כמושאל בקבוצות שונות.
דנילו פריירה ואנדרה אנדרה הם שני קשרים פורטוגלים נוספים שמקווים להיות שחקני מפתח העונה. שניהם כבר שיחקו במדי הנבחרת הלאומית של פורטוגל.
את מקומו של דנילו ימלא כנראה מקסי פריירה, המגן הימני של נבחרת אורוגוואי, שסיים את החוזה שלו בבנפיקה.
השאלה הגדולה כרגע היא מי ימלא את מקומו של ג'קסון מרטינס בהתקפה. בימים האחרונים נפוצו שמועות לפיהן פורטו עומדת להחתים את דידייה דרוגבה בן ה-37, אך מדובר בשמועות שווא. הרבה יותר הגיוני שזה יהיה ספרדי נוסף: פרננדו יורנטה. החלוץ גבה הקומה נמצא בדרך החוצה מיובנטוס, אחרי שאלופת איטליה רכשה את מריו מנדז'וקיץ', סימונה זאזה ופבלו דיבאלה.
ובשעה שראשי המועדון עדיין עמלים על השלמת הסגל, פורטו יצאה ביום שישי למחנה אימונים בהולנד ובגרמניה, וקסיאס אמור להיות עם הקבוצה כמעט מההתחלה,
מיד לאחר שהעסקה תהפוך לרשמית.
משחק הבכורה שלו במדי "הדרקונים" צפוי להיות ביום רביעי מול פורטונה סיטארד ההולנדית. בהמשך מתוכננים משחקים נגד דואיסבורג, מנשנגלדבך ושאלקה, ןכן מול ולנסיה וסטוק סיטי במסגרת "גביע קלן". משחקו הראשון של קסיאס לעיני אוהדיו החדשים באיצטדיון "דרגאו", שעומד להפוך לביתו החדש, יתקיים ב-8 באוגוסט מול אודינזה.
ולגבי האפשרות שקסיאס ייאלץ לשחק בליגת האלופות מול ריאל מדריד - ובכן, התרחיש הזה לא יוכל להתממש בשלב הבתים, שכן שתי הקבוצות נמצאות באותה קבוצת איכות (השנייה). מפגש פיקנטי שכזה אפשרי רק החל משלב שמינית הגמר, כלומר רק ב-2016.
אז אחרי 25 שנה שבהן הוא היה "בלאנקו", איקר קסיאס הופך להיות "אזול אי בראנקו ("כחול-לבן", בפורטוגזית). ובמקום המשחקים הגדולים מול ברצלונה ואתלטיקו מדריד, עכשיו היריבות הגדולות שלו יהיו בנפיקה וספורטינג ליסבון. זו תהיה מציאות חדשה עבור איקר קסיאס - וכנראה גם מציאות חדשה ומרתקת עבור כל הליגה הפורטוגלית.
לפנייה לכתב/ת 
