את לא צריכה בן זוג כדי להעריך את עצמך
יותר מדי נשים תולות את ההגשמה שלהן בבן זוג שיעניק להן (כביכול, כביכול) את כל מה שהן חולמות עליו. למה אנחנו צריכות להפסיק לעשות את זה ואיך נוכל ליישם את ההחלטה?
בשבוע שעבר נפרץ אתר הבגידות הקנדי אשלי מדיסון, שקורא לאנשים לנהל רומן כי החיים קצרים. כמעט 37 מיליון גברים ונשים משתמשים בשירותי האתר, 170,000 מהם בישראל.
כשפגשתי לפני מספר חודשים את נואל בידרמן, מנכ"ל האתר העולמי, הוא סיפר לי שיפן היא המדינה המובילה בבגידות, אבל בניגוד לשאר חלקי העולם – אף יפני לא מתרגש מבגידה כי זה כבר חלק מהמסורת.
הטורים הקודמים בסידרה:
לאן נעלמות החברות הטובות כשאת מתגרשת?
השוטר הרע והשוטר הטוב: משחק תפקידים של מתגרשים
להתגרש ולשחרר: להמשיך הלאה אחרי הגירושין
הסינים, מתברר, דווקא מתרגשים ומתגרשים. בדו"ח שפורסם לפני יומיים על ידי הלשכה לסטטיסטיקה של רפובליקת סין נטען כי אפליקציות הדייטים והרשתות החברתיות הן הגורם מספר 1 לגירושים בסין.
מעל 3 מיליון סינים התגרשו בשנה שעברה, ונכון שיש מיליארד מהם, אבל לטענת הלשכה לסטטיסטיקה זו השנה ה-12 למגמה שעולה וצומחת. לפי המחקר, שיא עונת הגירושין נרשם כל שנה בספטמבר, כשאחרון הנערים מסיים את לימודיו והוריו לא מוצאים סיבה להישאר ביחד, מה שמרמז כי יש כמה סינים לחוצים במיוחד עכשיו.
הקשר בין הרשתות החברתיות לנישואין
האמנם רשתות חברתיות, אתרי היכרויות ואפליקציות הורסות כל חלקה טובה בחיי נישואין או בזוגיות בכלל? ובכן, הייתי רוצה להגיד שלא, אבל כן, לגמרי כן. הפיתויים נמצאים בהישג אצבע, רטט קטן בנייד והלב מתחיל לרטוט בציפיה למשהו מסעיר. תרבות האינסטנט השתלטה עלינו, אנחנו ממצים דברים נורא מהר, תק תק תק עוברים הלאה.
בניגוד לדור הקודם, אנחנו לא מחזיקים בעבודה יותר משנים ספורות והיא לא מחזיקה בנו. אנחנו מתפטרים ומפוטרים, כל הזמן מחפשים את הדבר החדש הבא, משתעממים במהירות, מחפשים גיוון.
הערכים שלנו השתנו ומשתנים תוך כדי תנועה, מושגים כמו בגידה מקבלים צביון חדש כמו-לגיטימי בדמות מילים מכובסות כמו פוליאמורה – ריבוי בני זוג מתוך הסכמה ושקיפות. עוד עשר שנים, אולי יותר ואולי פחות, נהיה עדים לשינוי דרסטי במוסד הנישואין, שישים דגש על ערך החברות ופחות על מונוגמיות.
הלוואי שאני טועה, בא לי לחיות בסרט רומנטי משנות החמישים, אבל אז אני נזכרת שגם שם היו בגידות ואפילו מעשי רצח על רקע ניאוף, ככה שאולי מצבנו טוב יותר היום. אפליקציות שונות ומשונות צצות כמו פטריות אחרי סקס מזדמן וצריך להיזהר איתן. השימוש בהן לגיטימי, מפני שכולנו רוצים שיחבקו אותנו, ילטפו, ילחשו לנו מילות אהבה באוזן.
הבעיה מתחילה כשיותר מדי נשים מוצלחות ומוכשרות מבססות את הערך העצמי שלהן ואת עצם קיומן בשאלה האם יש או אין להן זוגיות. "כשיש לי זוגיות אני עפה, כשאין לי אני מדוכאת", אמרה לי בחורה בת שלושים, שמפרנסת את עצמה בעבודה מעניינת ואין לה בעיית דייטים. כשהניצוץ לא מתרחש והעניין גווע אחרי מספר פגישות היא צוללת לתהומות.
