תקציב המשלחות הביטחוניות לחו"ל קוצץ על הנייר - ובפועל זינק ב-17.5%
בכמה השתנה תקציב הביטחון לאורך השנים 2009-2014, בין התקציב שתוכנן מראש לבין הביצוע בפועל? מנתונים שפרסמה הכנסת עולה כי הפער מגיע לעתים לעשרות מיליוני שקלים. כך נראה הזגזג הממשלתי סביב תקציב הביטחון
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה:
- המלצות לוקר: 59 מיליארד לשנה ל-5 שנים, קיצור שירות החובה ומהפכה בפנסיות
שיאן הפנסיה במערכת הביטחון: 67,674 שקל
מהנתונים שפורסמו בולט הפער שבין הסכומים שמקציב משרד האוצר בספר התקציב לכל פעילות ולבין ההוצאות של מערכת הביטחון בפועל. במקרים מסוימים ניתן אפילו לדבר על שני תקציבים: אחד שנכלל בספר התקציב ועליו מצביעה מליאת הכנסת, ואחר שמתנהל בפועל באישור הפקידות והוועדה המשותפת.
את הפער בין שני התקציבים מכסות התוספות התקציביות שמעביר האוצר לביטחון לאורך השנה, מהרזרבות בתקציב המדינה. אין כמובן רזרבות שיכסו על הפער שנוצר לפעמים בין החלטות הממשלה בנוגע לתקציב הביטחון לבין ביצועי התקציב בפועל.
החליטו להפחית את תקצוב המשלחות לחו"ל. ובפועל?
במאי 2009 קיבלה ממשלת ישראל החלטה לחייב את משרד הביטחון להתייעל ולקצץ את הוצאותיו שעל משלחות רכש לחו"ל ונספחים צבאיים במדינות זרות. ההחלטה קבעה כי יש להפחית 30% מההוצאות על תחום זה.
במשרד האוצר נערכו בהתאם והפחיתו את התקצוב של משלחות ונספחים ב-17.5% - מ-149 מיליון שקל ב-2009 ל-123 מיליון ב-2012. במשרד הביטחון עם זאת, החליטו שלא לשתף פעולה עם המהלך הזה ודווקא הגדילו את התקציב של המשלחות והנספחים בשיעור דומה – מ-148 מיליון שקל ב-2009 ל-174 מיליון שקל ב-2012.
החל משנת 2013 כבר למדו באוצר, ככל הנראה, כי אין לצפות להפחתה בתקצוב המשלחות לחו"ל והגדילו את תקציבן בחזרה לרמה של כ-180 מיליון שקל בשנה, בהתאם להיקף ההוצאות הנוכחי של משרד הביטחון על פעילות זו.
רוב ההוצאות של משרד הביטחון על משלחות ונספחים בחו"ל הן הוצאות כוח אדם, על שכרם של הנציגים ועלות שהותם בחו"ל. בשנים 2009-2013, שבהן היה אמור משרד הביטחון לצמצם את הוצאותיו על תחום זה, גדל תקציב כוח האדם מ-89.2 מיליון שקל ל-119 מיליון שקל - עלייה של 33%.
.png)
להגדלה - לחצו על הטבלה
תקציב התקשוב בפועל גבוה בהרבה ממה שנקבע
לעתים לא ברור האם משרד הביטחון מוציא יותר ממה שהקציבו לו או שמא התקצוב פשוט לא ריאלי. כמו, למשל, במקרה של תקציב התקשוב ומערכות המידע של משרד הביטחון שעומד מידי שנה על סכום גבוה בהרבה ממה שנקבע בספר התקציב.
בשנת 2009 הוציא משרד הביטחון סכום הגבוה ב-86% ממה שנקבע לו. ב-2010 ההוצאה כבר הייתה גבוהה ב-200% ממה שתוקצב וב-2011 גדל הפער ל-221%. ב-2012 הצטמצם הפער ל-178%, וב-2013 היה נדמה לרגע כי האוצר והביטחון מגיעים לעמק השווה, מפני שהפער הצטמצם ל-15%, אך ב-2014 כבר נמדד שוב פער גבוה של 76%.
נתוני הכנסת מלמדים גם על ההשפעה הדרמטית של אירועים נקודתיים על תקציב הביטחון. ביוני 2012 אישרה הכנסת סופית את ההסכם להצמדת הפנסיה של גמלאי צה"ל למדד המחירים לצרכן. ההסכם נועד לשים סוף למציאות שבה הגמלה החודשים של אלפי אנשי קבע לשעבר נשחקה בהתייקרויות. בפועל, הוא הביא גם לעלייה דרמטית בהוצאות של משרד הביטחון על תשלומי פנסיה.
להגדלה - לחצו על הגרף
עלייה דרמטית בהוצאות על פנסיה
בשנת 2011 הוציא המשרד 4.5 מיליארד שקל על תשלומי פנסיה. ב-2012 על הסכום ל-5.5 מיליארד שקל, ב-2013 הוא הגיע ל-6 מיליארד, ב-2014 ל-6.7 מיליארד וב-2015 מתוכננת הוצאה של 7.4 מיליארד.
אירוע נוסף שהשפיע באופן מהותי על תקציב הביטחון הוא ההחלטה להקים מתקן לכליאת מסתננים בדרום הארץ. הקמת המתקן הוטלה על משרד הביטחון ולשם כך אישרה לו ועדת הכספים תוספות תקציביות.
כתוצאה מכך קפץ תקציב אגף הלוגיסטיקה והרכש מ-172 מילין שקל ב-2009 ל-404 מיליון שקל ב-2012 – השנה שבה הוקם המתקן. ב-2014 ירד תקציב זה בחזרה ל-234 מיליון שקל.
הוועדה המשותפת לקביעת תקציב הביטחון היא ועדה המשותפת לועדות החוץ והביטחון והכספים. בראש עומד יו"ר ועדת חוץ וביטחון, חבר הכנסת צחי הנגבי. מהוועדה נמסר כי "במסגרת איסוף הנתונים עלה כי בשנים 2009-2012 ישנה אי התאמה בין נתוני התקציב הבלתי מסווג שפורסמו על ידי משרד האוצר (ואשר הועברו לעיון חברי הכנסת) לבין נתוני התקציב אשר הוגשו בספר תקציב הביטחון על ידי משרד הביטחון, לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. יש לציין כי רק בשנת 2013 החלו משרדי האוצר והביטחון להגיש ספר תקציב אחד מתואם על ידי הצדדים לוועדה המשותפת לתקציב הביטחון".
לפנייה לכתב/ת 
