שתף קטע נבחר
 

פיצוץ גשר מעריב - על מה לא נסלח?

נסלח על הפקקים, נסלח על הדרכים הרעועות, על הלכלוך, על הזיהום, נסלח על פיצוץ לא הכרחי, אבל לא נסלח על מאות אנשים ומשפחות שיאבדו את מקור פרנסתם רק משום שבחרו לפתוח עסק על יד הגשר

בעוד כמה ימים המופע ההוליוודי הראוותני צפוי לצאת אל הפועל וגשר מעריב יפוצץ לעיניי כל. תושבי תל אביב והסביבה יגיעו לראות במו עיניהם איך פיסת ההיסטוריה המלווה אותנו מאמצע שנות ה-70' נעלמת כלא הייתה. רק חבל שעם ענן האבק הצפוי לא יכולות להתפוגג לחלל האוויר הצרות הצפויות לכולנו: פקקים, זיהום אוויר, דרכים רעועות, אתר בנייה במימדי ענק במרכז העיר. אבל עוד לפני האנשים הזועמים והכעוסי בדרכים, מי שמשלם כבר עתה את המחיר אלו בעלי העסקים שהולכים לאבד את מקור פרנסתם ללא פיצוי הולם.

 

עוד בערוץ הדעות:

בג"ץ שכח את תושבי דרום ת"א

על פליטת פה קטנה, שחשפה גישה שלמה

 

כל כך הרבה שנים חיכיתי באופן אישי לרגע הזה, הרגע שבו נתיב התחבורה שהתחיל להיבנות עוד בשנות ה-90' בעיר הולדתי, פתח תקווה, לא יעמוד לשווא, ותדהר בו רכבת קלה שתוביל אותי במהירות השיא לתל-אביב, אבל השנים עברו וזה עוד לא קרה. מהמתוק יצא עז וגל של תאונות קטלניות פקד את "ציר המוות" בעיר.

 

גשר מעריב, השבוע    (צילום: ירון ברנר ואלי סגל)

גשר מעריב, השבוע    (צילום: ירון ברנר ואלי סגל)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

מאז מלווה אותי המחשבה, או יותר נכון חוסר ההבנה, למה הפזיזות היא זו שמובילה את מקבלי ההחלטות. האם האינטרס האישי והרצון לתקוע יתדות שיסמנו הצלחה ותחילתה של דרך הובילה אותנו לדרך ללא מוצא. האם תחילתה של הדרך ברחוב ז'בוטינסקי בפתח תקווה והעובדה שעד ימים אלו הדרך נותרה יתומה בשילוב עם חוסר המחשבה תחילה על הנפגעים כלכלית מהבנייה מעידים על דפוס התנהגות קלוקל. יש לי התחושה שעובדים על כולנו.

 

כאשת סביבה אני לא יכולה שלא לחשוב על היתרון האדיר ברכבת הקלה שעתידה לפרוץ לחיינו ב-2021, פחות מכוניות, פחות זיהום אוויר. ובכלל כאזרחית: פחות בעיות חניה, פחות פקקים ופחות נהגים זועמים על הכבישים. הבעיה שבכל הפחות הזה אין מספיק יותר. נראה שבין כל ההכנות משרד התחבורה ומשרד האוצר היו כל-כך עסוקים בוויכוח על שם מי תהיה חתומה ההצלחה עד שלא לקחו בחשבון את האזרח הקטן, בעל הפיצוצייה שכל העסק הזה יגרום לעסק שלו להתפוצץ לו מול הפנים.

 

מי משלם את המחיר?

