להרוס כור גרעיני מרחוק: הצצה ל"סים סיטי" שעליו מתרגל צה"ל מלחמת סייבר
לפרוץ למערכת כור גרעיני ולגרום לו להתלהט, להשתלט על רמזורים ועל רכבות ולגרום לתאונות, לשנות ערכים בבורסה, לפרוץ למערכת טילים ולירות אותם לתוך העיר, לכבות את החשמל, להשתלט על תחנות רדיו ומכ"מים. את כל אלו ועוד מתרגלים חיילי הגנה בסייבר של אגף התקשוב בצה"ל. קבלו הצצה לדגם "סים סיטי" שבנו
ביום של התקפת סייבר על ישראל: בתוך כיתות מחשבים ממוזגות ותמימות למראה בלב רמת גן, הרחק מאבק הטנקים של שטחי האימונים בדרום או ממרחבי התרגילים של ההגנה האווירית, מתכוננים חיילי צה"ל למלחמה אחרת. יש שקוראים לה המלחמה השקטה - מלחמת הסייבר. חניכי קורס "מגנים בסייבר" של אגף התקשוב בנו דגם "סים סיטי" ובו תרגלו הפסקת פעולת קירור במים של כור גרעיני כדי לגרום לביקועו, השתלטות מרחוק על רכבות ועל רמזורים כדי לגרום לתאונות, השתלטות על מחשבי הבורסה כדי לשנות את ערכי המסחר, הפסקת חשמל, כיבוי מכ"מים בשדות תעופה ואפילו השתלטות על מערכי טילי נ"מ כדי לירות אותם לערים שעליהן נועדו להגן. צה"ל פותח צוהר להצצה למלחמת העתיד.
בין יתר המטרות של בניית הדגם העירוני, תרגול החניכים לבניית קודים מתוחכמים המיועדים להשתלטות מרחוק על מערכות מחשב. "סיימנו לאחרונה רק את המחזור השביעי של מגיני הסייבר וכבר התאמנו טוב יותר את שיטות הלימוד. יש לחיילים יותר התנסויות ביסודות התקיפה, כדי להבין את הראש של הצד השני", הסביר ל-ynet מפקד הקורס, רס"ן ג', כשהוא מוקף בנציגי ביטחון המידע של צה"ל, ובורר בקפידה כל מילה שיוצאת מפיו. "בצוק איתן היו ניסיונות התקפה על תשתיות בישראל וזה דרש שילוב של הרבה גורמים וגופים כדי לעצור את ההתקפות. היום אנחנו הרבה יותר אקטיביים וכבר לא מחכים להתקפות".
אחד המדריכים בקורס הוא ק', מגן בסייבר בן 19, שמזכיר לחניכיו תקיפות סייבר עלומות כמו של תולעת הסטוקסנט על מתקני הגרעין באיראן לפני כמה שנים: "בהרבה תעשיות יש רכיב מסוים שמחבר בין כל המערכות, אפילו במעליות או ברכבות, וכך תקפה הסטוקסנט את מחוללי הצנטריפוגות באיראן. כמגנים אנו מפתחים תרחישים כדי להתמודד בסימולציות מפני תקיפות כאלה, כיצד להשתלט בחזרה על המערכת שלנו שהותקפה ואף ליצור אולטימטום לצד השני".
על פי הערכות בצה"ל, במלחמת לבנון השלישית ינסה חיזבאללה לשגר טילים מונחי ג'י.פי.אס או מל"טים מתאבדים ליעדים אסטרטגיים כמו תחנת הכוח רדינג בתל אביב, כדי לשתק את אספקת החשמל לעשרות אלפי בתי אב בגוש דן. כיפת ברזל או שרביט קסמים יהיו שם ככל הנראה, כדי ליירט את האיום במהלך מעופו. על הקרקע בדרום לבנון, לוחמי הצנחנים יתמרנו כדי להשמיד את המשגרים מהם שוגרו הטילים, ומשגרים אחרים יותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר. אבל מה יקרה כאשר תקיפת נכס קריטי, לאומי, תהיה חשאית, שקטה, נטולת אזעקות ופתאומית, בלי לירות ולו רקטה אחת?
חיילי הגנה בסייבר של אגף התקשוב יודעים היטב שביום הדין הם לא יגנו רק על מערכות הלחימה הממוחשבות של הצבא. צה"ל המרושת הפך לצבא קטלני ומהיר יותר, אך גם יותר פגיע: הרמטכ"ל מנהל את המלחמה בקריה באמצעות תוכנות מתקדמות על גבי מסכי ענק. המג"ד בשטח מסתכל על הצג הקטן הצמוד אליו לא פחות מאשר דרך המשקפת. אמ"ן רואה את חיל האוויר, השריון יורה רק אחרי שהוא ראה במסך שמותקן בטנק היכן הלוחמים ממוקמים. והאויב, בין אם באיראן או האקר פלסטיני בבית בעזה או בגראז' בשיקגו, רוצה למוטט את צה"ל בלחיצת כפתור אחת.
המדיניות הרשמית בישראל היא שכל גוף חיוני, פרטי או ציבורי, שמשמעותי לרציפות התפקודית של המדינה, מחויב להגן על עצמו, לפי הנחיות של שב"כ, מתקיפות סייבר. כך עושות חברת החשמל, רשות המים, הבנקים ואפילו חברות הסלולר. אך ביום הדין, שבו ארגון או מדינה ינהלו מערכה קיברנטית נגד ישראל, המגנים בסייבר לא יישבו בחיבוק ידיים.
לפנייה לכתב/ת 