נשים תולות את ההגשמה בבן הזוג שלהן
"אני יושבת בבית ומרחמת על עצמי, אוכלת גלידות מקופסא כאילו אני בסרט אמריקאי משעמם", היא אומרת, והיא לא לבד בסרט הזה. יותר מדי נשים תולות את ההגשמה שלהן בבן זוג שיעניק להן (כביכול, כביכול) את כל מה שהן חולמות עליו.
הן לא חולמות על מריבות, עקיצות מתחת לשפם או מנהג מעצבן שנראה חמוד בהתחלה ואז הכי לא. הן חולמות על אידאל שלא קיים, שיוציא אותן מאפרוריות חייהן ויתן להן סיבה לשמוח, בעוד שמה שהן באמת צריכות לעשות זה לעבוד על ההערכה העצמית שלהן.
אשה צריכה להסתובב בביטחון מלא שהיא שווה ואם מישהו לא רוצה אותה – זה ההפסד שלו, לא שלה. במקום זה, אנחנו מייסרות את עצמנו בשאלות כמו "למה הוא לא רוצה אותי", "מה לא עשיתי טוב", "איפה טעיתי". אולי הוא לא רצה כי הנמש השמאלי שלך מזכיר לו את אמא שלו? אולי הוא יודע שאת גדולה עליו בחמישה מספרים? את לא באמת יכולה לדעת מה הסיבות שלו וזה לא מעניין, כי אם הוא לא רוצה אותך הוא לא יודע מה טוב לו. כאמור, ההפסד שלו.
כל אחת מאיתנו צריכה להסתובב בתחושה שהיא ראויה, אולם למוח יש נטיי לראות בעיקר את מה שרע ומה שקודר. קשה לו להאיר את הדרך כי זה גוזל ממנו יותר מדי אנרגיה ובא לו לשכב על הספה ושתרחמי על עצמך.
כמה פעמים אמרתן לעצמכן "אני לא מספיק טובה", "למה אכלתי את זה עכשיו", "יש לי בטן ענקית", "אני לא חכמה", "אני לעולם לא אדע לבשל"? ולעומת זאת, כמה פעמים אמרתן: "אני תותחית!", "אני יפה כמו שאני, הכל כלול!", "אני מלכה!" – אני משוכנעת שפחות מדי ממה שמגיע לכן.
אז איך בונים הערכה עצמית שאינה תלויה בדבר, ובטח לא בבן זוג?
לוקחים דף גדול וכותבים בו חמש תכונות מופלאות שיש בך. בא לך יותר? עוד יותר טוב. מצלמים בנייד ושומרים.
מקריאים אותן בקול, עם השם שלך לפני התכונה המופלאה, כדי שתשמעי את עצמך אומרת את זה.
שולחים הודעה לשתי חברות בזו הלשון: "הי, קיבלתי "משימה" לפנות לחברה שמכירה אותי ממש טוב ובחרתי בך. בבקשה אל תשאלי שאלות, רק תכתבי לי איזה דברים את אוהבת בי ולמה. אל תכתבי מה לא טוב ואל תעני בציניות... אחרי שתשלחי לי העבירי את ההודעה הזאת לחברה טובה שלך, תודה ונשיקות".
על מנת להעיר את המוח צריך להעיר את הגוף. כתבי דברים שבא לך לעשות ואת לא עושה כי אין לך כסף, אין לך זמן, אין לך חשק.
מה שיש לך, והרבה, זה תירוצים. בחרי שני דברים שתוכלי לעמוד בהם (למשל: נגינה, ציור, אפייה, הליכות בפארק, שעה לבד בים, להצטרף לקבוצת ריצה, לקרוא ספר וכן הלאה).
כתבי ביומן ימים ספציפיים ושעות מדויקות בהן את עושה את זה, וכמו שלא תבטלי פגישת עבודה או דייט לוהט, כך לא תבריזי. אלה פגישות מתוזמנות עם עצמך, דייטים שרק טוב ייצא מהם!
את מוזמנת לספר לי מה מתאפשר אחרת כשאת עושה את זה, ומעניין לראות איך דברים מתחילים לקבל פרופורציה בריאה.
שלך,
גאיה קורן
גאיה קורן היא עתונאית בידיעות אחרונות, יועצת בשיטת NLP, הפועלת על שינוי התודעה במוח באמצעות חשיבה חיובית. גרושה באושר, אם לשני מתבגרים. מלווה נשים לפני, אחרי ותוך כדי הליך גירושין, כולל המתלבטות שבדרך. בנוסף, מרצה להערכה עצמית "אני מלכה!" ומנחת סדנאות של העצמה נשית