מתדרדר מצבו של שובת הרעב: "הימים הקרובים קריטיים"
רופאי בית חולים ברזילי ונציגי הצלב האדום מנסים לשכנע את האסיר המנהלי מוחמד עלאן לסיים את שביתת הרעב. הוא החל לסבול מכאבי פרקים וראייתו נפגעה. ח"כ אחמד טיבי דרש שלא לאזוק את עלאן
בבית חולים ברזילי באשקלון נעשים היום (ה') מאמצים, מצד רופאים ונציגי הצלב האדום, לשכנע את האסיר המנהלי מוחמד עלאן לסיים את שביתת הרעב. בשיחות שקיימו הרופאים עם בני המשפחה נאמר להם כי מצבו הרפואי מתדרדר וכי הימים הקרובים הם קריטיים.
עלאן, כך סיפרו הרופאים, סובל מכאבים בפרקים, ראייתו נפגעה ולא ברור אם היא ניתנת לשיקום. הרופאים, שאינם מעניקים לו טיפול, הביעו בפני המשפחה חשש שעלאן יסבול בעתיד מנכות מסוימת. אתמול והיום נעשים מאמצים להביא לבית החולים את אחיו של עלאן, המתגורר בשכם. אמו של עלאן נמצאת ליד מיטתו, תומכת בבנה, מעודדת אותו ומכנה אותו "שהיד", כך לפי הצוותים הרפואיים.
עלאן נמצא עדיין בהכרה. הוא מתקשר עם הסביבה ומתנגד לקבל טיפול רפואי בחדר טיפול נמרץ. סביב מיטתו נמצאים כל העת שומרים של שב"ס. היום הגיע לבקרו ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), ובמהלך הביקור החל עימות קולני בינו לבין לרופאים על רקע העובדה שעלאן אזוק למיטתו.
"מה ההצדקה לאזיקת חולה תשוש ששובת רעב 57 יום, שראייתו נפגעה וגופו כחוש, חוץ מהרצון של הסוהרים להשפילו ולדכא את רוחו?", שאל טיבי ומחה על האיסור להיכנס אליו עם טלפונים סלולריים: "זה בית חולים, לא בית סוהר. המעשה מנוגד לחוק החסינות, מה עוד שיש סוהרים בתוך החדר עצמו. האסיר נחוש להמשיך במאבקו כדי לבטל את המעצר המנהלי נגדו".
טיבי לליצמן: שחרר אותו מהאזיקים
לאחר הפגישה עם אמו של עלאן אמר ח"כ טיבי: "אני מודאג מההתדרדרות במצבו ועוד יותר מודאג מהעובדה שהעבירו אותו מסורוקה לברזילי, כי אני מבין שבברזילי יש כוונה להפר את האמנות ולהזין אותו בכפייה. אני קורא לממשלת ישראל לשחרר את האסיר המנהלי. מדובר בדבר שאינו חוקי ויש לשים סוף לפרשה הזו".
טיבי נפגש עם מנהל בית החולים ועם מנהל היחידה לטיפול נמרץ שהדגישו בפניו שלא יטפלו בעלאן בניגוד לרצונו, "אלא אם יש צורך בהחייאה". בהמשך פנה טיבי לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן בדרישה להורות להסיר את האזיק מרגלו של האסיר. לדבריו, "הוא בסכנת חיים מיידית. יש התדרדרות במצבו. הוא מאבד את ראייתו , גופו כחוש, הוא נע בקושי וכל מערכות גופו נפגעו בגלל שביתת הרעב. בכל זאת מצאו אנשי השב"ס לנכון לאזוק אותו? זו התנהלות לא אנושית ולא מוסרית. הוא אינו יכול להזיק לאיש".
עוד הוסיף: "ביקשתי מהנהלת בית החולים להסיר את האזיקים והם אמרו שזה לא בסמכותם. פניתי לסגן השר ליצמן בבקשה לפעול והוא הבטיח לבדוק. אני יודע שהרופאים המצוינים של היחידה לטיפול נמרץ בראשות ד"ר שמש דעתם אינה נוחה מהאזיקים לחולה כזה ביחידה. לכן ההחלטה צריכה להתקבל על ידי ליצמן או מפקד שב"ס". הוא הזהיר כי אם ימות, "ממשלת ישראל תישא באחריות למותו בפני העולם. קיבלתי פניות מחברי פרלמנט מאירופה שמתעניינים במצבו. השטחים הכבושים רותחים והמצב עלול להתפוצץ בכל רגע. אני קורא לכולם להתעשת ולשחררו". טיבי בירך את יו"ר ההסתדרות הרפואית ד"ר לאוניד אידלמן על עמדתו נגד הזנה בכפיה, "הבעיה בסופו של דבר היא מאבקו האציל של האסיר לחירות וצדק ולא התדמית הכובש שחושש ממותו של הנכבש".
מהשב"ס נמסר בתגובה כי עלאן "אזוק למיטה ברגלו בלבד על פי הנהלים ובהתאם לרגישות מצבו". בבית החולים ברזילי אישרו שהוא אזוק על פי ההוראות.
עורכי הדין, רופאים ופעילים פוליטיים וחברתיים קראו להמשיך במאבק והגיעו למחות מול בית החולים ברזילי כהזדהות עם האסיר. פעיל פוליטי מהצפון אמר: "ביקשנו מכולם לבקר בבית החולים ולהיות ליד אמו של האסיר. מתחילת השבוע הבא ננקוט עוד צעדים כחלק מהמאבק. כל עוד עלאן עצור האווירה תישאר מתוחה". גם אתמול הגיעו לבית החולים עורכי דין רבים מהמגזר הערבי, שמחו נגד הכוונה להזין בכפייה את עלאן. למקום הגיעו מפגינים יהודים שהתעמתו איתם, והמשטרה עצרה שני מפגינים.
לא ברור עדיין אם הפלסטיני יהפוך לראשון שיעבור את ההליך המורכב, בהתאם לחוק שאושר בשבוע שעבר בכנסת. הזנה בכפייה מתבצעת בדרך כלל בשתי דרכים: הכנסת מזון באמצעות זונדה ומשם היישר לקיבה או באמצעות הכנסת צינור היישר לקיבה. דרך נוספת, נדירה ביישומה, כוללת הזנה דרך עורקים - הכנסת צינור מזון לעורק הראשי או לעורק במפשעה.
עלאן, תושב הכפר עינאבוס שמדרום לשכם, נעצר ב-4 בנובמבר אשתקד, ולדברי עורך דינו ג'מיל חטיב, הוא חשוד בהשתייכות לארגון הג'יהאד האיסלאמי ובפעילות ביטחונית שפרטיה לא ידועים לו. בעקבות שביתת הרעב שבה פתח ב-18 ביוני הועבר עלאן בתחילה לסורוקה.
החוק בנושא אושר בשבוע שעבר בכנסת ברוב של 46 תומכים מול 40 מתנגדים. לפי החוק, שנקרא "מניעת נזקי שביתת הרעב", המדינה תוכל להזין עצירים שובתי רעב שנשקפת להם סכנת חיים, גם אם הם אינם מסכימים לכך.
לפנייה לכתב/ת 
