נאס"א חושפת כוכב לכת חדש: "בן דוד בוגר שלנו"
האם אנחנו לא לבד ביקום? הכוכב החדש, קפלר 452B, מקיף כוכב דמוי שמש פעם ב-385 ימים . הכוכב גדול מכדור הארץ בכ-60%, מה שמעיד על מסה הגדולה בערך פי 5 מזו של כדור הארץ
התגלה כוכב הלכת הראשון דמוי ארץ בחגורת החיים החג סביב כוכב דמוי שמש: סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, יצאה הערב (יום ה') בהכרזה במסיבת עיתונאים באשר לגילוי כוכב לכת דמוי כדור הארץ במערכת שמש רחוקה. כוכב לכת זה מקיף כוכב דמוי שמש הדומה לשמש שלנו. שמו של הכוכב קפלר 452B.
מאז הגילוי הראשון של כוכבי לכת בתחילת שנות ה-90, התגלו רק כוכבי לכת ענקיים, העשויים בעיקר מגז ומזכירים את כוכב הלכת הענק צדק. זאת, בשל שיטת הגילוי שבה השתמשו אז שהסתמכה על תנועת הכוכב שהושפעה מתנועת כוכבי לכת סביבו. תנועה זו נגרמת מסיבוב כוכב הלכת והכוכב סביב מרכז כובד משותף. אולם, בטלסקופ החלל קפלר משתמשים בטכניקה אחרת, המבוססת על ליקויים, המאפשרת להבחין בכוכבי לכת קטנים יותר. באופן זה התגלו על ידי טלסקופ החלל קפלר כ-12 כוכבי לכת שממדיהם דומים לאלה של כדור הארץ אולם זה כוכב הלכת הראשון החג סביב כוכב בעל מאפיינים הדומים לשמש שלנו.
כוכב הלכת החדש שהתגלה קרוי - Kepler 452b והוא גדול מכדור הארץ בכ-60%, מה שמעיד על מסה הגדולה בערך פי 5 מזו של כדור הארץ. Kepler 452b מקיף את הכוכב המרכזי במערכת השמש שלו, שהוא בעל מאפיינים הזהים לשמש שלנו אחת ל-385 ימים (לשם השוואה, כדור הארץ מקיף את השמש אחת ל-365 ימים) מה שמעיד על כך שהוא מצוי במרחק הדומה לזה של כדור הארץ מהשמש. מערכת השמש המרוחקת מצויה במרחק של 1,400 שנות אור מהשמש בקבוצת ברבור.
השאלה הגדולה
קפלר שוגר במרס 2009 מבסיס כף קנוורל של נאס"א. ייעודו של הטלסקופ, לחפש אחר מענה לשאלה החשובה ביותר שאנו שואלים את עצמנו כאשר אנו מביטים אל הכוכבים - האם אנחנו לבד ביקום?
הטלסקופ "קפלר" מצויד באמצעים לאיתור כוכבי לכת דמויי-ארץ. כוכבי לכת אלה מקיפים כוכבים גדולים ומסיביים מהם, ממש כשם שכדור הארץ שלנו מקיף את השמש. גודלם נע בין מחצית מגודלו של כדור הארץ לכפליים ממנו ואסטרונומים משערים שמאות כוכבי לכת כאלה מצויים בגלקסיית שביל החלב. כמה מהם עשויים להכיל מים ואולי גם צורות חיים כלשהן.
קפלר פועל בשיטת תצפית המוכנה "השיטה האורביטלית". בשיטה זו צופה הטלסקופ בכוכב כלשהו ומודד את עוצמת האור הנפלט ממנו. כאשר עוצמת האור נחלשת בפרקי זמן קבועים, יש להסיק שגוף כלשהו חולף במסלול קבוע בין הכוכב לבין הטלסקופ ומסתיר את האור הנפלט מהכוכב. גוף זה הוא כוכב לכת המקיף את הכוכב במסלול קבוע. ממדידת עוצמת האור המוסתרת על ידי כוכב הלכת, ניתן לחשב את שטח פניו ולהסיק ממנו מהם הרדיוס והמסה שלו.
הטלסקופ נקרא על שמו של האסטרונום הגרמני בן המאה ה-17, יוהנס קפלר. האסטרופיסיקאים המפעילים את הטלסקופ נעזרים בחוק השלישי של קפלר, על מנת לחשב את הטמפרטורה השוררת על כוכבי הלכת שנמצאו.
מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2015, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2015 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
דר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים.
לפנייה לכתב/ת 
