ההשפעות המזיקות של דלקת בנרתיק שלא חשבת עליהן
חושבת שהפטרייה שחזרה היא הבעיה הכי גדולה שלך? מחקרים חדשים חושפים שהרכב החיידקים בנרתיק הנשי נקשר גם לאי פריון, לידה מוקדמת, בעיות בתפקוד המיני, הידבקות במחלות מין ועוד. החדשות הטובות הן שמיטב החוקרים בעולם עמלים כעת על מציאת פתרון
כשמדברים איתנו על "חיידקים בנרתיק", רובנו חושבות על דבר אחד: פטרייה. אם הגעת לאחרונה לבית המרקחת עם מרשם לאנטיביוטיקה שהרופא נתן לך – סביר להניח שהרוקח צייד אותך גם בכמוסות פרוביוטיקה, כדי למזער את הפגיעה של הטיפול האנטיביוטי באוכלוסיית החיידקים ששוכנים בנרתיק שלך, ולמנוע את הופעתה של הפטרייה המציקה.
אלא שבשנים האחרונות מתברר שהפטרייה והאנטיביוטיקה הן רק קצה הקרחון. מחקרים עדכניים מראים שלהרכב קהילות החיידקים המאכלסות את הנרתיק הנשי יש השלכות מרחיקות לכת על בריאות האישה - הרבה מעבר למה ששיערו חוקרים ורופאים עד לשנים האחרונות.
מתברר שהוא יכול להשפיע על הידבקות במחלות מין, הפלות חוזרות ולידות מוקדמות, אי פריון בלתי מוסבר, דלקות ברחם ובאגן, ואפילו על תסמינים כמו יובש בנרתיק ודלקות בדרכי השתן בתקופת המנופאוזה.
קראו עוד
דלקות בנרתיק: הסיבות והטיפולים היעילים
הטיפולים שיעלימו דלקות בדרכי השתן
חשוב שתדעי: 8 מיתוסים שגויים על הנרתיק שלך
מחקרים המצביעים על ההשלכות האלה נדונו בכנס בינלאומי בנושא נשים והחיידקים שמאכלסים את פלורת הנרתיק שלהן, שנערך במאי האחרון באמסטרדם.
בכנס, שאורגן על ידי גופים בינלאומיים מובילים בחקר המיקרוביום האנושי (מדע החוקר את אוכלוסיית החיידקים בגופנו), בהם האיגוד הבינ"ל המדעי לפרוביוטיקה ופרה ביוטיקה והקרן הבינ"ל למחקר פלורת המעיים, הציגו מדענים מכל העולם את הגילויים האחרונים בתחום, דנו בהשלכותיהם על מצבי בריאות וחולי שונים.
הם הצביעו על צורך דחוף בשיתוף פעולה בין-תחומי של חוקרים מענפי ביולוגיה, כימיה ורפואה שונים, כדי לחקור לעומק את ההשפעות של זני חיידקים שונים ולפתח שיטות חדשות לטיפול ולמניעה של מגוון מחלות ותופעות. איבר המטרה במקרה הזה היה כמובן הנרתיק הנשי.
מלחמות המיקרובים: ה"טובים" מול ה"רעים"
בריאות הנרתיק תלויה בסימביוזה בין תאי הנרתיק לבין החיידקים החיים על פניהם. במצב תקין הרוב המוחלט של החיידקים בנרתיק הם מקבוצת הלקטובצילים - חיידקים "ידידותיים" היוצרים מחסום פיזי וכימי המגן על תאי הנרתיק מפני מחוללי מחלות שונים.
אבל במצב של דיסביוזה - כשמאזן החיידקים מופר וריכוז החיידקים הלקטובצילים יורד - תופסים את מקומם חיידקים אחרים (אנאירוביים) הגורמים להפרעה בבריאות הנרתיק ולדלקת.
המצב הזה, שבו החיידקים ה"רעים" עולים במספרם על ה"טובים", מתבטא בתסמונת המכונה "וגינוזיס חיידקי" - תסמונת שכיחה שהיא אחד הגורמים העיקריים לזיהומים וגינליים.
הגורם המדויק לתסמונת אינו ידוע. אך ידוע שהיא אינה מועברת ביחסי מין, וכי שכיחותה גבוהה יותר בקרב נשים פעילות מינית ובנשים המשתמשות בשטיפה תוך נרתיקית.
