ביהמ"ש: ניתן לכלוא מבקשי מקלט שיסרבו לעזוב

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה היום (א') בקשה למתן צו ביניים להקפאת המדיניות החדשה של רשות האוכלוסין וההגירה, שמאפשרת כליאה לא מוגבלת בזמן וללא משפט של מבקשי מקלט, שמסרבים לעזוב את ישראל בהליך המכונה "עזיבה מרצון".

משמעות ההחלטה היא שמעתה הרשות תוכל להפעיל את המדיניות שהייתה מוקפאת לאחר שבית המשפט עצר אותה בצו ארעי. דיון נוסף בעתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם בשם שני מבקשי מקלט נגד המדיניות החדשה נקבע לספטמבר.

מתקן סהרונים (ארכיון)(צילום: עמית מגל)

לפי המדיניות, שעליה הכריז שר הפנים הקודם גלעד ארדן באפריל האחרון, מבקשי מקלט שלא הגישו בקשה למקלט או שבקשתם נדחתה, ושלא הסכימו לעזוב את ישראל בתוך 30 ימים במסגרת ההליך ייכלאו לאחר שימוע וללא משפט לתקופה בלתי-מוגבלת בזמן במתקן הכליאה סהרונים, וזאת לפי חוק הכניסה לישראל.

ארגוני זכויות אדם ובכללם התוכנית לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב והמוקד לפליטים ומהגרים עתרו בתחילת החודש בשנית נגד המדיניות החדשה לאחר שעתירה קודמת נמחקה על ידי אותו בית משפט. בהחלטה הקודמת קיבל בית המשפט את טענת המדינה שלפיה העתירה הייתה מוקדמת מדי מאחר שטרם הוחלט להעביר מי מהעותרים למשמורת.

בהחלטתה היום כתבה השופטת רחל ברקאי כי "חששם של העותרים לעזוב את ישראל לאחר שנים רבות, למדינה אחרת שאיננה מוכרת, הוא חשש לגיטימי, אך בהיעדר כל בסיס לכאורי בדבר סכנה ממשית לחירותם, אין בכך כדי לעכב את המהלך הננקט כיום על ידי המדינה". 

"מעטה סודיות מפוקפק" 

עורכי הדין ענת בן דור ואלעד כהנא מהקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שהגישו את העתירה, מסרו כי "מצער מאוד להיווכח כי בית המשפט מסתפק בתשובות העמומות מצד המדינה בדבר גורלם של העוזבים למדינה שלישית תחת מעטה הסודיות המפוקפק של ההסכם, בעוד שהעדויות הקונקרטיות שסופקו והצביעו על כך שהעוזבים נעצרים ונדרשים לצאת מן המדינה לא זכו למשקל מספק".

עורכי הדין הוסיפו כי "האחריות להעביר את המידע ולקיים מעקב אחר מצבם של כלל העוזבים מוטלת על המדינה. אנו מקווים כי לאחר הדיון בעתירה עצמה בית המשפט יפסול את ההסדר הבלתי חוקתי, המאפשר כליאה של בני אדם ללא הגבלה, רק מאחר שהם חוששים ובצדק מהסכנות הצפויות להם

במדינה שלא התחייבה כלל להגן על ביטחונם".

בשנים האחרונות פסלו שופטי בג"ץ שני תיקונים לחוק למניעת הסתננות שחוקקה הכנסת שמשמעותם בין היתר שמבקשי המקלט ייכלאו ללא משפט לתקופה בין שנה ועד כזו שאינה מוגבלת בזמן. התיקון הראשון נפסל לאחר שהשופטים קבעו כי כליאה ללא משפט וללא הגבלת זמן פוגעת באופן שאינו מידתי בחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו". בחודשים הקרובים צפויים שופטי בג"ץ להכריע בגורלו של התיקון השלישי לחוק, המאפשר כליאה ללא משפט לתקופה מוגבלת.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל שוהים כ-47 אלף מבקשי מקלט, רובם נתיני סודן ואריתריאה, מדינות שישראל נמנעה עד כה מלגרש את אזרחיהן בשל מחויבויותיה לדין הבינלאומי ולאמנת הפליטים מ-1951. תחת זו ישראל נקטה עד כה מדיניות של הגנה ואי הרחקה זמנית כלפי מבקשי מקלט אלה.

ארגוני זכויות אדם ונציבות האו"ם לפליטים מתחו ביקורת חריפה על ההליך המכונה "עזיבה מרצון" עוד בטרם הופעלה המדיניות החדשה, בטענה כי לא מדובר בעזיבה מרצון כאשר החלופה היחידה לעזיבה היא שהייה במתקן חולות. כעת יועברו המסרבים למתקן הכליאה סהרונים.