"אם מזהים מחבל - יהיה מי שיפגע בו"
בחיל התקשוב מנסים לשפר כל הזמן את המערכות, בין היתר של ההתרעות לעורף, ועל הדרך גם חוסכים מאות מיליונים
אלוף משנה יריב ניר, רמ"ח אג"מ בחיל התקשוב, שמגדיר את "צוק איתן" כמלחמה הרשתית הראשונה, סיפר בראיון ל-ynet על התקרית: "תצפיתנית שזיהתה את המחבלים דיברה עם הכוח הקרקעי, הסטי"ל והמטוסים ברשת אחת. כולם ראו את כל התמונה ואפשרו לסיים את האירוע בצורה מהירה".
על החיבור בין הכוחות, בסיוע האמצעים הטכנולוגיים, הוא אמר: "במלחמה רשתית הצלחנו להביא את כלל הכוחות לעבודה ברשתות שמחברות ביניהן. החיבור אפשר אפקטיביות ומקצועיות מאוד גדולה. הייתה תקשורת אפקטיבית בין חילות האוויר, הים והיבשה. כל הכוחות באוויר, בים וביבשה מדברים באותה רשת ומבינים את המיקום של האחר – תוך כדי לחימה. המערכות אפשרו לקבל תמונת מצב רב זרועית".
תזמורת של אמצעי לחימה
סגן אלוף יוסי כראדי, מג"ד התקשוב של עוצבת הפלדה, סיפר על היעילות של מערכות התקשוב. "מהקרונות שלנו ראינו והראנו למג"ד בשטח או למ"פ את תמונת המצב המודיעינית", הוא סיפר. "הזמנים התקצרו לעומת העבר - הודות למערכות שפרסנו וקישרנו. אם פעם המג"ד היה צריך לקבל מקצין המודיעין את התמונה - עכשיו הוא פותח את המחשב ורואה את התמונה לבד. הוא מדווח לנו בהיזון חוזר מה הוא רואה, הוא מסמן איפה הוא נמצא. בעבר היה צריך 10 דקות כדי להבין איפה הוא נמצא".
לדברי סא"ל כראדי, מדובר במבצע ששינה את התפיסה. "זה לא דבר של מה בכך", הוא אומר. "אלא עבודת הכנה של שנים. העברת המידע מהשטח למטכ"ל וגם את הרוחב - חיברנו אמ"ן, חיל אוויר, ים, יבשה, לאותה רשת - לאותה שפה. כולם רואים את אותה התמונה. זו אחת הבשורות בעניין הזה".
סא"ל כראדי דיבר על סגירת מעגלי אש, בעידן של חיות מטרה - מהרגע שמחבל נחשף ועד הרגע שהוא נעלם למקום המסתור. "בעבר היו נלחמים נגד גדוד שריון - עכשיו נגד בודדים", אמר סא"ל כראדי. "לוקח להם כמה דקות לפעול ולכן צריך להיות אפקטיבי כדי לחסל אותם. בעבר זה לא יכול היה לקרות. היום הנושא קיים ומשתפר. מגיעים למצב שהכוח הראשון שמזהה - מסמן ומופעלת אש". הוא הוסיף כי תמיד יהיה מישהו שיתקוף את האויב. ב"צוק איתן" נפרסה מפקדת אוגדה די מוקדם. "מהרגע הזה התחלנו להפעיל את כל הדברים שהתאמנו עליהם ואף פעם לא הפעלנו אותם ביחד", אומר כראדי. "זו הייתה הפעם הראשונה אי פעם שנפרשה מפקדת אוגדה בשטח. המילה פעם ראשונה חזרה על עצמה כמה פעמים במבצע. בפעם הראשונה חיברנו אותם לכל המידע האפשרי בזמן אמת לטובת הלחימה".
על שיתוף הפעולה בין הזרועות בצה"ל, אמר סא"ל כראדי: "כל המערכת הזו היא כמו פילהרמונית - שמחולקת לכמה אולמות שונים ומנגנת בצורה מסונכרנת ונעימה לאוזן". אבל הפיתוח לא מפסיק: "יש לנו הרבה עבודה לעשות. לקחי 'צוק איתן' הופנמו בכל הרמות. מהחייל הבודד נאספו מאגרי נתונים מהלחימה. ספר לקחי 'צוק איתן' הועבר לכל קצין קשר גדודי. מה עושים אחרת?"
