"רמה היתה מהנשים המוכשרות שהיו כאן"
אמיר פיי גוטמן ביקר את רמה מסינגר בבית החולים, יום לפני שהלכה לעולמה ממחלה קשה, והוא נזכר כיצד תמכה בו לאורך השנים: "היה בה הכל, מהקומיות ועד לשירה המופלאה". שרית וינו אלעד: "היא לא נתנה למחלה לנהל אותה", הבמאי משה קפטן: "שום דבר לא היה קשה בשבילה"
מותה של השחקנית והזמרת רמה מסינגר היום (ג') לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן היה מהלומה קשה לרבים וטובים שעבדו איתה על במות התיאטרון בישראל ובהפקות בידור שונות לאורך השנים. לכתה של עמיתה למקצוע וחברה לחיים בגיל 46 היא אבידה גדולה לתרבות הישראלית ככלל ולתיאטרון בפרט, ובראש ובראשנה למשפחתה, חבריה וקרוביה.
רבים מהם יפקדו מחר את התיאטרון הלאומי הבימה, שם יוצב ארונה מחר בשעה 12:00. לאחר מכן תיקבר בבית העלמין של מושב בני עטרות בשעה 15:00.
"אני מודה על כך שזכיתי להיפרד ממנה", אמרה השחקנית שרית וינו אלעד, ששהתה ליד מיטת חברתה הקרובה בבית החולים, "אין מה לומר מעבר לכך שזכינו בגדול והפסדנו בענק. זה לא היה לפי התוכנית. רמה היתה אדם אופטימי מעבר לכל הגיון, ומכיל ומלא אהבה וסובלנות וסבלנות. גם מול המחלה היא לא נתנה לזה אף פעם לנהל אותה בשום דרך. זו היתה הסיבה שבחרה שלא לספר על כך שהיא חולה, כדי לא להיות מוגדרת דרך זה. היא לא רצתה שהחיים שלה יעברו דרך הפריזמה של זה. רמה עבדה עד לפני חודש. זו היתה אהבתה וזה מה שעשתה עד שכבר אי אפשר היה".
יעל לבנטל, ששיתפה עם מסינגר פעולה בהצגות תיאטרון רבות וביניהן "החברות הכי טובות", הוסיפה: "הפעם הראשונה שדרכינו המקצועיות נפגשו היתה כשהחלפתי אותה ב'רק אתמול נולדה', כשרמה היתה בהריון. אני זוכרת את עצמי יושבת באולם צופה בה, וחושבת לעצמי: 'וואו, איזה נעליים גדולות'. ראיתי אותה משחקת, שרה, סוחפת, מאושרת, וככה היתה לאורך השנים".
גם לבנטל מספרת כי ביקרה את מסינגר כשהיתה במיטת חוליה. "בבית החולים לאחרונה, עם כל הקושי והכאבים, תכננה להבריא ולעשות מסיבה. כשביקרתי אותה, הגעתי כואבת ויצאתי כל כך אופטימית. בביקור האחרון, ביקשה שנספר לה דברים מצחיקים. לא היה קשה להצחיק את רמה, והיה כל כך משמח לראות אותה נאחזת בהומור גם כשכל כך קשה. כששיחקנו ב'חברות הכי טובות', היו לנו המון הצגות. נסענו ערב ערב, וכולנו קיטרנו פה ושם, חוץ מרמה. זה מה שהיא אהבה לעשות ועשתה את זה תמיד בשמחה, בכשרון עצום, במסירות, מקצועיות, חברות וצחוק. הלב נשבר".
"את רמה פגשתי ב'ברווזון' בהבימה לפני 15 שנה בדיוק, היא שיחקה את אמא שלי", מספר אמיר פיי גוטמן, "אלו היו שנה וחצי מופלאות. הייתי אחרי היי-פייב ומאוד בארון, והיא היתה בין האנשים הראשונים שדיברו איתי על זה, ועזרו לי, ואמרו לי לחיות. לפני הכל היא היתה חברה ומורה. רמה מסינגר היתה אחת הנשים הכי מוכשרות שהיו כאן. היה בה הכל, מהקומיות ועד לשירה המופלאה. מעטים האנשים שיכולים היו להסתדר בלי מיקרופון והיא אחת מהם - היו לה דציבלים מדהימים".