התסמינים הקליניים של התסמונת כוללים גירוי והפרשות מרובות, שריחן החריף נובע מהתרכובות האמיניות שהחיידקים האנאירוביים מייצרים. אבל התסמינים הלא סימפטיים האלה הם הבעיה הקטנה ביותר של הנשים הלוקות בתסמונת. מהן הבעיות היותר גדולות?
רגישות להידבקות במחלות מין
שורה של מחקרים חדשים מצביעים על כך שמצב של דיסביוזה (גם כשהוא מופיע ללא תסמינים) מגביר את הסיכון להידבק באיידס ובמחלות מין אחרות כמו הרפס גניטלי, זיבה, כלמידיה ונגיף הפפילומה האנושי (HPV), שזנים מסוימים שלו גורמים לסרטן צוואר הרחם.
כך לדוגמה, מחקר שפורסם במרץ 2015 בכתב העת BMC Infectious Diseases מצביע על כך שקהילת החיידקים השכיחה ביותר באיברי המין בקרב נשים בריאות באפריקה שונה משמעותית מזו של נשים בארצות הברית, אירופה ואסיה. נמצא שאצל האפריקאיות ישנה נוכחות נמוכה יותר של זני לקטובצילוס – מה שעשוי להסביר אולי את הרגישות המוגברת שלהן להידבקות באיידס.
ממצאי המחקר, שהציגה ד"ר ג'נק ון דה ווידג'רט מאוניברסיטת ליברפול בבריטניה, הראו שזני החיידקים בקרב הנשים במדינות האפריקאיות היו דומים. "מצאנו שבניגוד לנשים במדינות המערב, קהילות החיידקים בקרב נשים במדינות אלו כללו נוכחות דלה של זני לקטובצילוס", אמרה. "אצל חלק מהן הייתה נוכחות גבוהה של החיידק גרנדנלה וגינליס – חיידק אנאירובי שנחשד כיום כמחולל השכיח ביותר של וגינוזיס חיידקי".
לידות מוקדמות
כאמור, הרכב החיידקים בנרתיק נקשר גם ללידות מוקדמות. תינוקות רבים שנולדו מוקדם מדי נזקקים לטיפול מיוחד ולאשפוז ממושך, וחלק מהם עלולים לסבול במשך כל חייהם מבעיות חמורות כמו פגמים נוירולוגיים, בעיות נשימה, מומים בלב, שיתוק מוחין או בעיות בראייה או בשמיעה.
למרבה הצער, היכולת להשפיע על תהליך הלידה המוקדמת מועטה. מחקרים רבים מראים כי התרופות שנעשה בהן שימוש בניסיון לעצור את הצירים אינן יעילות, וגם היעילות של הטיפולים למניעת לידה מוקדמת (כמו תפירת צוואר הרחם) בנשים שנמצאות בסיכון מוגבלת, ומצליחה להקטין את הסיכון ללידה מוקדמת רק ב-15%.
"ההצלחה המוגבלת הזו פירושה שאנו מחמיצים חוליה חסרה חשובה בהבנת הגורמים והמנגנונים המובילים ללידה מוקדמת", טוענת ד"ר מרג'ולין קוק, מומחית לגינקולוגיה וחוקרת מהמרכז הרפואי אמסטרדם בהולנד. "החוליה החסרה הזו היא ככל הנראה המיקרוביום של הנרתיק, שתפקידו בגרימת הפלות ולידות מוקדמות הולך ומתברר כמרכזי".
על פי מחקרים, 10%-30% מהנשים ההרות סובלות מווגינוזיס חיידקי במהלך הריונן, כאשר התסמונת מגבירה את הסיכון להפלות פי שישה ואת הסיכון ללידה מוקדמת פי שניים. כך לדוגמה, במחקר שפורסם ב-2013 בכתב העת ISRN Infectious Diseases, גייסו חוקרים 75 נשים שהיו בתהליך לידה (בהן נשים במהלך לידה מוקדמת וכאלה שהלידה שלהן הייתה במועדה). הם מצאו שבקרב הנשים שהלידה שלהן התרחשה מוקדם מדי, השכיחות של וגינוזיס חיידקי עמדה על 32%, לעומת 14.6% בלבד אצל הנשים שילדו במועד המשוער.
לדברי ד"ר קוק, מחקרים נוספים מצביעים על הבדלים באוכלוסיות החיידקים בשליה ובנוזל מי השפיר של נשים שילדו במועד, בהשוואה לאלה שילדו מוקדם מדי. מה יכול להיות הגורם לכך?
