לא קלה: סיפורי רכבת מהעולם
רכבת רפאים באוהיו, פארסת כבל הכרמלית בחיפה, אמנות בתחתית ברוסיה, הקשר בין השירות החשאי הבריטי לאנדרגראונד והפשע שנעלם בניו יורק: לרגל תחילת העבודות על הרכבת הקלה של תל אביב, קבלו כמה סיפורי מטרו מעניינים מהעולם
רכבת הרפאים של סינסינטי
מערכת הרכבת התחתית של העיר סינסינטי באוהיו, ארה"ב, היא רשת של תעלות נטושות ותחנות תת קרקעיות שנבנו בתחילת המאה ה-20. מדובר במערכת הסאבוויי העזובה הגדולה ביותר בארצות הברית וככל הנראה גם בעולם כולו.
המערכת נבנתה על מנת לשדרג את הרכבת הקלה שפעלה כבר מהמאה ה-19 בעיר, אך ננטשה בשל העלויות הגבוהות של החפירות מתחת לאדמה, המשבר הכלכלי שפקד את ארצות הברית והתערבויות פוליטיות כאלה ואחרות.
לאורך השנים נעשו ניסיונות כאלה ואחרים להחיות את המערכת התת-קרקעית אך כולם עלו בתוהו שכן התעלות מוצפות מים, וקירות התחנות רקובים עד כדי כך שכל ניסיון הצלה של הרכבת התחתית של סינסינטי יעלה כל כך הרבה כסף, שזה פשוט לא משתלם.
עד היום, רבים מתושבי העיר כלל לא מודעים למיקומן של התעלות החתומות, שחלקן נמצאות תחת בתיהם. עם זאת, פעמיים בשנה ניתנת לתושבים ההזדמנות לחקור את ההיסטוריה של הרכבת בעירם, דרך סיורים המאורגנים על ידי המוזיאון המקומי.
און-אוף: הכרמלית נוסעת (ולא נוסעת)
לפני כארבעה חודשים הושבתה הכרמלית בחיפה, לאחר שבביקורת השגרתית המתקיימת מדי בוקר לפני תחילת הפעלתה גילה צוות התפעול סדקים בכבל הכבד המניע אותה. לאחר התייעצות עם גורמים מקצועיים בחו"ל, הוחלט להפסיק את פעילות הכרמלית עד להחלפת הכבל וצוות מומחים משווייץ הגיע לארץ לבצע תחזוקה שוטפת ולהחליף את הכבל.
אורכו של הכבל המניע את הכרמלית כשני ק"מ ומשקלו כ-30 טון. כבל חדש הגיע לעיר ומיד עם הגעתו נערך צוות העובדים של הכרמלית להחליפו. מנוף גדול המיועד למשקלים כבדים פרק את הכבל מהמשאית לקראת השחלתו אל תוך מנהרת הכרמלית ועבודת הפריקה נעשתה בשעות הערב כדי להימנע מהפרעה לתנועה.
העבודות התבצעו ברציפות במשך 12 שעות על-ידי צוות הכרמלית בסיוע צוות המומחים משווייץ. לאחר מכן הושחל וחובר לקרונות הכרמלית. עם זאת, זמן קצר אחרי שהכרמלית שבה סוף סוף לעבוד היא קרסה שוב.
לונדון מתחת לאדמה: העולם הסודי של MI6
הסיפור הבא לא נלקח מאף אחד מסרטי ג'יימס בונד. בשנות ה-40 של המאה הקודמת נחפרו ברחוב Furnival מספר 39 בלונדון מקלטים אטומיים שיכולים להכיל עד 8,000 איש, הם אנשי הממשל והמנהל הציבורי הבריטי.
המנהרות הסודיות שהובילו אל המקלטים שימשו במשך השנים לצרכים שונים, בהם משרדים ממשלתיים בריטיים, וגם כמה כאלה פרטיים, ורק בשנים האחרונות נודעו עוד פרטים לגבי ההיסטוריה שלהם.
התעלות הנמצאות בעומק של 30 מטרים מתחת לאדמה מכונות בשמות יומיומיים כדוגמת "South Street", "Second Avenue" ו-"Tea Bar Alley". עד היום לא נודע שימושן של התעלות, אך בהתאם למסורת המסתורית הבריטית שגובתה על ידי סרטי בונד וסרטים אחרים, הדמיון פשוט חוגג.