בדרכים רעועות, בצידי הדרך יוותרו לא מעט מכולות, מסעדות, בתי קפה ובתי עסק עצמאיים שלא יזכו למבקרים. ההתבטאויות הן של משה כחלון והן של ישראל כץ עד היום הן התבטאויות של תמיכה ברעיון, אבל הן חסרות כל התחייבות ואחריות אישית, מתוקף תפקידם ליזום בעצמם קרן פיצויים מבעוד מועד. בזמן שכץ וכחלון כל-כך מחכים לרגע שבו יגזרו עם מספריים ענקיות את הסרט האדום והם יקצרו את הפרות, הירקן השכונתי על דרך מנחם בגין לא יזכה לראות עוד תותים, והוא צריך לסגור את העסק שלו ולעבור מקום - דבר שכרוך בעצמו בעלויות כלכליות גבוהות, שהוא צר מלהכיל. אבל באסה ל ו- כי "בגלל שברכבת הקלה בתל-אביב לא פוצו בעלי העסקים, אז קשה לחשוב על תקדים במקרה גשר מעריב". דפוס התנהגות כבר אמרנו?!

 

גשר מעריב ביולי 1976 (צילום: באדיבות עיריית תל אביב) (צילום: באדיבות עיריית תל אביב)
גשר מעריב ביולי 1976(צילום: באדיבות עיריית תל אביב)

 

על מה כן חשבו? יוזמה מבורכת של הוספה תחבורה ציבורית והצטיידות מיידית במאות אוטובוסים חדשים, חניוני חנה וסע וניסיון מוצלח להקל על ציבור הנוסעים ככל האפשר. אבל דבר אחד בא על חשבון דבר אחר: אמירותיהם של כץ, כחלון ושאר נבחרי הציבור על כך שמדובר ב"אי נוחות זמנית" לא קונות אותי. בעלי העסקים לא יצליחו לשקם את מרכולתיהם כל כך מהר ובעוד כמה ימים הם יראו את עמל כפם וחלומם לעצמאות כלכלית בלתי תלויה מתפוצץ לנגד עיניהם.

 

שום הצטיידות במיניבוסים מפוארים או נת"צים לא תהווה תחליף למתן פיצוי כספי למי שעוד יקראו לימים "נפגעי גשר מעריב". היערכות מבעוד מועד ובדיקה פרטנית הייתה יכולה לחסוך מליוני שקלים שמושקעים בלהוביל אף אחד משום מקום לעיר הגדולה. כבר למעלה משבוע שמדווחים כי אותם המיניבוסים מחניוני "חנה וסע" נותרים ריקים מאדם, במשך שנים יהיו לא רק המיניבוסים האלה ריקים, אלא גם אותם בתי עסק.

 

כמי שעובדת בקרבת מקום וחוצה מדי יום את גשר מעריב לאורכו ולרוחבו אני יודעת שכבר ב-12:00, כמו חיילים, פוקדים אלפי בני אדם את אותם בתי הקפה. אני יודעת מהו גודל ההפסד הצפוי לאותם בעלי עסקים ואני יודעת שלא משנה כמה נהיה כולנו נחמדים ונפקוד את אותם בתי עסק - לא מאיתנו תבוא הישועה.

 כמי שקוראת בדרך כלל לאזרחים לעשות מעשה, לצאת לרחובות ולדרוש את שמגיע לנו. הפעם האחריות היא אך ורק על נבחרנו, כחלון וכץ - שניכם יכולים לגזור קופון כאן ועכשיו, מבלי לחכות עד 2021. אל תתמכו - קחו אחריות, רגע לפני הפיצוץ אל תהפכו את פיסת ההיסטוריה להיסטריה ותראו לנו שאפשר לעשות משהו טוב.

 

שדאגה לתחבורה הציבורית בישראל לא תבוא על חשבון הציבור הישראלי. נסלח לכם על הפקקים, נסלח לכם על הדרכים הרעועות, על הלכלוך, על הזיהום, נסלח לכם על פיצוץ לא הכרחי, אבל לא נסלח לכם על מאות אנשים ומשפחות שיאבדו את מקור פרנסתם רק משום שבחרו לפתוח עסק על יד הגשר. יפה שעה אחת קודם ובעוד כמה ימים אתם תטילו פצצה על ציבור שלם אם לא תודיעו לפני על פיצוי הולם.

 

ענבר שקד דליות, דוברת מגמה ירוקה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
התחלת הריסת הגשר
צילום: ירון ברנר
צילום: ארגון "מגמה ירוקה"
ענבר שקד דליות
צילום: ארגון "מגמה ירוקה"
מומלצים