זוהי אחת השאלות החשובות המטרידות כיום חוקרים בתחום, בעיקר לאור העובדה שהרחם אמור להיות מוגן מפני זיהומים שונים. שני מחקרים שפורסמו ב-2013, האחד בכתב העת Journal of Biological Chemistry והשני בכתב העת Plos One, מספקים תובנה ביחס למנגנון הפעולה המתוחכם של החיידקים המזיקים שהופכים דומיננטיים במצב של וגינוזיס חיידקי.
החוקרים, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון, מצביעים גם כאן על חיידק הגרדנלה וגינליס כבעל תפקיד מרכזי: הם מצאו שהחיידק הזה גורם להשלה מוגברת של תאי האפיתל בנרתיק ומפרק את רירית הנרתיק. לדברי החוקרים, זהו ממצא משמעותי, משום שהרירית מהווה מבנה פיזי המגן על הרחם מזיהומים חיידקיים בנרתיק במהלך ההיריון.
אי-פריון בלתי מוסבר
אבל התפקיד המרכזי שממלאים חיידקי הנרתיק, כך מתברר, מתחיל כבר בשלבי ההפריה וההתעברות. כבר ב-2005 דיווחו חוקרים מאוניברסיטת גהנט בבלגיה על קשר חזק בין וגינוזיס חיידקי לאי פריון, לאחר שמחקרם הצביע על כך שהתסמונת מאובחנת בקרב אחוז גבוה של נשים העוברות טיפולי פריון (IVF).
מחקרים חדשים יותר מצאו שבקרב נשים רבות העוברות טיפולי IVF, הנוזל שמכילים זקיקי השחלה שמקיף את הביצית (שבעבר נחשב לסטרילי לחלוטין) מאכלס זנים פתוגניים ("רעים") של חיידקים.
מחקר שפורסם במגזין Plos One ב-2013 זיהה אף הוא חיידקים פתוגניים בנוזל הזקיקים השחלתיים, והחוקרים מצאו שלנוכחות חיידקים אלו הייתה השפעה שלילית על התוצאות של טיפולי IVF ועל ההצלחה להרות וללדת תינוק חי בקרב נשים עם אי פריון בלתי מוסבר.
יתרה מכך: מחקר אחר, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, מצביע על כך שזיהוי זני החיידקים יכול לשפר את סיכויי ההפריה. באמצעות בניית פרופיל המיקרוביום האישי של הנשים המועמדות לטיפולי IVF, החוקרים הצליחו להעלות משמעותית את אחוזי ההצלחה בהשגת היריון ולהפחית את מספר מחזורי ההפריה הנחוצים לשם כך בכ-40%.
דלקות באגן ובדרכי השתן
רירית הנרתיק מסייעת להגן גם על הנרתיק וגם על דרכי השתן מפני זיהומים, כך שפירוקה, החושף את הרקמות הרגישות, הוא גורם נוסף שמגביר את הסיכון ללקות לא רק בזיהומים המועברים ביחסי מין אלא גם בדלקות בדרכי השתן.
לדברי ד"ר רובן המלין, אפידמיולוג ומומחה לזיהומים מווסטרן יוניברסיטי בקנדה, הבעיה שכיחה במיוחד לאחר הפסקת המחזור החודשי, כאשר כ-50% מהנשים בגילאים אלה חוות דלקות חוזרות בדרכי השתן, תכיפות ודחיפות במתן שתן, דליפת שתן, דלדול של רקמת הנרתיק, יובש בנרתיק וכאבים בקיום יחסי מין.
"מה אנו יודעים על המיקרוביום של הנרתיק לאחר המנופאוזה? למרבה הצער, לא הרבה", הוא אומר. "כדי ללמוד יותר, עלינו לבחון את אותן 50% שאינן חוות תסמינים. מדוע הן אינן סובלות? מה גורם להבדל?".
במחקר שנערך ב-2011 ופורסם בכתב העת Plos One, מצאו ד"ר המלין ועמיתיו שקיים קשר הפוך בין שכיחות הלקטובצילים ליובש בנרתיק בנשים לאחר הפסקת המחזור. כלומר נשים שאצלן החיידקים הללו היו דומיננטיים לא נטו לסבול מיובש נרתיקי, בעוד שנשים עם אוכלוסיית חיידקים מגוונת וללא דומיננטיות של חיידקים מסוימים, חוו יובש נרתיקי בינוני עד חמור.
