מצב במה: למה אין נשים בפסטיבלי המוזיקה?

נתחיל בחדשות הטובות. כבכל שנה, גם הקיץ תימשך מסורת "פסטיבל התמר", אירוע שמושך למצדה ולעין גדי חובבי מוזיקה וטבע נלהבים, שיחזו בשלל הופעות על רקע נופים מרהיבים, זריחות יפיפיות ושקיעות פסטורליות. בין היתר יופיעו שם שמות כמו הפרויקט של עידן רייכל, מוקי, עברי לידר, אסף אבידן, מוש בן ארי, הדג נחש, אברהם טל, התקווה 6 והאנג'לסי - והרשימה עוד ארוכה.

עברי לידר, מוקי ואהוד בנאי. הגברים כובשים את הבמה(צילום: ענבל צח, רויטל טיופול ושלומי פינטו)

רשימה מכובדת, אין כל ספק, אך כזו הנעדרת כל ייצוג נשי באשר הוא. למעשה, אפילו במסגרת האירוחים המיוחדים (אלו שהפכו עם הזמן לאחת מתכונותיו המיוחדות של הפסטיבל), ניתן למנות בעיקר שמות כמו מיכה שטרית, ארקדי דוכין, הראפר טונה או גורי אלפי. תודה לאל על אורית "טיטי" שחף, סולנית היהודים, שגם היא אישה יחידה בין דיסטורשן שכולו טסטוסטרון.

בחינה מעמיקה יותר של ליין אפ הפסטיבל מגלה פה ושם הבלחות נשיות, אשר באופן מעניין מקוטלגות תחת קטגוריית "מופעי חינם". בין אלו ניתן למנות את המופע לציון שלושים שנות יצירה לקורין אלאל וכן את המופע "מעט פשטות" של הצמד הדס קליינמן ואביב בכר. שאר מופעי החינם, אגב, כוללים את טריפונס, אמיר דדון וגיא מזיג.

אורית "טיטי" שחף. דיסטורשן והמון טסטוסטרון(צילום: עידו ארז)

חייבים להודות שיש משהו מעט צורם ברשימת אמנים גברית כל כך, במיוחד בזמנים אלו, כשאחד משה פרץ, מהזמרים הפופולריים במדינה, מספק בראיון ציטוטים כמו "אישה צריכה להבין את המקום הטבעי שלה". לצדו עומר אדם, עוד מוזיקאי בשיא הצלחתו שמודה ש"זאת אחת הבעיות בדור של היום, שגברים ונשים מתחילים להתבלבל במקומות" - מוסיף להעמיק את הבעיה.

זה לא תמיד היה ככה. מהדורת 2012 למשל של הפסטיבל, ראתה שיתוף פעולה בין יהודית רביץ לברי סחרוף, שיתוף פעולה מרענן בין ריף כהן לבלקן ביט בוקס והופעות של מאיה איזקוביץ', דקלה וריטה במופע הזריחה המרכזי במצדה. ב-2010 היום שם דין דין אביב, יעל דקלבאום ויסמין לוי.

"כרגע כנראה בשוק הישראלי, הגברים טיפה יותר בולטים ביכולת האמנותית שלהם, מבחינת היכולת שלהם לתת תשובה לפסטיבל מיינסטרימי", אומר רוני חוס, המנהל האמנותי של הפסטיבל בשנתיים האחרונות. "אני הייתי מת שיהיו הרבה נשים בפסטיבל. בכל ההרכבים הקטנים יש נשים, אבל מבחינת פרונט - זה מה שיצא השנה.

מארינה מקסימיליאן. הוזמנה לפסטיבל(צילום: אילנית כהן)

"התמר מנקז אליו בסוף הקיץ את כל האמנים הכי טובים בישראל והוא סוג של פסטיבל שמאוד משקף את מה שקורה בשוק. באמצעות קבוצות המיקוד שלנו אנחנו בודקים את מי הקהל הכי רוצה לראות. אני חושב שבאיזשהו מקום זה לא קשור לנשים או גברים. העובדה שאין נשים בפסטיבל זה כמו שהיית אומר לי למה אין מספיק רגאיי בפסטיבל או מספיק סול".

נעשו נסיונות לאזן את הרוב הגברי? זה משהו ששמתם את הדעת אליו?

"איזו שאלה. בוודאי ששמנו לב וזה עלה בכל ישיבת הפקה אבל לא כל הניסיונות והרצונות שלנו לראות נשים על הבמה יצאו לפועל, מסיבות אישיות. מארינה מקסימיליאן, נגיד, לא היתה פנויה. היתה מתוכננת לה הופעה גדולה על ההר במצדה וזה לא יצא לפועל. היו גם ניסיונות אחרים שקשורים למשאים ומתנים שלא צלחו.

