האוצר יוזם: ההפרשה לפנסיה תקציבית תגדל ל-7%
בכירי האוצר הציגו את תקציב המדינה שמפחית את עלות ההתחייבויות של הליכוד למפלגות הקואליציה מ-8 מיליארד ל-4.6 מיליארד בשנה. שתי סוגיות עדיין לא הוכרעו: גובה תקציב הביטחון וסוגיית מע"מ 0 על מוצרי יסוד. קצבאות הילדים יגדלו בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל בשנה. בנוסף, המדינה תשקיע לראשונה 210 מיליון שקל בדמי אבטלה לעצמאים ותגדיל את שכר חיילי החובה בעלות של 800 מיליון שקל לשנה
במשרד האוצר השלימו את הכנת תקציב המדינה לשנים 2015-2016. התקציב כולל צמצום של ההתחייבויות בהסכמים הקואליציוניים מ-8 מיליארד שקל לשנה ל-4.6 מיליארד שקל בשנה. עוד כולל התקציב צעדים להגדלת הכנסות המדינה בשנת 2016 בהיקף של 2.3 מיליארד שקל, קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים בהיקף של 3 מיליארד שקל וקיצוץ נוסף בהיקף של 400 מיליון שקל בתכניות ממשלתיות נקודתיות. בנוסף, תעביר הממשלה לתקציבה מיליארד שקל בשנה מהכנסות הקרן הקיימת לישראל משיווק קרקעות.
האוצר גם יוזם מהלך שלפי חישוביו יביא לחיסכון של 400 מיליון שקל בהוצאות הממשלה, וזאת באמצעות הגדלת ההפרשות של עובדי המדינה לפנסיה תקציבית מ-2% ל-5-7% משכרם.
כתבות נוספות בנושא התקציב :
- המלצות לוקר: 59 מיליארד לשנה ל-5 שנים, קיצור שירות החובה ומהפכה בפנסיות
- הוצא מחוק ההסדרים: העברת הכנסות הטוטו למדינה
- האוצר למשרדי הממשלה: בחרו אתם איפה לקצץ
שתי סוגיות עיקריות לא הוכרעו עדיין. האחת היא גודלו של תקציב הביטחון. במשרד האוצר ביססו את התקציב על ההנחה כי תקציב הביטחון יעמוד בשנת 2016 על 55.3 מיליארד שקל. זאת, לעומת תקציב של 57 מיליארד שקל בשנת 2015. במשרד הביטחון דורשים כי תקציבם יעמוד על 62 מיליארד שקל בשנה זו, וועדת לוקר המליצה כי הוא יעמוד על 59 מיליארד שקל. במשרד האוצר מוכנים להעמיד את תקציב הביטחון על סכום של 59 מיליארד שקל, ולמצוא מקורות לקיצוץ בתקציב כדי להשלים את הפער, אולם זאת בתנאי שייושמו כל המלצות ועדת לוקר, לרבות ביטולה החלקי של פנסיית הגישור.
נושא נוסף שנמצא עדיין בדיונים הוא ההסכמים הקואליציוניים. באוצר הגיעו להסכמה עם הסיעות החרדיות, על המרה של חלק מגידול בקצבאות הילדים בחיסכון חודשי לכל ילד שישתחרר בגיל 18. הסכמה זו מצמצמת את עלות ההסכמים הקואליציוניים במיליארד שקל בשנת 2015 וב-1.7 מיליארד שקל ב-2016.
האם האוצר יצליח לטפל בפנסיה התקציבית?
משרד האוצר מציע, במסגרת תקציב המדינה, להגדיל את היקף ההפרשה החודשית של עובדי מדינה הזכאים לפנסיה תקציבית מ-2% משכרם כיום ל-5-7% משכרם.
המהלך צפוי לחסוך לממשלה הוצאות בהיקף של 400 מיליון שקל כבר משנת 2016. אולם יישומו מוטל בספק רב שכן הוא מחייב את שר האוצר להשיג את הסכמתו של יו"ר ההסתדרות. בעבר, התנגדה ההסתדרות באופן נחרץ להצעות דומות.
