אמה סטון: "וודי אלן חרדתי, וגם אני"
"איש ללא הגיון" הוא הסרט השני בו מככבת אמה סטון בת ה-26 בשירותו של וודי אלן. למרות זאת, היא לא מגדירה את עצמה כמוזה החדשה של הבמאי. בראיון היא מספרת על חיבתה לפילוסופיה, החששות משיתוף הפעולה עם חואקין פיניקס ואומרת: "אני מחפשת איזון. זה בא עם הגיל"
במהלך שנות הקריירה המתמשכת שלו, טיפח וודי אלן מוזות נשיות אחדות. חלקן היו גם בנות זוג רומנטיות (לואיז לסר, דיאן קיטון, מיה פארו), ומקצתן אפלטוניות (סקרלט ג'והנסון למשל, ששיחקה בשלושה מסרטיו). עכשיו, נדמה שגם אמה סטון, עומדת להצטרף למועדון האקסקלוסיבי הזה. הכוכבת הבלונדינית הכובשת והמוכשרת עבדה עם הבמאי היהודי המקשיש והשנוי במחלוקת ב"קסם לאור ירח", ועכשיו היא עושה זאת ב"איש ללא הגיון".
אבל אם תשאלו את גברת סטון בדבר סטטוס המוזה, היא תמהר להצטנע. "אני לא חושבת שהייתי מגדירה את עצמי בתור מוזה, רק בגלל שעשיתי שני סרטים שלו", אמרה סטון, בראיון במהלך בפסטיבל קאן. "וודי הוא הבן אדם לשאול בנושא ואני בטוחה שהוא יאמר שאני לא מוזה".
את מוצאת איזשהו דמיון בינך לבין וודי?
"כן - שנינו חרדתיים", צוחקת סטון, "אבל אני לא שופעת ויצירתית כמוהו, אני לא כותבת, מביימת ועורכת סרט בשנה. אין לי גם את המשמעת העצמית שיש לו. אבל הייתי אומרת שיש לנו חוש הומור דומה".
סטון הגיעה לקאן רגע אחרי שהתאוששה מחוויית טקס האוסקר, בו היתה מועמדת לפרס שחקנית המשנה עבור תפקידה ב"בירדמן". אלן אגב כבר שנים שלא מכבד את האקדמיה האמריקנית בנוכחותו במפגש בפסגה שלה. "הדבר הראשון שעשיתי אי פעם היה תחרות ריאליטי למציאת 'משפחת פרטרידג' החדשה. אז להיות באוסקר זה דבר לא רע", היא מעידה, "האוסקר היה מאוד כיף, זה היה סוריאליסטי. ישבתי בשורה הראשונה עם אמא שלי, וזה היה כל כך משוגע להיות בשורה הראשונה באוסקר. זה היה לילה מאושר, ואז אחרי הטקס אוכל המבורגר והולך הביתה".
אחרי ההתנסות הכיפית שלך, תמליצי לו לנסות זאת, לפחות פעם אחת?
"לא, ללא ספק לא. אני לא חושבת שהוא יאהב את הקהל הרב".
"איש ללא הגיון" שמגיע אלינו עכשיו, אחרי שהוצג בקאן מחוץ לתחרות הרשמית, עוסק במרצה לפילוסופיה (חואקין פיניקס) ששוקע בדכדוך ומחליט לנטוש את האוניברסיטה היוקרתית בה הוא מלמד לטובת אוניברסיטה קטנה, שם הוא מנהל רומן עם סטודנטית מבריקה (אמה סטון), איתה הוא נהנה להשתעשע בסוגיות מוסריות. במקביל הוא זומם לבצע את הפשע המושלם. "הצד שהכי אהבתי בדמות שלי ב'איש ללא הגיון', היה הצד שלא הרגשתי שאני יכולה להזדהות אתו ישירות", אומרת סטון.
"במקום להיות האישה שמסתערת פנימה להציל את המרצה, ולמנוע ממנו להרגיש כמה רע לו, וכמה הוא מדוכא, וכמה נוראיים החיים יכולים להיות, היא - באופן אנוכי - מושכת את האנרגיות האלה לתוך החיים של עצמה. בגלל שהיא מרגישה שהיא טהורה מדי, ויותר מדי בנאלית ומשעממת, באופן שטיפוסי למעמד הביניים הלבן, היא שואבת ברצון את האנרגיות הרעילות האלה אל תוך החיים שלה".