"השורה התחתונה לא יכולה לתת לנו אינדיקציה שיש איזו בעיה עם הפסטיבל שמעדיף גברים על פני נשים, כי זה לא נכון. המסקנה היותר עמוקה מזה, לדעתי, היא שבסוף השנה בפסטיבל התמר הייתי רוצה לראות הרבה יותר נשים על הבמה אבל לא כתוצאה מאפליה מתקנת. הייתי רוצה לראות הרבה יותר נשים כתוצאה מהצלחה, יכולת בזמן נתון להיות כוח".

קורין אלאל. מהזמרות הבודדות בפסטיבל התמר(צילום: יובל חי )

אתה בעצם אומר שמדובר בשיקוף בעיה רחבה יותר של העדר נשים מובילות בתחום.

"הייתי אומר שהפסטיבל הוא איזושהי בבואה של מה שקורה בשטח. אני חושב שעדיף לכולנו, כשאנחנו מתעסקים באמנות, לעבוד באמנות ולא בסוג של אפליות מתקנות שלא קשורות לאמנות. הפסטיבל לא אמור לעשות אפליה מתקנת בגלל שאישה היא אישה. הוא אמור לתת את הבמה לאומן שנמצא בכושר הכי טוב בזמן הכי טוב. בהחלט היה ניסיון מתוך הפסטיבל לפנות ללא מעט נשים כדי להביא אותן לפסטיבל בשל הקו האמנותי שלהן, וזה לא צלח. לא בגלל שלא רצינו".

מי שנסיונות מפיקי פסטיבל התמר לראות נשים על הבמה דווקא לא הגיעו אליה היא הזמרת ריקי גל, שהשיקה החודש את אלבומה החדש במופע חגיגי וממשיכה להופיע ברחבי ארץ. "אני מסתכלת בעין אובייקטיבית על מה שקורה בשטח ובאמת יש נוכחות גברית מאוד גבוהה", היא אומרת. "שמתי לב לעובדה הזו".

"אני לא רוצה לחשוב על זה כאילו חס וחלילה אנחנו הולכים אחורה". ריקי גל(צילום: אמיר לוי)

את יכולה לחשוב על סיבה?

"אני לא חושבת שמישהו התכוון שזה יהיה כך אבל גם לי זה חרה ולכן שמתי לב לזה. אולי זה מעיד על הפעילות החרוצה של הגברים. אני חושבת שבאמת יש יותר גברים פעילים בתחום. אולי הם יודעים למכור אותם יותר טוב. יכול להיות שבעצם מופעל יותר לחץ מצד אמנים זמרים או מיצגיהם".

אלייך אישית לא נעשתה פניה כדי להופיע השנה בפסטיבלים.

"בעיקר אני לחצתי להשתתף בפסטיבלים. אבל זה היה עניין של תזמון. קודם כל יצאתי רק עכשיו עם האלבום ועם ההופעה החדשה. ככה שעוד לא ממש נכנסתי לרשימה של הפסטיבלים. זה ייקח עוד קצת זמן עד שיחזיר אותי למשא ומתן הזה, והגברים פה תופסים שליטה מוחלטת בתחום. מישהו צריך לרצות לאזן את הרשימות הללו, לשים לב לעובדה שכל הפרסומים באמת זועקים גברים".

בעוד שקבוצות המיקוד של פסטיבל התמר הצביעו על אהדת קהלים פחותה לזמרות הפועלות כיום בשוק המוזיקה, מה שגרם לו ללבוש פנים גבריות, פסטיבלים קטנים יותר כמו "יערות מנשה" מתהדרים דווקא בייצוג נשי הולם ובזמרות כמו דניאלה ספקטור, מרינה מקסימיליאן, עדי אולמנסקי, איה זהבי פייגלין, דניאלה תורג'מן, לונה אבו נסאר ופלורה.

עדי אולמנסקי. באינדי יש דווקא נוכחות יפה(צילום: ניר פרי)

מדובר בנתון מעודד ללא ספק, אך חשוב לזכור שאלו הם פסטיבלים נישתיים יותר, עם רשימת אמנים מהצד האינדי יותר של המפה - בטח לא אמני מיינסטרים גדולים שפונים לקהל הרחב.

פסטיבל התמר הוא רק דוגמא אחת. גזרת המופעים המקומיים בפסטיבל "מדיטרנה" באשדוד למשל, כללה בעיקר שמות כמו שלומי שבת, הפרויקט של עידן רייכל, דוד ד'אור ושלמה בר. פסטיבל "מיני רוק", שנערך בתחילת החודש בלייב פארק בראשון לציון התהדר בליין אפ מרשים שכלל את משינה, ברי סחרוף, מוניקה סקס, איפה הילד ואלישע בנאי.

