איך נזהם פחות בעצמנו ונחסוך כסף: 7 עצות
המשרד להגנת הסביבה הציג השבוע תוכנית להפחתת פליטת גזי החממה. אבל גם כל אחד מאיתנו יכול לגרום לפליטת פחותה של גזי חממה על-ידי שימוש חסכוני במים, בחשמל ואפילו באוכל
פריז, דצמבר 2015, ועידת האקלים של האו"ם מתכנסת ועל הפרק חתימה על הסכם בינלאומי חדש להפחתת פליטות גזי חממה, שכולל התחייבות של כל מדינה ומדינה ליעדי הפחתה שאפתניים והצגת תוכנית להתקדמות אל היעד.
אולם השבוע, כשהמשרד להגנת הסביבה הציג את היעד הלאומי והתוכנית להפחתת פליטות לקראת פסגת פריז, התברר שמדינת ישראל, החברה במשפחת המדינות המפותחות, צפויה להציג יעד הפחתה נמוך של כ-30% מהפליטות הצפויות בשנת 2030, כלומר ביחס לתרחיש של עסקים כרגיל.
גם תוכנית הפעולה, שנכתבה על ידי הצוות הבין-משרדי שהקימה הממשלה בנדון, היא למעשה תוכנית חדשה-ישנה, המבוססת בעיקרה על מעבר לייצור חשמל מגז טבעי ומאנרגיות מתחדשות ושימור אנרגיה בבית, לצד העדפה של תחבורה ציבורית ולא מתייחסת מספיק לשינוי הרגלים.
התוכנית, גם אם אינה שאפתנית, יכולה להצעיד אותנו קדימה, ועל פי חישובי המשרד להגנת הסביבה גם להניב תמורה כספית של כ-125 מיליארד שקל עד לשנת 2030.
אולם בכדי לחסוך יש להשקיע, ובפעם האחרונה שהממשלה החליטה על יעד הפחתה ותקצבה תוכנית דומה התקציב היה דל והוקפא מיד ולמעשה דבר לא קרה. כל זאת שברקע המלחמה על הפקת הגז הטבעי בעיצומה והחלטות העבר הרבות של הממשלה בנוגע ליעדי ההפקה של אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח לא מיושמות, שלא נדבר על כך שכולם מדברים על הצורך בהקמת דירות, אבל לא על איכות הבנייה או על בנייה ירוקה.
מדינת ישראל היא מדינה קטנה שאחראית לפחות מ-0.5% מכלל פליטות גזי החממה העולמיות. יחד עם זאת, גידול האוכלוסין הגבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD, והעובדה שפליטות גזי החממה לנפש של אזרחי ישראל גבוהות מאלה של מרבית אזרחי העולם, מובילים לכך שתרומתנו הסגולית למשבר האקלים משמעותית. על כן, בזמן שאנחנו דורשים מהמדינה להציג יעדים שאפתנים של צמצום פליטות ולעמוד בהבטחות, כדאי שנעשה מעשה גם אנחנו, כי נאה דורש נאה מקיים.
אז איך מתחילים, אתם שואלים? להלן כמה הצעות שכל אחת ואחד מאיתנו יכול ליישם בכדי להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלו, דהיינו את סך פליטות גזי החממה שמשתחררים לאטמוספירה מאורח חייו ועל הדרך לחסוך כסף ולהיטיב עם החברה והסביבה.
1. חיסכון בחשמל - אם תציצו במונה החשמל בבית, תראו שהוא לא מפסיק להסתובב אפילו כשאתם ישנים. חיסכון בחשמל יכול להוביל להפחתה משמעותי של פליטות גזי החממה לנפש לצד רווח כלכלי לא מבוטל. קחו לדוגמה את המזגן, פעולות פשוטות כמו ניקוי של המסנן וכיבוי המזגן כשאתם יוצאים מהחדר או כיוון הטמפרטורה על 24 מעלות בקיץ (קירור בשתי מעלות יגדיל את צריכת החשמל בכ-10%) ושימוש במאוורר בשעות שעומס החום יורד, יובילו לחיסכון משמעותי. גם הפעלת מכונת הכביסה על טמפרטורה נמוכה ותלייה של הכביסה לייבוש על החבל במקום ייבוש שלה במייבש (תתפלאו אבל תכלו לחסוך כך מעל ל-500 שקל בשנה) יובילו להפחתת הפליטות ולחיסכון כספי.
2. מים - למרות שנדמה ש"ישראל כבר לא מתייבשת", חיסכון במים, שהוא מבורך בפני עצמו, משמעו גם הפחתה של פליטות גזי חממה. על אחת כמה וכמה שכמעט מחצית מכמות המים בישראל מיוצרת על ידי התפלת מי ים בתהליך אנרגטי שצורך לא מעט חשמל. גם במקרה זה מתווסף חיסכון כלכלי, ופעולות פשוטות כמו איתור ואיטום של דליפות, סגירת הברז בשעה שמצחצחים שיניים או מסבנים את הכלים ושטיפה של רכב עם דלי מים ולא עם צינור יחוללו פלאים.