נמשכת פעם לפרופסור או לאדם פילוסופי?
"לא. אולי בגלל שלא הלכתי לקולג׳. שג'יימס פרנקו יהיה בריא - יש לו את כל התארים שידועים לאנושות. אבל אני בהחלט מתעניינת בפילוסופיה. כשהייתי בערך בת 16, הייתי בחינוך ביתי, והתאפשר לי לקחת קורס בפילוסופיה, והיו לי כל מני ספרי פילוסופיה. ברגע שאתה מתחיל לקרוא אותם לבד, ואף אחד לא מנחה אותך, זה בלתי אפשרי להבין. אולי זו רק אני, והייתי צריכה אז מדריך למטומטמים לפילוסופיה. כיום, פילוסופיה זה משהו שמעניין אותי, אבל אני צריכה את זה בביסים יותר קטנים,מאשר לקרוא בבת אחת את כל 'היש והאין' של ז'אן פול סארטר".
האישה שרוצה להציל את הגבר הקטן והאומלל היא קלישאה מצד אחד, אבל יש בה גם קצת אמת. יש כל כך הרבה נשים שרוצות להציל גברים שכאלה, וסטון מכירה אותן, וכך גם את עצמה. "קרה שרציתי להציל מישהו מעצמו ואני מקווה שיצאתי מזה, כי אי אפשר להציל אף אחד", היא קובעת, "אחד הדברים שנותרים עמי מהסרט הזה, הוא שאם מישהו אומר לך מה הוא, תאמין לו. אם מישהו מתאר את עצמו כמשוגע, אז תאמין לו".
מי שמתואר בתקשורת לא פעם כמשוגע הוא חואקין פיניקס, שידוע כאיש מורכב, מפתיע, בעל מצי רוח משתנים, לא צפוי. וסטון מודה שלקראת הצילומים היתה מלאה חששות. "אם להיות כנה, פחדתי לעבוד אתו בגלל שראיתי את המשחק שלו בסרטים", היא מסבירה, "אחרי שראיתי אותו ב'המאסטר', חשבתי לעצמי שהוא ברמה אחרת. אז ללא ספק הייתי מפוחדת לשחק לצדו, למרות שכבן אדם לא היה מפחיד. הוא היה מאוד טוב לב. אני פשוט כל הזמן הרגשתי שאני לא אצליח".
איך התגברת על הפחד?
"הפחד הזה דחף אותי להיות יותר ויותר כנה ולחשוף יותר ויותר. אז זו היתה חוויה טובה לחוות. חואקין אכן שחקן מבריק, מרתק ואינטליגנטי בדיוק כמו שחשבתי. שמחתי לגלות שהוא בן אדם פנטסטי, נדיב, כן להפליא, מצחיק וייחודי. אין בו שום יומרה בכלל. הוא פשוט חואקין".
אחרי שני סרטים שעשתה עם וודי אלן, היא יכולה לנפץ גם כמה מיתוסים בנוגע אליו ולסגנון הבימוי שלו. "תמיד שמעתי שוודי לא ממש מדבר לשחקנים, ושהוא לא ממש מביים, ומצאתי שזה לא נכון", היא מדווחת, "וודי מאוד תקשר איתנו, ושיתף פעולה, והיה מאוד ברור לגבי מה הוא רוצה, ומה הוא מצפה. כמובן, שהוא לא נכנס יותר מדי לעומק המוטיבציה של הדמות, בגלל שזה בטח משעמם אותו אחרי נקודה מסוימת, אבל הוא מאוד פתוח ונהנה מהתהליך. ווודי גם תמיד מדבר על שירה, סרטים, הצגות, ועל מי הפילוסוף הכי מעניין. אז אתה שומע את הדברים האלה ולומד".
עוד דבר שסטון למדה במהלך הצילומים, זה איך להתגבר על הפחד שלה מסוסים. "וודי שאל אותי אם אני מפחדת מסוסים? וכשהשבתי שכן, הוא אמר: 'זה מבאס כי את הולכת לרכב על סוס'. וכך מצאתי את עצמי על סוס. אבל הסוס לא הסכים לזוז ו-וודי צחק הכי חזק, ששמעתי מישהו צוחק אי פעם. אני פשוט הייתי תקועה על הסוס והשמעתי קולות, אבל וודי לא התקרב לסוס, בגלל שגם הוא כמובן פוחד מסוסים".