מדברים באותה שפה
גם בתחום המודיעין היה שיפור, בזכות הפיתוחים הטכנולוגיים. אל"מ ניר סיפר על שיתוף פעולה מאוד איכותי בין אמ"ן, זרוע היבשה ותקשוב. "קיבלנו מודיעין בזמן אמת", הוא אמר. "סגרנו מעגלים בזמן אמת ותקפנו הרבה יותר קרוב לכוחות שלנו".
בצה"ל לא מסתפקים בפיתוחים האחרונים וממשיכים לחשוב קדימה. אל"מ ניר: "לקחנו את כל התובנות מצוק איתן. התובנות יהיו חלק מהותי מתוכנית העבודה לחמש השנים הבאות. לממש מעבר – הקמת יכולות חדשות בנגב, לעשות קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית. לא מחשב לכל מערכת – אלא מחשב לכולם. כל החילות מחוברים בדואר אלקטרוני וניתן לערוך שיחות ועידה בווידאו בצורה פשוטה. גם בתחום הלוגיסטיקה יש מעבר ל-sap ובלחיצת כפתור ניתן לקבל תמונת מצב על כל דבר".
ויש גם חיסכון
לא רק בשדה הקרב מועילה הטכנולוגיה, אלא גם בתקציב. אל"מ ניר: "ב-2014 חסכנו 250 מיליון שקל ואנו צפויים לחסוך 500 מיליון שקל ב-2015 בזכות שיתוף הפעולה בין החיילות. מדובר ברכש של ציוד מחשוב, שרתים, מחשבים ואמצעי מולטימדיה".
הוא אומר כי הימים שחיל האוויר לא דיבר עם הצנחנים בשטח – נמצאים מאחורינו: "הרמטכ"ל שם דגש על המוכנות והכוונות של יחידות השדה – כל סוגיית השילוב הרב-זרועית. אין דבר כזה שלא יודעים. אין דבר כזה תמרון של רגלים או שריון. הדבר מחייב אותנו בתקשוב לאפשר את הדבר הזה. הכוח יוכל להתקשר אחד עם השני ולהעביר נתונים. רשת אחת – מאפשרת אפקטיביות יותר גדולה. האתגר המרכזי שלנו הוא לבדוק שהם יכולים לדבר".
כיום, בשדה הקרב, לכוחות יש תמונת מצב משותפת. "היום הכוחות הרבה יותר מסומנים במערכות שלנו", הוסיף אל"מ ניר. "הם גם מסמנים גבולות גזרה. כמו שהיום למי שאין סמארטפון הוא אינו חי את המתרחש – אנחנו דואגים שהמערכות יגיעו לרמה הכי גבוהה".
בחיל התקשוב גם פועלים לשפר גם את מתן ההתרעות לעורף. "יש שיתוף פעולה הדוק ויום יומי עם פיקוד העורף וחיל האוויר", אמר אל"מ ניר.
"יכולת הנגשה לאזרח בטלוויזיה, ברדיו, טלפון צפירה לחרשים, קשישים וכבדי שמיעה. צפירה ניידת לכוחות בשטח כינוס. כמעט כל כוח שנמצא בשטח מוציאים התרעה אליו. על פי המקום שהוא נמצא – הוא מקבל התרעה".
אל"מ ניר אמר כי בצה"ל מייחסים חשיבות גדולה למתן התרעה מדויקת לעורף. הוא הסביר כי "החוסן בעורף חשוב מאוד לצה"ל וזה מורכב מצמצום הנפגעים אצל האזרחים. משתפרים מיום ליום – ועולים בכמות הפוליגונים כדי לשמור על העורף חזק. כל הזמן משתפרים בהתרעה, לומדים מאירוע לאירוע. משתמשים ביכולת מהכוחות הגדולים לקטנים, לאפשר התרעה בכל נקודה אזרחית וצבאית. הכוונה היא להציל חיים בזכות המערכת הזו".
לפנייה לכתב/ת 