3. תחבורה - ניידות ותעבורה הם מהמאפיינים המרכזיים של החברה המודרנית בכפר הגלובלי. אולם המחיר הסביבתי של מגזר התחבורה גבוה, החל בזיהום של הקרקע, מקורות המים והאוויר בהפקה ובשינוע של מתכות ודלקים ועד לזיהום האוויר ופליטות גזי החממה שכרוכים בשריפה של דלקים, והוא מלווה גם בפגיעה בבריאות הציבור. במקרה זה דווקא יש לא מעט פתרונות חלופיים וידידותיים יותר לסביבה, כגון הליכה רגלית או רכיבה על אופניים, שיש להם גם יתרונות בריאותיים, שימוש בתחבורה ציבורית ושיתוף נסועה.
4. אוכל - מרבית המזון שאנחנו אוכלים מתחיל בייצור חקלאי שמלווה בתהליכי ייצור תעשייתיים, וכל אלה צורכים אנרגיה ומים רבים ומובילים לפליטות גזי חממה. במקרה זה העדפה של מזון מקומי ולא מעובד, שיש לו גם ערך תזונתי רב יותר, מפחיתה משמעותית את הפליטות (לדוגמה שתיית יין תוצרת כחול לבן ולא מצרפת או מאיטליה והכנת ריבה ביתית). צריכת בשר נחשבת לאחד המקורות המרכזים לפליטות גזי חממה. ייצור ק"ג של בשר בקר כרוך בפליטות של כ-40 ק"ג גזי חממה (שווה ערך לנסיעה של כ-145 ק"מ ברכב ממוצע) לעומת 8 ק"ג של גזי חממה לק"ג עוף (29 ק"מ נסיעה ברכב). לשם השוואה בגידול ק"ג תפוחי אדמה נפלטים 3 ק"ג גזי חממה (11 ק"מ נסיעה ברכב) וקצת פחות מכך עבור ק"ג אורז, ואילו בגידול ק"ג של פרי נפלטים כק"ג של גזי חממה (2.5 ק"מ נסיעה ברכב).
5. זבל - מרבית הזבל שאנחנו מייצרים מגיע עדין לאתרי הטמנה ושם הוא אחראי לפליטה של לא מעט גזי חממה, שמקורם בפירוק החומר האורגאני הרקבובי, דהיינו הזרם הרטוב. גז החממה העיקרי שנפלט בתהליכים אלה הוא ביו-גז או מתאן, שהשפעתו היחסית על ההתחממות הגלובלית גבוה פי 16 מזה של פחמן דו-חמצני. הפחתת שאריות הפסולת האורגאנית במקור, כלומר לזרוק כמה שפחות אוכל, והפרדת פסולת בבית שתאפשר מיחזור של הפסולת היבשה ויצור קומפוסט או אנרגיה מהפסולת הרטובה יהפכו את הזבל לבעל ערך סביבתי וכלכלי רב. מדינת ישראל השקיעה בשנים האחרונות כמיליארד שקל בתוכנית להפרדת פסולת רטובה ויבשה בבתי התושבים, אולם ללא השתתפות פעילה של כל אחת ואחד וללא פתרונות קצה הכסף ירד לטמיון.
6. צרכנות- חשמל, מים, אוכל, כל אלה הם חלק מתרבות הצריכה שכל אחד מאיתנו לוקח בה חלק כמעט בכל יום ובכל מקום. הפקת משאבים מהטבע, ייצור מוצרים, שינוע שלהם, שימוש בהם והשלכה שלהם אל הפח, הם כולם תהליכים שניתן להמיר לפליטות גזי חממה. קניה חכמה שמתחילה בשאלה מה אני צריך ולא מה אני רוצה?, וממשיכה בחיפוש אחר חלופות ידידותיות יותר לסביבה, חייבת להגיע לשינוי התנהגות. זוהי ללא ספק אחת הדרכים המרכזיות להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלכם.
7. תיירות - קיץ, חופש ואתם נושאים לטייל ומשלמים לא מעט. אבל חופשה היא גם מתכונת להכפלת הפליטות הממוצעות שלכם. בחופשה אנחנו לרוב אוכלים עד דלא ידע, משאירים את המזגן והאור בחדר במלון דלוקים כל הזמן ומבזבזים מים במקלחת, כי שילמנו על זה, וזאת בלי שלקחנו בחשבון את פליטות גזי החממה מהטיסה או מהנסיעה למרחק. אבל חיסכון בפליטות יכול להתחיל בהחלטה שלא צריך להחליף את המגבת בכל יום או שאפשר לדלג על יום אחד של ניקיון של השטיח מקיר לקיר עם שואב אבק.
אז לא צריך לחכות לפסגת האקלים בפריז או להחלטת ממשלה, אפשר להתחיל לחסוך בפליטות כבר היום. כל מה שצריך הוא קצת תשומת לב ורצון לשנות הרגלים והשמיים הם הגבול.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת 
