שיאן הפנסיה במערכת הביטחון: 67,674 שקל
הדו"חות הכספיים של המדינה חושפים: 819 גמלאי מערכת הביטחון מקבלים יותר מ-60 אלף שקל. שיאן הפנסיות התקציביות, שופט בדימוס, קיבל קצבה של 88,607 שקלים. ב-2033 תגיע הפצצה המתקתקת של הפנסיה התקציבית ל-26.5 מיליארד שקל. חשש נוסף: ב-2042 יאזל הכסף בקופת הביטוח הלאומי
הדו"חות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2014, שהוגשו היום (ד') מספקים תזכורת לשתי פצצות הזמן המתקתקות בתוככי תקציב המדינה – התחייבויות הממשלה לפנסיה תקציבית שיגיעו לשיא בעשורים הבאים והגירעון ההולך ותופח של המוסד לביטוח לאומי - המאיים להשאיר את המוסד עם קופה ריקה.
משיכה קטלנית: זה מה שיפגע לכם הכי חזק בפנסיה
כמה יקבל עובד בפנסיה תקציבית? השוואה
מתחת לאף: הנה המיליארדים שחסרים לנו
>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
על פי הדו"חות שהגישה היום החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לשר האוצר - הגירעון בתקציב המדינה הגיע בשנה שעברה לסכום של 29.9 מיליארד שקל אך הגירעון החשבונאי של המדינה עמד על 154.4 מיליארד שקל. זאת, בעיקר בגלל התחייבויות ארוכות טווח של הממשלה. לשם השוואה, החוב הממשלתי עמד ב-2014 על כ-715 מיליארד שקל.
גירעון חשבונאי הוא גירעון שמביא בחשבון גם את ההתחייבויות ארוכות הטווח, ולא רק את הביצוע בשנה הספציפית שאליה מתייחס הדו"ח. חלק ניכר מההתחייבויות הללו קשור בפנסיה התקציבית של עובדי המדינה.
על פי הדו"חות, ההתחייבויות ארוכות הטווח של המדינה כלפי הזכאים לפנסיה תקציבית עומדות נכון לסוף שנת 2014 על סכום של 648 מיליארד שקל. מהם 384 מיליארד שקל בגין עובדים שכבר פרשו לגמלאות ו-264 מיליארד שקל בגין עובדים שעדיין לא פרשו. בקרב העובדים שכבר פרשו, מחצית מהסכום מועבר לגמלאי מערכת הביטחון. בקרב העובדים שעוד צפויים לפרוש, 30% מההתחייבויות הן כלפי עובדי מערכת הביטחון ו-34% הן כלפי עובדי מערכת החינוך.
על פי נתונים לחודש דצמבר 2014, 25% מגמלאי מערכת הביטחון מקבלים קצבה של פחות מ-7,778 שקל בחודש, 50% מקבלים קצבה של למעלה מ-11,675 שקל בחודש ו-25% מקבלים קצבה של למעלה מ-16,257 שקל בחודש.
הקצבה הגבוהה ביותר ששולמה לגמלאי של מערכת הביטחון הינה בגובה של 67,674 שקל בחודש. בסך הכל קיבלו 819 גמלאים לשל מערכת הביטחון קצבה הגבוהה מ-60 אלף שקל בחודש.
בקרב עובדי ההוראה, לשם השוואה, עומדת הקצבה הגבוהה ביותר בחודש דצמבר 2014 על סכום של 17,196 שקל. 58% מגמלאי מערכת ההוראה מקבלים קצבה חודשית של 5,000-10,000 שקל.
בקרב שאר עובדי המדינה, 90% מקבלים פנסיה של פחות מ-10,000 שקל בחודש. עובד אחד בלבד, משפטן, קיבל פנסיה של למעלה מ-30 אלף שקל בחודש בחודש דצמבר 2014.
