מייצרים אנרגיה סולארית? איפה תשלמו ארנונה ואיפה לא?
מבדיקה של גרינפיס ו-ynet עולה כי אין מדיניות אחידה לגבי גביית ארנונה מפאנלים סולארים המייצרים חשמל, ללא זיהום אוויר. בתל-אביב, ירושלים, בחיפה לדוגמה לא נגבית ארנונה מפנאלים על גגות, לעומת זאת בכמה יישובים אחרים התעריף גבוה
רק כעשר מהרשויות המקומיות (מתוך כ-200) טרחו להשיב לפנייה. אז גם אנחנו עשינו בדיקה קצרה. ראשית, ביקשנו לברר את עמדת עיריית ירושלים. זאת כיוון שעל גג הכנסת הציבו פאנלים סולאריים על פני למעלה מ-2,500 מ"ר כדי לייצר חשמל ולחסוך בעלויות. את אותן העלויות הציבור כמובן משלם. בעירייה, שנשאלו הן לגבי גגות של אזרחים פרטיים והן לגבי פאנלים סולאריים של יזמים, הפתיעו לטובה ואמרו שאינם גובים ארנונה על פאנלים סולאריים על גגות.
בתל אביב, שם העירייה לא תחמיץ הזדמנות לרווח מדו"חות חניה, מסרו כי הם אינם גובים ארנונה. עיריית חיפה, שספגה ביקורת רבה מארגונים ירוקים על ההתנהלות הסביבתית שלה, השיבה גם היא כי אינה גובה ארנונה על פאנלים סולאריים על גגות. ראש העיר יונה יהב ציין כי "אנחנו חושבים ופועלים ירוק לניצול נכון ושיפור איכות החיים של תושבי העיר. העירייה מובילה מדיניות ירוקה המעודדת שימוש בטכנולוגיות נקיות וידידותיות לסביבה".
בעיריית באר שבע מסרו כי "בשל חשיבות השימוש באנרגיות חלופיות הוביל ראש העיר רוביק דנילוביץ' החלטה בנושא זה במועצת העיר במסגרת צו הארנונה לשנת 2016, המגדיר תעריף מיוחד עבור פאנלים סולאריים הזהה לתעריף המינמאלי למלאכה ותעשייה... החלטת מועצת העיר טעונה אישור שרי הפנים והאוצר. לעיריית באר שבע כמו כל רשות אחרת בישראל אין סמכות לפטור מארנונה מנכסים או מתקנים, לרבות אלה העוסקים בייצור חשמל". לסיכום ציינו כי "העירייה תסייע ככל שניתן ובהתאם לחוק למיזמים בתחום הנ"ל".
העירייה המצטיינת, לפי גרינפיס, הייתה כפר סבא. העירייה לא גובה כספים על מערכות ביתיות לייצור חשמל סולארי, ובעלת אג'נדה ירוקה ומקיימת המקדמת איכות סביבה וקיימות. "כעיר ירוקה אנו מודעים לערך של יצור חשמל באמצעים חליפיים וככל והדבר תלוי בנו לא נערים קשיים בנושא", אמרו בעירייה. במועצה המקומית ירוחם השיב ראש המועצה מיכאל ביטון על הפנייה באופן אישי וכתב "אנחנו לא גובים ארנונה על גגות סולאריים". גם עיריית מודיעין עילית ושדרות השיבו בשלילה. וכך גם המועצות האזוריות עמק חפר, כפר תבור והמועצה המקומית מיתר.
אחריהן נמצאת חולון, שאינה גובה מאזרחים פרטיים, אך מחייבת בעלי עסקים. "עיריית חולון מעודדת מעבר לחשמל ירוק ולכן עד לחקיקת התקנות נתקבלו ההחלטות הבאות: מתקנים פוטו וולטאים ביתיים לא יחויבו בארנונה, מתקנים פוטו וולטאים מסחריים יחויבו בארנונה בתעריף מופחת - קרקע תפוסה. חיובים אלה יהיו עד להתקנת התקנות על ידי הכנסת, לאחר קביעת התקנות יחויבו מתקנים פוטו וולוטאים על פי החלטת הכנסת", אמרו בעיריית חולון. עיריית ראשון לציון השיבה "כיום אין רישום בדבר חיוב ארנונה בגין מערכות סולריות המותקנות על גגות בתי מגורים".
ואיפה משלמים?
במפתיע, עיריית גבעתיים השיבה בחיוב. במכתב תשובה רשמי מרואה חשבון נכתב כי "לסיכום, על-פי לשון צו הארנונה בנוסחו הנוכחי יש להשית חיוב ארנונה בגין שטח גג בו מותקן מתקן סולארי. בכל הנוגע לשאלת הסיווג אנו סבורים כי משמדובר במתקן ממנו מפיק המחזיק תועלת כלכלית ומשמדובר למעשה בסוג של עסק יש לחייבו על-פי סיווג של 'מסחר'... בהתאם להוראות הדין יש להשית את החיוב בהתאם לגודל המתקן על-פי מטרים, כאשר ניתן לחשב לצורך כך את גודל הבסיס של המתקן". וכמובן שגם עיריית כרמיאל, עליה כתבנו לפני כמה ימים, דורשת ארנונה גבוהה באורח מבהיל על מתקנים סולאריים על גגות. גם בעיריית קריית גת מנסים את מזלם עם היזמים בעיר ודורשים ארנונה גבוהה על פאנלים סולאריים.
ד"ר אייקנבאום ביקש מהרשויות לחדול מגביית ארנונה אם התשובה חיובית. במכתבו לרשויות כתב כי "המהפכה הסולארית היא רווח נקי לכולנו. התקנת מערכות לייצור חשמל סולארי תחסוך בהוצאות החשמל, תורמת לסביבה ולבריאות הציבור ותסייע אף למיתוג הרשות כירוקה".
"לא ייתכן כי הרשויות המקומיות יטילו מס שערורייתי על תושבים שתורמים לסביבה ולבריאות הציבור וחוסכים למשק סכומי עתק", אמר ד"ר אייקנבאום. "אנו קוראים לרשויות המקומיות, ובהן לעיריית גבעתיים, לחדול מכך גם לטובת תדמיתן החיובית. כיום, להיות ירוק זה לא סביבתי אלא גם משתלם. במקביל, על משרד הפנים להסדיר אחת ולתמיד את התחום ולמנוע את הגבייה המיותרת הזאת על האזרחים ועל בעלי עסקים, שמפחיתים טונות מזהמים".
יש לציין כי השבוע עלה הנושא לדיון בוועדת הכספים ובו ביקשו להעביר תקנות הפוטרות מתקנים עד 200 מ"ר מגביה.
לפנייה לכתב/ת 