על פי ההצעה, עובדי מדינה שמרוויחים פחות מהשכר הממוצע יפרישו 5% משכרם לקרן הפנסיה ועובדי מדינה שמרוויחים יותר מהשכר הממוצע יפרישו 7% משכרם.
בכך יושווה שיעור ההפרשה של הזכאים לפנסיה תקציבית לזה של שאר החוסכים. עם זאת, הקצבה החודשית שיקבלו תהיה עדיין גבוהה בהרבה. פנסיה תקציבית בשירות המדינה מבטיחה לגמלאי קצבה בשיעור של 70% מהשכר בעת הפרישה, לעומת פנסיה צוברת שבה הקצבה תלויה בכמות הכסף שחסך העובד ובביצועי הקרן בשוק ההון.
ההסכמים עם כולנו והבית היהודי יצומצמו
יתרת הקיצוץ בקואליציוניים, בהיקף של 1.7 מיליארד שקל ב-2016, יבוא מצמצום של ההסכמים עם מפלגות הבית היהודי וכולנו בשיעור של 40% מעלותם הכוללת. הצעדים הפרטניים שיבוטלו עדיין נמצאים בדיונים בן ראשי הסיעות לבין שר האוצר, אולם כבר הוחלט כי הממשלה תקציב רק 800 מיליון שקל בשנת 2016 להעלאת שכרם של חיילי חובה, ולא 1.3 מיליארד שקל כפי שסוכם בהסכמים. כמו כן, דמי אבטלה לעצמאיים, צעד שעליו הוסכם עם מפלגת כולנו, יתוקצב בכ-210 מיליון שקל ולא ב-350 מיליון שקל.
כמו כן, נבנה התקציב על סמך ההנחה כי ההבטחה למפלגת ש"ס לקבוע מע"מ 0% על מוצרים בפיקוח לא תקוים. אולם הנושא לא הוסכם סופית ונמצא עדיין בדיונים בין מנכ"ל משרד אוצר, שי באב"ד, למנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג.
בסך הכל כולל תקציב 2015-2016 קיצוצים והעלאות מסים בהיקף של 1.4 מיליארד שקל ב-2015 ו-10 מיליארד שקל ב-2016. צעדים אלו נועדו לגשר על הפער בין מסגרת התקציב המותרת על פי חוק לבין התחייבויות הממשלה שגדלו משמעותית בעקבות ההסכמים הקואליציוניים.
החוק מאפשר גידול של 9 מיליארד שקל בהוצאות הממשלה בשנת 2015 וגידול של 9 מיליארד שקל נוספים בשנת 2016. אולם עלות הסכמים הקואליציוניים (4 מיליארד שקל ב-2015 ו-8 מיליארד שקל ב-2016), לצד התחייבויות נוספות של הממשלה משנים קודמות, הביאו לכך שהיקף ההוצאות גבוה ממה שהתוספת יכולה לכסות.
עלות ההסכמים הקואליציוניים לפני הצעת התקציב
הצעדים להגדלת הכנסות המדינה הם: הגבלת הפטור ממס על הפרשה לפנסיה לפי שלושה מהשכר הממוצע במשק (לעומת פי ארבעה כיום), שצפויה להגדיל את הכנסות המדינה ב-300 מיליון שקל; גביית תמלוגים מרשות שדות התעופה, שצפויה להגדיל את הכנסות המדינה בכ-500 מיליון שקל; יישום המלצות ועדת ששינסקי 2, שצפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-500 מיליון שקל; משיכת דיבידנדים מחברות ממשלתיות צפויה להכניס למדינה כ-500 מיליון שקל נוספים; בנוסף מתכוונים באוצר לעביר שורה של חוקים שיסייעו לרשות המסים במלחמתה בהעלמות מס.