בקרב הרופאים והאחיות, 48.25% מקבלים פנסיה של 5-10 אלף שקל בחודש. הפנסיה הגבוהה ביותר ששולמה לרופא בחודש דצמבר 2014 הייתה בגובה של 21,069 שקל.
אולם הקצבאות הגבוהות ביותר הן של שופטים בדימוס. 257 שופטים בפנסיה קיבלו בחודש דצמבר 2014 קצבה של בין 30 ל-40 אלף שקל ועוד 214 שופטים קיבלו פנסיה של 40 ל-50 אלף. בסך הכל קיבלו 76.5% מהשופטים פנסיה של בין 30 ל-50 אלף שקל. שיאן הפנסיות התקציביות, שופט בדימוס, קיבל קצבה של 88,607 שקלים.
גם דיינים בבתי הדין הרבניים כלולים בקבוצה זו והמדורג מספר שניים בצמרת טבלת מקבלי הפנסיות התקציביות הינו דיין, שלו שילמה המדינה בדצמבר 2014 סכום של 80,771 שקלים.
בקרב השרים והח"כים לשעבר, 37.4% קיבלו פנסיה של בין 20 ל-30 אלף שקל ועוד 35% קיבלו פנסיה של בין 10 ל-20 אלף שקל. שיאן הפנסיה בקרב השרים והח"כים לשעבר, קיבל בחודש דצמבר 2014 פנסיה של 57,400 שקל.
האם ועדת לוקר תעשה סדר?
עד שנת 2002 (ובמערכת הביטחון עד שנת 2004) נהנו עובדי המדינה מפנסיה תקציבית. פנסיה זו משולמת ישירות מתקציב המדינה ואינה תלויה בביצועיה של קרן פנסיה בשוק ההון, אלא היא נגזרת של השכר ששולם לעובד בסמוך לפרישתו, בהצמדה למדד המחירים לצרכן.
בשנים הקרובות צפויה הממשלה להגדיל את היקף התשלומים שלה לפנסיה תקציבית, כתוצאה מגידול משמעותי במספר הפנסיונרים הזכאים לקצבה זו. גידול זה נובע מעלייה בתוחלת החיים של אזרחי ישראל, שמביאה לכך שמספר הפנסיונרים שהולכים לעולמם הולך ופוחת, בעוד שעובדים נוספים ממשיכים לפרוש לגמלאות.
בשנת 2015 צפויה המדינה לשלם כ-19 מיליארד שקל עבור פנסיות תקציביות. הסכום יגדל בהדרגה עד שיגיע לכ-26.5 מיליארד שקל בשנת 2033. מכאן ואילך צפויים התשלומים לקטון, מכיוון שבשנה זו יתחילו לפרוש עובדים שהעסקתם החלה לאחר ביטולה של הפנסיה התקציבית. בשנת 2049 צפוי תשלום השנתי לרדת לרמה נמוכה יותר מהרמה הצפויה בשנת 2015.
הנתונים אודות חלקם של עובדי מערכת הביטחון בהתחייבויות הפנסיוניות של המדינה מתפרסמים בעיתוי רגיש, זמן קצר לפני פרסום המלצות ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, שכוללות רפורמות מרחיקות לכת במדיניות הפנסיונית בצה"ל. הוועדה - שבראשה עמד המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה, האלוף במילואים יוחנן לוקר – הגישה את מסקנותיה לראש הממשלה לפני כשבוע וחצי והמסקנות יפורסמו לציבור בשבוע הבא.
על פי פרסומים שונים הוועדה המליצה על ביטולה של פנסיית הגישור, שממנה נהנים כיום אנשי קבע אשר פורשים לפני גיל הפנסיה החוקי, והחלפתה במענק שיינתן בהתאם למספר שנות השירות ולאופי השירות (מענק גבוה יותר עבור שנה של שירות קרבי).