סטון בת ה-26, אחת השחקניות היותר עמוסות בהוליווד ידועה בעיקר בזכות חיבתה לתפקידים קומיים. היא הבליחה ב"חרמן על הזמן" מ-2007 ופרצה ארבע שנים לאחר מכן כתלמידת תיכון ערמומית ב"באה בקלות". אל עולם המבוגרים הגיעה עם הדרמה התקופתית "העזרה", שהיתה מועמדת לאוסקר, והיא גם כיכבה כגוון סטייסי בסרטי "ספיידרמן המופלא" לצד אנדרו גרפילד (שגילם את פיטר פארקר/ספיידרמן). היא מודה כי "קומדיה היא אהבת חיי האמיתית, אבל עכשיו אני רוצה למצוא דברים מאתגרים שהם שונים ממני". ואכן, פרויקטים שונים ומגוונים עומדים בפניה כבר בעתיד הקרוב.
היא מצאה זמן בשנה החולפת, כדי להופיע על במות ברודוויי בתפקיד סאלי בולס במחזמר "קברט", המזוהה עם לייזה מינלי מהסרט זוכה האוסקר מ-1972. "זה היה פנטסטי ודי משוגע", היא מסכמת את החוויה, "כן, אני ממש אוהבת לשיר ולרקוד, ויש לי קצב לא רע. הדמות של סאלי בולס מדהימה, וכל שחקנית צריכה לקבל הזדמנות לגלם אותה. זה גם היה כל כך קשה - איבדתי את הקול שלי. כל הזמן והזריקו לי סטרואידים. כשאת מופיעה במחזמר, את באמת צריכה לחיות כמו נזירה או כמו ספורטאית. זה דורש המון".
אגב, בתפקיד מרכזי לצידה של סטון, הופיעה נציגתנו האדמונית חני פירסטנברג. "אני מתה על האני", מכריזה סטון, "היא היתה מדהימה. היא כל כך כל כך מוכשרת ומצחיקה".
לא באשמתה, סטון היתה לאחרונה גם במעורבת בסקנדל, שריגש את התקשורת האמריקאית. הבמאי קמרון קרואו ליהק אותה לתפקיד של אישה רבע סינית ורבע סמואנית וחצי שבדית בסרטו החדש "אלוהה". הליהוק של סטון הלבנה, הרגיז וקומם עליו את תושביה הסמואנים של מדינת הוואיי ואת האסיאתיים בארצות הברית, שתהו למה הבמאי לא טרח ללהק שחקנית ממוצא אותנטי לתפקיד. קרואו התנצל בפני מי שנפגע, הסביר את צעדו והבטיח לפעול למען הגיוון האתני בהוליווד.
סטון מצידה אמרה: "הייתי קורבן להרבה בדיחות, אבל למדתי גם שיעור איך בתולדות הוליווד הדירו שחורים ואסיאתיים, והשתמשו בשחקנים לבנים במקומם. הפרשה עוררה דיון חשוב, אבל עדיין אני יכולה להבין את המקום ממנו בא קרואו, ולמה הוא בחר ללהק אותי - הדמות שלי ב'אלוהה' לא היתה אמורה להראות כמו הרקע ממנו היא מגיעה".
דרמה נוספת שנרשמה לאחרונה בחיי סטון, היתה הפרידה הזמנית מגארפילד ("הוא בחור מאוד מתחשב ולא מתייחס לדברים בקלות ראש"),
הסיבה הרשמית לפרידה היתה לוחות זמנים עמוסים ומערכת יחסים בשלט רחוק, עקב הקריירה התובענית של שניהם. במהלך ביקורה בקאן, השנים עדיין היו פרודים, אבל עם שובה לארצות הברית, נרשם קאמבק.
"חשוב לי משפחה, חברים, מערכות יחסים, שיהיה לי בית נוח, איזון כלשהו", מצהירה סטון. "איזון זה משהו שאני תמיד מנסה להשיג, כמו כולנו לא? וזה נהייה ברור יותר עם הגיל. אני ממש מקווה שיהיו לי ילדים בשלב כלשהו, ואני יודעת שדברים ישתנו כמובן שיהיו ילדים בתמונה. אז עכשיו זה הזמן לחוות דברים חדשים ולבלות הרבה זמן עם חברים ומשפחה".