מספר עיתונאים זכו לביקורים בחלקים הסודיים של התעלות בשנים האחרונות, במה שכונה ה"Secret Underground of London". אותם עיתונאים, בהם גם אחד מה"אקונומיסט" שסיפר את הסיפור לפרטי פרטים, נתבקשו להפקיד את מכשירי הטלפון שלהם בכניסה למתחם. עיתונאי ה"אקונומיסט" גם רמז למיסוך מכוון וכתב כי מכשיר הטלפון שלו בין כה לא עבד כבר כשנכנס למבנה עצמו. מה מסתירות עוד התעלות, שנבנו על ידי החברה הרשמית של ה"אנדרגראונד" בלונדון, ומה אנחנו עדיין לא יודעים? הזמן יעשה את שלו ונדע יותר. או שלא.
אמנות תחתית: התחנות של פריז וסנט פטרסבורג
בפריז לא תמצאו אולי תחנות סודיות או מנהרות נטושות בכמויות מטורפות, אבל כראוי לעיר האסתטית, תחנות המטרו של פריז לובשות מדים אחידים בסגנון הארט נובו, הסגנון האמנותי שאחד מאבותיו הבולטים מכולם הוא הצרפתי הקטור גימאר, שעיצב את הכניסות לתחנות שבתוך גבולות העיר.
עיצוב התחנות של גימאר, למרות שאומץ לכל רחבי העיר עם השנים, זכה לתגובות פחות טובות בימיו הראשונים. הוא עיצב את עבודתו במטרו באמצעות כיפופי ברזל בהשראת פסלים של האמן ויולה לה-דוק, והוסיף להם כיתובים יצירתיים ובגופנים מאוד לא אורבניים, מה שבתחילה לא היה ברור אך כאמור בהמשך הפך לסמל היכר של עיר האורות.
ואם כבר אמנות, הרכבת התחתית של סנט פטרסבורג ברוסיה (לשעבר "לנינגרד מטרופוליטן") פועלת כבר 60 שנה. היא נחשבת לאחת המטופחות והמרשימות בעולם, בעיקר בשל עיצוב התחנות. מיטב האדריכלים ברוסיה עיצבו אותן, ואם יוצא לכם לבקר במקום, הקדישו כמה דקות לסביבתכם.
חלק מהתחנות עוצבו בזמן מלחמת העולם השנייה וחלקן מספרות סיפורים ממש - של התקופה הסובייטית, של אמנים רוסים כדוגמת פושקין ודוסטוייבסקי ועוד.
אגב, ללא קשר, המטרו של סנט פטרסבורג היא אחת ממערכות הרכבת התחתית העמוקות בעולם. בשל האדמה הבעייתית במקום נאלצו לחפור שם עד לא פחות מ-85 מטרים מתחת לאדמה כדי להתחיל ולבנות את הרכבת.
ניקיון יסודי: הסאבוויי של ניו יורק
הרכבת התחתית של התפוח הגדול היתה מילה נרדפת לעולם הפשע האמריקאי באמצע המאה הקודמת. כחלק מפעילותו של ראש העיר לשעבר, רודי ג'וליאני, למיגור הפשע בעיר, אחד המרכזים הבולטים היה הרכבת התחתית.
הקמפיין שעד היום מתנהל תחת הכותרת "If you see someting - Say something" עבד ובגדול, והאזרחים הפכו מודעים יותר ואף חשדנים יותר לעבריינות בסאבוויי.
מדיניות אפס הסובלנות, היד הקשה של משטרת ניו יורק נגד מתפרעי ועברייני הרכבת התחתית, הביאה לירידה דרסטית במקרי האלימות והפשע שם. לפני כעשר שנים כינס ראש העיר לשעבר מייקל בלומברג מסיבת עיתונאים בה הצהיר: "היום, מערכת הרכבת התחתית של ניו יורק בטוחה מאי פעם, בטוחה אף יותר מהיום בה החלו הרכבות לנוע".
והוא צדק, הפשיעה בסאבוויי ירדה לרמה הנמוכה ביותר זה 40 שנה, והיא נותרה כך עד עצם היום הזה. יש לנו מה ללמוד כנראה ממשטרת ניו יורק.
ניקיון יסודי 2: MTR בהונג קונג
מערכת ה-MTR, הסעת ההמונים של הונג קונג, יכולה להיות דוגמה ומופת לכל אחיותיה הקלות והכבדות ברחבי העולם. זה מתחיל בנוסעים שממתינים בתור לכניסה לרכבת ולא צובאים על הדלתות, ממשיך במסכים ובחלונות נטולי הכתמים וסימני האצבעות ומסתיים בניקיון היסטרי של הקרונות (ושמירה עליו על ידי הנוסעים) ובשקט של נסיעת הרכבת.
דחיפות? רעש קרונות? שום דבר. גם הנוסעים כאן יודעים לשמור על השקט. רק אל תחשבו שלחלוטין תחושו בבועה בנסיעתכם בהונג קונג, שכן הצלילים שלא ייפסקו סביבכם הם צלילי הטלפונים הסלולריים.
תודה להלל פוסק על הסיוע בהכנת הכתבה