תשלומי קצבאות הסיעוד יוכפלו תוך שני עשורים
הדו"חות הכספיים שפורסמו היום כוללים תזכורת נוספת להשפעה המכרעת שתהיה לעלייה בתוחלת החיים על תקציב המדינה בדור הקרוב. עד 2042, אם לא יתבצע שינוי כלשהו במדיניות, המוסד לביטוח לאומי לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי אזרחי המדינה. על פי הדו"חות, כבר בשנת 2010 היה המוסד לביטוח לאומי בגירעון תזרימי וגירעון זה צפוי לגדול בהדרגה עד לסכום של כ-13.5 מיליארד שקל בשנת 2030 וכ-35 מיליארד שקל בשנת 2060.
הגירעון המתפתח בקרן של המוסד לביטוח לאומי נובע מעלייה מתמדת בהיקף התשלומים לזכאים, הנובעת גם היא מעלייה בתוחלת החיים בישראל. היקפן של קצבאות הזיקנה והשארים צפויים לגדול בעשור הקרוב מכ-24 מיליארד שקל בשנת 2015 לכ-40 מיליארד שקל בשנת 2025. בנוסף, התשלומים בגין קצבאות הסיעוד צפויים להכפיל את עצמם תוך פחות משני עשורים, מכ-5 מיליארד שקל בשנת 2015 ללמעלה מ-10 מיליארד שקל בשנת 2028.
המשמעות היא שבשנים הקרובות תידרש הכרעה בנוגע למדיניות הקיימת. אפשרות אחת היא להגדיל את ההפרשות של מעסיקים או מועסקים לביטוח הלאומי. אפשרות נוספת היא לצמצם את היקף הקצבאות שמשלם המוסד.
הנתונים שפרסם היום אגף החשב הכללי אינם חדשים למקבלי ההחלטות בישראל. מאז שנת 2013 מונח על שולחן הממשלה דו"ח של ועדת בדיקה שמונתה על מנת לבחון את הנושא אך מקבלי ההחלטות חוששים מלפעול בנידון בשל רגישות ומורכבות הבעיה.
הוועדה, בראשותם של הממונה על התקציבים דאז, אודי ניסן ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי דאז, אסתר דומינסיני, המליצה על העלאות הפרשות המעסיקים, הגשת דו"ח תלת שנתי על ביצועי הקרן, מיון הקצבאות לארוכות, בינוניות וקצרות טווח ועל הפרדת הקרן מתקציב המדינה.
כל ההמלצות, למעט אחרונה, יושמו אולם נראה כי אין בהן כדי לפתור את הבעיה המתמשכת. סוגיית ההפרדה מתקציב המדינה מעוכבת בשל מחלוקות בין האוצר לבין המוסד לביטוח לאומי. באוצר מתנגדים להפרדה מחשש שהיא תפגע ביכולתם ליזום שינויים בשיעור ההפרות והקצבאות, בהתאם לצורכי המדיניות. אולם, כל עוד קרן הביטוח הלאומי מחוברת לתקציב המדינה, מהווה הגירעון המתפתח בקרן איום מוחשי על היציבות הכלכלית של ממשלת ישראל ושל מדינת ישראל.
כחלון: למדינה התחייבויות כבדות, נתעקש על תקציב אחראי
שר האוצר, כחלון, אמר בתגובה: "כפי שניתן לראות בדו"ח, למדינת ישראל התחייבויות כספיות גדולות וכבדות מאוד שילוו אותה בטווח הזמן הקצר והארוך. ההתחייבויות הללו הולכות ומכבידות על תקציב המדינה יותר ויותר. זאת בדיוק הסיבה שאנחנו מתעקשים שהתקציב שנציג השנה יהיה תקציב ממלכתי ואחראי. לא נוותר על תקציב של צמיחה, צמצום פערים חברתיים והורדת יוקר המחייה.
"אני מצפה משותפינו הקואליציוניים להפגין אחריות וממלכתיות בכדי שנוכל להביא לאזרחים תקציב של בשורות - וללא העלאת מסים. אדם שעובד צריך להגיע הביתה בסוף היום עם מקסימום כסף".
לפנייה לכתב/ת 