השאיפה: פרופיל מיקרוביום אישי
מה למדו החוקרים לאחר עשור של מחקר אינטנסיבי על חיידקי המיקרוביום הנשי? מתברר שהרבה מאוד, אבל עדיין לא מספיק. "עד לעשור האחרון המחקר בתחום התבסס על שימוש במיקרוסקופ, והרבה מאוד חיידקים הוחמצו בדרך זו", אמר ד"ר פול סבלקול, מומחה למיקרוביולוגיה רפואית מאוניברסיטת מסטריכט בהולנד.
"כיום טכניקות מולקולריות חדשות מאפשרות לזהות חיידקים שאינם גדלים בתרביות. כתוצאה מכך הידע שלנו על המיקרוביוטה של הנרתיק הולך וגדל, אך עדיין אינו מספיק. המחקרים החדשים עדיין קטנים ומועטים וזקוקים לאישוש".
"אחת התגליות החשובות שאפשרו השיטות המולקולריות היא שפרט לשינוי בהרכב החיידקים, קיים אצל נשים עם וגינוזיס נרתיקי ביופילם – מעין שכבת חיידקים הצמודה לתאי האפיתל", אומרת ד"ר אחינועם לב שגיא, מומחית לגינקולוגיה מהמרפאה למחלות וולוו-וגינליות בבית החולים הדסה הר הצופים.
"ההשערה היא שהביופילם הוא מנגנון שמגביר את ההיצמדות לרקמות האפיתל ומאפשר לחיידקים להגיע לריכוזים גבוהים הרבה יותר מאשר ריכוזם בהפרשות, ואף מונע מחומרים אנטי מיקרוביאליים להגיע לחיידקים שבתוך הביופילם. במחקר שנערך לאחרונה נמצא שלאחר מתן של אנטיביוטיקה מסוג מטרונידזול למשך שבוע, הביופילם 'מדוכא' זמנית וחל ריפוי של הווגינוזיס. אבל תוך שלושה שבועות ניתן למצוא שוב ביופילם הצמוד בחוזקה לרקמה".
בשנים האחרונות ניסו כמה מחקרים לבחון את יעילות הטיפול בפרוביוטיקה. "נכון להיום המידע המחקרי עדיין מוגבל", אומרת ד"ר לב שגיא. "המחקרים המעטים הקיימים מצביעים על כך שמתן של לקטובצילים בלבד מניב שיעורי ריפוי דומים לאלו המדווחים בשימוש באנטיביוטיקה, וכי השפעת התכשירים הפרוביוטיים על הרכב החיידקים חולפת עם הזמן.
"לכן יש צורך במחקרים גדולים יותר כדי להסיק על מקומה של הפרוביוטיקה בטיפול הראשוני בווגינוזיס. המחקרים הספורים שבדקו את השפעת הפרוביוטיקה כתוספת לטיפול האנטיביוטי המקובל, הצביעו ברובם על שיפור בתוצאות הטיפול".
"ניתוח המיקרוביום הוא תחום חדש ומבטיח מאוד במיקרוביולוגיה רפואית", אומר פרופ' גרגור רייד, מומחה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה מאוניברסיטת ווסטרן העומד בראש מכון לווסן לבריאות ומחקר בקנדה ונחשב לחלוץ החוקרים בתחום המיקרוביום הנשי.
לדבריו, זיהוי מדויק של זני החיידקים יאפשר לבצע אבחנה מבדלת בין מצבים שונים הנובעים מדיסביוזה ולשפר את תוצאות הטיפול, ולצורך כך חייבים להמשיך ולחקור את הנושא בדחיפות. "אם יהיו בידינו כלים שיאפשרו ניתוח מהיר, זול וסטנדרטי של המיקרוביום האנושי, נוכל ליצור בעזרתו את פרופיל המיקרוביום של כל מטופל, ובהתבסס על פרופיל זה להתאים את האבחון והטיפול באופן אישי למטופל", הוא מסכם.
צפו ביתרונות הפרוביוטיקה על בריאות האישה
הכותבת היא בעלת דוקטורט (Phd.) בתקשורת בריאות ופוסט-דוקטורנטית בתחום תקשורת סיכונים בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, והייתה אורחת חברת אלטמן בכנס מיקרוביום ונשים שהתקיים באמסטרדם, הולנד
לפנייה לכתב/ת 
