הצעת צה"ל: שירות זהה לבנים ובנות מ-2023
רגע לפני פרסום דו"ח לוקר ב-15:00, אומר קצין בכיר כי "התוכנית לא חוקית ולא שוויונית. אם יפלו אותנו, אף איש קבע איכותי לא יישאר בצה"ל". הוועדה ממליצה לקצר את השירות לשנתיים לעומת צה"ל שמציע שנתיים ו-3 חודשים. בצה"ל מציעים לעלות את גיל הפרישה ל-42 ולא להסתמך רק על הקב"א בשיבוץ המשרת
שעה קלה לפני פרסום דו"ח לוקר, ממשיך צה"ל להציג את הסתייגותיו מדו"ח הוועדה שבראשה עמד האלוף במיל' - ואת הצעת הנגד שלו. "ההצעה הנגדית שלנו אל מול הצעת לוקר, שמציע מיד לקצר השירות לשנתיים, היא שמשך השירות יהיה שוויוני ואחיד - בנים ובנות ישרתו 27 חודשים החל משנת 2023", אמר קצין בכיר בתדרוך לכתבים. הדו"ח עצמו פורסם במלואו היום (ג') ב-15:00.
על פי הקצין, "תוכנית לוקר לא חוקית ולא שוויונית. אי אפשר ליישם את מה שהוא ממליץ. אם יפלו אותנו לעומת גופים אחרים אף איש קבע איכותי לא יישאר בצבא. המענקים שלוקר מציע לפורשים יעלו מיידית 800 מיליון שקל בשנה". לדבריו, "המשרתים שמרגישים רע מאוד עכשיו לפי הסקרים שלנו יופלו עוד יותר".
הקצין הבכיר התייחס גם לפגיעה הצפויה באנשי הקבע מהמלצות ועדת לוקר. "התוכנית תפלה את אנשי הקבע. לוקר רוצה שנוריד 14% מהשכר ואנו מציעים להפחית 6%. זה מתסכל שהכיוונים של לוקר נכונים, אבל הפרטים מקשים".
גם לגבי תכנון מבנה התקציב הייתה ביקורת לקצין הבכיר. "אחד הדברים הבעייתיים בדו"ח הוא שלא היה שיח בכלל בין הצבא לבין אנשי הוועדה. הצגנו להם פעם אחת את התוכנית שלנו, אבל לא היה שיח בכלל ולא דין ודברים".
הקצין הציג את החלופה של צה"ל לנושא הפנסיות. לדבריו, כ-50 קצינים לוחמים ייצאו בכל שנה לפנסיה בגיל 42 במקום גיל 47 הנהוג כיום. בנוסף, 420 קצינים עורפיים ייצאו גם כן לפנסיה. לפי הקצין, מדובר ב-9% מתוך 4,800 קצינים.
מתוך אלפי קצינים אלה, 874 יקודמו לקבע מובהק (תוכנית שירות ארוכת טווח) בגיל 28 ומתוכם כאמור יפרשו 420. הנגדים יפרשו בגיל 52 ותינתן תחנת פרישה נוספת בגיל 35 למשרתי הקבע שבו יקבלו מענק פרישה.
אצל 8,800 נגדים שיחלו שירות קבע, 1,350 נגדים יעברו לקבע מובהק בגיל 28 ומתוכם רק 760 יגיעו לגיל הפרישה שיעמוד אם התוכנית תאושר על 52.
"המודל הצעיר שאנו מציעים יחסוך החל בעוד כמה שנים מיליארד שקל בשנה. הצבא המבוגר הביא לכך ששילמנו יותר כסף והמשרתים לא היו מרוצים", אמר הקצין.
הצעה נוספת שהעלה הקצין הבכיר ותוצג היא שלא רק הקב"א יקבע את התפקיד של המשרת אלא סדרת מבחנים שייכנסו החל מהשנה הקרובה למלש"בים (מועמד לשירות ביטחון). הקצין ציין כי בצבא יוכלו כך להתייחס גם ליכולות יחסי האנוש של כל מתגייס. "ניאבק באחוז נשירת החיילים שהגיע ל-16.5% מהמשרתים אשתקד כדי להגיע ליעד של 9% ונחמיר את הקריטריונים לגבי פטור נפשי או רפואי".
דו"ח לוקר צפוי להשפיע רבות על מבנה הפנסיה של אנשי הקבע. לפי ההמלצות הצפויות של הדו"ח, תתבצע הפרדה בין אנשי קבע עורפיים לקרביים. מג"דים ומח"טים למשל יוכלו להמשיך ליהנות מפנסיית גישור חודשית עד גיל 67 מיום פרישתם, אך העורפיים יקבלו כחלופה מענק חד-פעמי של מאות אלפי שקלים. המשמעות? נגיסה כוללת של בין 40% ל-60% מסך כספי הפנסיה שהובטחו להם לצד סיכוי נמוך שיוכלו להשתלב בשוק העבודה כשיגיעו לגיל 45-42.
הפתרון שצה"ל מציע בתוכנית הרב-שנתית "גדעון" בסוגיית הפנסיות יהיה בדמות הצערת המפקדים. לפי התוכנית, סגן אלוף בתפקיד מג"ד יגיע לתפקיד כבר בגיל 32 במקום 37-35 כיום. גיל המח"טים בדרגת אלוף משנה יירד מ-46-45 ל-42-40. המהלך יוביל בסופו של דבר להקטנת עלות פנסיית הגישור החודשית שלו באופן יחסי. אנשי הקבע ימשיכו לקבל אותה, אך עלותה תקטן בגלל הצערת אנשי הקבע ויצירת תחנות פרישה נוספות.
מבחינת כוח האדם ומלבד נושא קיצור השירות, בצה"ל מציעים לפטר עוד 2,500 אנשי קבע עד שנת 2017 בנוסף ל-2,500 שכבר פוטרו. בצה"ל מציעים שינוי דרסטי גם במערך המילואים עם שחרורם של 100 אלף חיילי מילואים, קיצוץ רוחבי של 6% בכלל המפקדות, צמצום יחידות ואזרוח תפקידים שאינם צבאיים כמו בפרקליטות הצבאית הראשית.
בנושא תקציב הביטחון, ועדת לוקר צפויה להמליץ על תקציב נמוך יותר שיעמוד על כ-61 מיליארד שקל לשנה. בצבא מוכנים לתקציב נמוך יותר, אך מוגדר וקבוע למשך חמש שנות התוכנית הרב-שנתית וצמוד למדד באופן שיאפשר לו לתכנן את משאביו ולהצטייד באופן מיטבי.
לפנייה לכתב/ת 
