בביטוח לאומי מניחים שרובנו רמאים
האם הניסיונות לרמות את הביטוח הלאומי הם מכת מדינה, או שדווקא במקרים רבים נשלל הסיוע מאנשים שבאמת זקוקים לו? דוגמא מקוממת: אם שלא הכירו בה כחד הורית כיוון שהיא גרה עם שותף הומוסקסואל. דעה
ההודעה לתקשורת שפורסמה בחודש שעבר על ידי יחידת לה"ב 433 בשיתוף עם רשות המסים והביטוח הלאומי הודיעה בדרמטיות כי "נעצרו לחקירה מספר חשודים בחשד להונאת הביטוח הלאומי וקבלת גמלאות במרמה".
כתבות נוספות בנושא ביטוח לאומי :
בהמשך הידיעה תוארו ה"מאעכרים" כמי שהצליחו במשך תקופה ארוכה להשיג כספים במרמה עבור לתושבי הנגב, בדואים, ככל הנראה. עשרות אזרחים ישראלים נחשדו, כמתואר בידיעה, כמי שהונו את המוסד לביטוח לאומי ובמשך תקופה ארוכה זכו לקבל קצבאות קיום ואחרות מן המוסד תוך שהם שודדים את הקופה הציבורית.
קריאת הידיעה הזכירה לי פרסום שנתקלתי בו לפני מספר שנים באחד מן העיתונים הגדולים בארץ: "כמעט 100% מהנחקרים על ידי הביטוח הלאומי בדרום התגלו כמי שהונו את המוסד וקיבלו קצבאות שלא כדין", נכתב שם. אחר כך בתוך הטקסט התברר שמדובר בכ-70 נבדקים אשר אל כולם הגיעו חוקרי הביטוח הלאומי כתוצאה מהלשנות או מידע שהגיע ליחידת החקירות.
נשאלת השאלה האם מדובר בתופעה נפוצה המציגה אחוזים גבוהים ביותר מתוך מקבלי הקצבאות של הביטוח הלאומי שהם פשוט, איך להגיד, רמאים, או שאולי מדובר בהיקפים לא גדולים מאוד, ביחס לסך הקצבאות המשולמות על ידי הביטוח הלאומי לזכאים באמת.
אין חולק על כך שתמיד, בכל מקום, בכל מערכת, יהיו מי שינסו לקבל כספים במרמה. בביטוח הלאומי, במס הכנסה, בבנקים ובחברות הביטוח, בכל מקום. הנקודה החשובה באמת היא מה היקף התופעה. האם מדובר על אחוזים בודדים, 5-10 לערך, או שמדובר בסכומים הרבה יותר גדולים? ניתוח של תוצאות החקירות שנעשות בשנים האחרונות על ידי גופים שונים וביניהם רשויות מקומיות, משרד הבינוי, המוסד לביטוח לאומי ואחרים מראה כי התופעה אינה כה נפוצה כפי שטוענים הגופים השונים.
הורים ל-3 ילדים שסובלים מפיגור: דורשים סיוע מביטוח לאומי. צפו (ארכיון)
כך למשל חשפנו בעמותת "ידיד" לפני מספר שנים כי משרד השיכון משלם כ-6 מליון שקל בשנה לחוקרים פרטיים אך "החיסכון" הכספי משלילת הזכאות מגיע לכ-3 מליון שקל בלבד.
אך לא רק במשרד הבינוי אנו עוסקים. גם בביטוח הלאומי אנחנו שומעים, לעתים, ובעיתוי מתוזמן בדרך כלל, על חקירות מוצלחות של היחידה הבודקת את ההורות העצמאיות (אמהות חד הוריות) ואשר פועלות כדי לשלול מהן את קצבת הבטחת ההכנסה שלהן בטענה כי בביתן מתגורר גבר. בחלק לא מבוטל מהמקרים מדובר בהחלטות אשר נהפכות לאחר ערעור.
במקרים אחרים מדובר בטעויות מביכות ובעייתיות. למשל, מקרה שבו אנחנו עוסקים לאחרונה במסגרתו החליט המוסד לביטוח לאומי בעקבות חקירה שקיים, לשלול את קצבת הבטחת ההכנסה מאם יחידנית אשר בשל מצוקה כלכלית וחוסר יכולת לעמוד בתשלומי שכר הדירה גרה בשותפות עם גבר.
"אם את מתגוררת עם גבר הרי שאת מנהלת איתו משק בית משותף", קבע דו"ח החוקר מבלי לקבל או אפילו לתעד את טענותיה של האם היחידנית בדבר היותה לסבית והיות השותף לדירה הומוסקסואל כך שמשק בית משותף הם בהחלט לא מנהלים.
הפיכת מקרי ההונאה הבודדים לתופעה רחבה מציגה בפני הציבור תמונה שגויה, לפיה רוב מבקשי הקצבאות מן הביטוח הלאומי, ובעיקר אלו המתגוררים ביישובי הפזורה הבדואית או בקרב המעוטים בישראל, מנסים ללא הרף להוציא שלא כדין כספים מן המדינה. התמונה האמיתית, לשמחתי, שונה לחלוטין. זהו המיעוט שבמיעוט.
הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד" – מרכזי זכויות בקהילה
לפנייה לכתב/ת 