מנגד, כולל התקציב מספר תוספות משמעותיות. קצבאות הילדים יגדלו בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקל בשנה, קצבאות הבטחת הכנסה לקשישים יגדלו בסכום של 580 מיליון שקל בשנה, המדינה תשקיע, לראשונה, 210 מיליון שקל בדמי אבטלה לעצמאים ותגדיל את שכר חיילי החובה בעלות של 800 מיליון שקל לשנה. כמו כן, תשקיע המדינה 280 מיליון שקל נוספים בבניית דיור ציבורי.
יעד הגירעון - 2.9% בשנתיים הקרובות
במהלך הצגת התקציב נחשף כי בעוד שכל משרדי הממשלה לא זכו לתוספת התקציבית המגיעה להם לפי תקציב 2015, בשל הקדמת הבחירות, משרד הביטחון קיבל אישור מראש הממשלה, בנימין נתניהו, להוציא את כמות הכסף שהובטחה לו במסגרת תקציב 2015, על אף שהתקציב לא אושר בכנסת.
תקציב הביטחון לשנת 2015 היה אמור לעמוד על היקף של 57 מיליארד שקל, אך מאחר שתקציב זה לא אושר בכנסת היה אמור המשרד להוציא מידי חודש אחד חלקי 12 מתקציבו לשנת 2014, שעמד על סכום של 54.5 מיליארד שקל.
בכירי האוצר אמרו היום לכתבים כי בפועל צפוי משרד הביטחון להוציא 57 מיליארד שקל ב-2015 וזאת על פי הבנה עם ראש הממשלה כי אופן הניהול של תקציב הביטחון אינו מאפשר לו לדחות תכניות המבוססות על התוספת שהובטחה לו לשנה זו.
כמו כן, הכנסות המדינה הצפויות אינן מספיקות כדי לעמוד ביעד הגירעון, שעומד כיום על 2.5% לשנת 2015 ו-2% לשנת 2016. כדי לכסות על הפער העלו באוצר את יעד הגירעון ל-2.9% בכל אחת מהשנים ובנוסף החליטו על שורה של העלאות מסים בהיקף של 2.3 מיליארד שקל.
בתדריך לעיתונאים בעת הצגת התקציב אמר כחלון כי "תקציב הוא לא מספרים - הוא קודם כל ערכים - הוא מבטא תפיסת עולם. כלכלה היא משרתת בני אדם וככזו היא צריכה להיבחן. האיום הגדול ביותר שניצב בפנינו כחברה הוא התרחבות הפערים והמדיניות הפיסקאלית היא כלי שבאפשרותו לשרת את המערכה לצמצום הפערים שהולכים ומתרחבים.
תוואי הגירעון (2.9%) הוא נמוך משמעותי מהגירעון שנבחר ע"י הממשלה הקודמת (3.4%). הגירעון הוא חלק ממדיניות כוללת. כל עוד הוא נותן מענה לצמצום הפערים החברתיים ולצמיחה אז הוא ממלא את יעודו. העובדה כי בחרנו שלא להעלות את נטל המס תורמת לצמיחה תרומה משמעותית.
התקציב שאנחנו מציגים הוא לא תקציב של אופוזיציה וקואליציה,הוא לא תקציב מפלגתי או סקטוריאלי- הוא תקציב לאומי ממלכתי. זה תקציב שטוב לאזרחים, טוב למאבק לשוויון הזדמנויות – טוב לצמצום הפערים. מי שמצביע נגד התקציב הזה מצביע נגד המאבק ביוקר המחייה, נגד המאבק ביוקר הדיור, נגד המאבק במונופול הבנקאי ונגד התחרות במגזר הפיננסי.כל אחד מחברי הכנסת יצטרך לשאול את עצמו עוד כמה שנים- איך הוא הצביע על התקציב הזה. בתקציב הזה יש בשורה אמיתית לחברה הישראלית על כל גווניה. אנחנו מביאים ראייה כלכלית שמקלה על המשפחה הישראלית והאדם העובד. התקציב ייתן דחיפה לשכבות החלשות ולפריפריה".
לפנייה לכתב/ת 
