כשהטוב בעולם ניצח את הטוב בהיסטוריה / טור
נובאק ג'וקוביץ' הוא התמצית המזוקקת של הטניס המודרני וקורא התיגר האמיתי על מורשת פדרר. והוא מבקש רק דבר אחד - שתתנו לו את הכבוד המגיע לו. שרון דוידוביץ' על הגמר של ווימבלדון 2015 ועל חשבון הנפש של מפקפקי פדרר
בכל טורניר גדול לנובאק ג'וקוביץ' יש רגע כזה. רגע בו הוא מוכרח לשחרר את רגשות הקיפוח. הפעם זה אירע במערכה הרביעית וביתרון 3:4 כשההגשות אצלו, אך בפיגור 30:0. זה היה נראה בדרך לשבירה. כולם רצו שתהיה שבירה. הרי זה רוג'ר פדרר בצד השני.
אבל כל מה שהגיע היו 3 הגשות מדהימות, החזרה פנטסטית ואז צעקה נטולת רסן לעבר הקהל. זה שלא הפסיק לשאוג משמחה בכל נקודה של יריבו. בכל זאת, זהו טבע האדם להיות עם האנדרדוג ולחפש את האנושיות. ג'וקוביץ' כבר מזמן לא אנדרדוג. הוא כנראה גם כבר לא ממש אנושי. אבל הוא כן ביקש בצעקה הזו דבר אחד - שתתנו לו את הכבוד המגיע לו.
מעבר לזריזות המטורפת, ההחזרות שוב ושוב עמוק לקו הבסיס והעליונות המנטלית שייתכן ואין שני לה כיום בספורט, מספר אחד מהדהד מעל גמר ווימבלדון 2015 - 16. אחרי 3 שעות
הילדה הנצחית
הינגיס לא עוצרת: זכתה בתואר הכפול בווימבלדון
אורן אהרוני
הטניסאית בת ה-34 הניפה את התואר בטורניר הזוגות המעורבים, יממה לאחר שזכתה בטורניר הזוגות לנשים: "זה מרגיש כאילו אני בחיים אחרים"
והרי המודרני תמיד מאיים על העתיק. עם גרנד סלאם 9 בגיל 28, שנה רביעית ב-5 עונות בה הוא אמור לסיים במקום ה-1, כושר פיזי ובריאותי מדהים (טפו, טפו) וללא אף יריב עקבי - ג'וקוביץ' הוא קורא התיגר האמיתי על מורשת פדרר. הוא ולא נדאל. ג'וקוביץ' הוא "רוג'ר פדרר" של העשור הנוכחי.
התשובה לשבורי הלב
אבל גם בעשור הנוכחי פדרר יכול לזכות בגראנד סלאם. זאת אומרת, כל עוד הוא לא פוגש את ג'וקוביץ'. הפעם האחרונה בה ניצח השווייצרי את הסרבי בהתמודדות של הטוב מ-5 מערכות, הייתה בחצי גמר ווימבלדון 2012. הגראנד סלאם האחרון אותו הניף. ההבדל בין פדרר של אז להיום, הוא בסך הכל חצי צעד. חצי צעד מאוחר מדי להגיע לרשת או לתקוף החזרה עוצמתית.
אבל עדיין יש שם מספיק אהבה ותשוקה על מנת למשוך הלאה, כמה זמן שרק ירצה. ועדיין, לחלק מהאנשים זה פשוט לא מספיק. המבט המחויך-מבויש שלו אחרי עוד הפסד מתסכל, גורם לאנשים שעקבו אחריו כל השנים, לגעגוע במקרה הטוב ולהצעות פרישה במקרה הרע. מעדיפים זיכרונות מתוקים במקום מפחי נפש.
אז אם תפגשו אדם כזה, תשאלו אותו בפשטות - האם הוא לא קיבל מספיק אהבה וחום בצעירותו? מהיכן הרצון לוותר על שחקן שהוא רקדן בלט בעולם ברייקדאנס. פטיפון בפלנטת MP3. אדם שגדולת התארים שלו אינה עולה על זו המציבה אותו כעת שוב בפסגה, בגיל 33, במקום ה-2 בעולם עם כמעט אותה יכולת ובדיוק אותו קסם. רק חצי צעד פחות.
תסבירו למאוכזבים ולשבורי הלב, שלא יתרגשו. זה היה בסך הכל עוד ערב בו השחקן הטוב בעולם ניצח את השחקן הטוב בהיסטוריה.
מסכימים? הצטרפו לעמוד הפייסבוק של שרון דוידוביץ' או לטוויטר
ג'וקוביץ' ופדרר
צילום: Gettyimages
מומלצים