הפסטיבל הבינלאומי לאמנות "חוצות היוצר" שיתקיים בבריכת הסולטן בירושלים, מציג תמונה מעט מאוזנת יותר. מדי ערב יעלה להופיע מוזיקאי ישראלי מוביל, כשהצצה ברשימה המלאה מגלה גם שם רוב גברי - זאת בעוד שחלק מהזמרים יארחו בהופעותיהם זמרות.

לצד אביתר בנאי, אביב גפן, שלומי שבת, מוש בן ארי ודודו אהרון שיופיעו סולו, כמו גם אתניקס שיארחו את לירן דנינו ואברהם טל שיארח את את דודו טסה, יופיעו גם עברי לידר שיארח את נינט, גידי גוב שיארח את יהודית רביץ וכנסיית השכל שתארח את ריטה. הזמרת היחידה שמעניקה מופע שלם בפסטיבל היא שרית חדד, שמארחת את קובי אפללו.

"לא חסרות יוצרות עצמאיות חזקות. קרן פלס בהופעה(צילום: עופר עמרם)

"יש פחות מוזיקה של נשים משל גברים, כמותית", מתבוננת קורין אלאל, מהנשים הבודדות שמופיעות ב"פסטיבל התמר", בתמונה הרחבה. "להחזיק הרבה שנים בשוק הזה זה קשה, ובתור אישה זה עוד יותר קשה, בעיקר אם יש לך ילדים. יכול להיות שזה מצמצם את האפשרויות שלך. הכרתי זמרת צעירה ויפה שהצליחה מאוד ואחר כך היא אמרה לי 'אני לא רוצה לשיר יותר'. זה קורה אצל נשים יותר מאצל גברים".

"בהחלט יצא לי לשים לב להיעדר נוכחות נשים. לא רק בפסטיבלים, בכל מקום", מסכימה הזמרת קרן פלס, זמרת השנה לא פעם ולא פעמיים. "בפאנלים של תכנית טלוויזיה למשל, תמיד יש לך אישה ייצוגית, כמו מגזר מסוים שמביאים נציג שלו. אגב, ב'בית ספר למוזיקה' אנחנו פאנל של שלוש נשים וגבר אחד, שזה מאוד משמח. אבל ברוב המקרים יש אישה ייצוגית אחת. גם ברדיו, כשאני מסתכלת על הפלייליסטים, בדרך כלל משמיעים גברים, וזה לא שחסרות יוצרות חזקות ועוצמתיות משלנו כחול לבן. זה קורה גם בפסטיבלים".

היו ניסיונות להביא אותך לפסטיבלים השנה?

"בלי עין רעה אני עובדת, אין לי זמן לראות את הילדים. אבל אני שמה לב שבאמת בתוך כל העבודה אני לא רואה פסטיבלים גדולים. אני רואה דברים גדולים אחרים, אבל לא פסטיבלים. אני פותחת לבד שוני. אני עושה 'הבימה' ומופיעה בכל הארץ, אלה הפסטיבלים שלי. אני מייצרת לעצמי את הפסטיבל.

שרית חדד. לפחות יש אותה(צילום: ירון ברנר)

"אני ברת מזל שאני עושה המון דברים ואני מתפרנסת והולך לי, טפו טפו טפו, אבל יש אנשים שזו הפרנסה שלהם", ממשיכה פלס. "זה גם מעצב את הטעם של הקהל הישראלי, כי ברגע שנתחיל להשמיע לאט לאט יותר גברים ונמחק את הנוכחות הנשית מעל הבמות האלה אז הטעם של הקהל יתעצב בהתאם.

"בסקר שדירג את 40 האמנים האהובים ביותר על חיילי צה"ל הייתי האישה שהגיעה למקום הגבוה ביותר, וזה היה רק המקום ה-30 - כלומר זה מחלחל, זה כבר משפיע על הטעם. אנחנו מחנכים ומגדלים פה דור שלם וזה חשוב לא להעלים ולמחוק את הקול הנשי, לתת לו במה. יש לנשים מה להגיד. סיימנו עם התקופות החשוכות שהנשים הקטנות מלוות את הגבר מהצד. אנחנו מהוות 53 אחוזים מהאוכלוסייה. אנחנו רוב ואם לא נשתתף בפסטיבלים הגדולים אנחנו באמת נימחק".

מפיקי הפסטיבלים טוענים שלא מדובר כאן בעניין מגדרי, אלא בליינאפים שנבנים לפי סקרי שוק ומייצגים את טעם הקהל.

"חס וחלילה לא אעליב אף אחד, אבל הרבה מאוד נשים, ואקח את מירי כדוגמה, מופיעות בלי שום חיזוק ותמיכה משום כיוון. מירי פותחת לבד קופות גדולות של אלפי אנשים וממלאת אולמות. אז אם המפיקים של הפסטיבלים חושבים שלה, למשל, אין מקום אז יש בעיה בסקר שלהם, הסקר שלהם לא תקין. כי במבחן המציאות יש תוצאות אחרות".