פיי גוטמן מספר כי ביקר אותה אתמול בבית החולים, כשהיה ברור כי הנורא מכל עומד לקרות. "כשהיא היתה בהכרה, היא לא כל כך הסכימה שאנשים יבקרו אותה", הוא מספר. "אתמול בעלה אריק כתב לי 'אתה מוזמן לבוא מתי שאתה מרגיש שאתה צריך ורוצה'. לקחתי את האוטו ונסעתי. היא היתה מורדמת ומונשמת כבר ימים. היתה לי את ההזדמנות להיפרד, למסור לה דרישת שלום מכל מי שדיברתי איתו, והתפללנו לשלומה. בשבועות האחרונים היו רגעים של עליות ומורדות במחלה הארורה הזאת. אמרתי לרמה שאנחנו אוהבים אותה, ושאם יש לה כוח שתילחם, ואני מאחל לה שלא תסבול. זאת היתה פרידה אמיתית.
התיאטרון הלאומי הבימה, בו התחילה הקריירה של מסינגר ובו מועסק בעלה אריק אביגדור מנהל מחלקת הסאונד, הוציא הודעה מטעמו ובה הוא "מבכה את לכתה בטרם עת של השחקנית והזמרת רמה מסינגר. את צעדיה הראשונים עשתה רמה בהבימה. כישרונה ויכולותיה הבימתיים באו לידי ביטוי בשורה של הצגות קלאסיות, מודרניות ומקוריות, דרמות וקומדיות... בהמשך דרכה המשיכה לעשות חיל על במות שונות, בטלוויזיה ובקולנוע, כשחקנית, זמרת ומדבבת".
בעקבות מותה, הודיעו בתיאטרון בית לסין כי ההצגות הערב יפתחו בדקת דומיה לזכרה. מנהלת התיאטרון ציפי פינס: "זה בלתי נתפס. רק לפני חודשיים היא עוד שיחקה אצלנו בהצגה 'עקר בית'. נודע לי ממנה שהמחלה חזרה, ואמרתי לה: 'תשחקי עד שתגידי לי שאת כבר לא יכולה יותר'. כך היה. היא באה ואמרה שהרופא אסר עליה להמשיך לשחק. היא אמרה שהיא זקוקה לפסק זמן. אני מניחה שהיא ידעה שלא תחזור. הלב נשבר.
"רמה היתה תלמידה שלי בבית צבי. ליוויתי אותה לכל אורך הדרך. כולם הכירו אותה כקומיקאית אבל רק אחרי ששיחקה אצלנו בהצגה 'קול קטן', גילו שהיא בעצם זמרת. רמה היתה שחקנית נהדרת ובן אדם נפלא. היא היתה אשה אופטימית וקיוותה שהכל יסתיים אחרת. לפני יומיים נפרדתי ממנה והיא כבר לא היתה בהכרה. זה פשוט לא צודק".
הבמאי משה קפטן ביים את מסינגר בהצגה "כנר על הגג" בקאמרי, ובמחזמר "צלילי המוזיקה", והוא גם ניהל אמנותית את טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, אותו הנחתה לפני חודשים ספורים. "איפה מתחילים בכלל? אני לא יודע", הוא אומר לאחר היוודע דבר מותה, "רמה היתה לא רק שחקנית שעבדתי איתה, אלא חברה. אני חושב על שיחה שניהלנו לפני כמה שנים כשהצעתי לה לשחק בתפקיד השדכנית בהצגה 'כנר על הגג'. היא לא נורא רצתה בו בהתחלה, חשבה שזה תפקיד קטן מדי, אבל בשיחה היה ביננו כזה קליק שהבנו שנינו שביחד נהפוך את זה למשהו שלא ישכחו וזה מה שהיא עשתה.
"היא גנבה את ההצגה בעיצוב הדמות. היא הביאה הומור, כאב, בדידות, שמחה וזה אולי מה שמאפיין הכי טוב את מי שהיא - קשת של צבעים שהיא פורשת בכל מקום שאליו היא מגיעה. רמה היתה שחקנית שאהבה כל דקה בחדר החזרות וכל דקה על הבמה. בניגוד להרבה אחרים, שום דבר לא היה קשה בשבילה. היא תמיד הזכירה לכולנו שהמקצוע הזה בחר בנו ושזו פריבילגיה אדירה להיות חלק מהדבר הזה שנקרא תיאטרון. רמה לא הפסיקה לחייך".
דודו פישר וגברי בנאי שכיכבו לצד מסינגר במחזמר "צלילי המוזיקה", הודו כי דבר מותה הוא הלם עבורם, ושניהם ספדו לה. "היא היתה באמת אישיות בלתי רגילה עם עוצמות בלתי רגילות על הבמה", אמר פישר, "באמת אני בשוק. אני כל כך כל כך מצטער שכישרון נדם. המשחק ב'צלילי המוזיקה' לצידה היתה חוויה בלתי נשכחת".
גברי בנאי: "אני קיבלתי שוק, לא ידעתי מכלום. לא ידעתי שהיא היתה חולה, עכשיו שמעתי על זה. היא היתה כל כך מוכשרת, היה לה קול נפלא. היא שרה משגע, אבדה לתרבות הישראלית שלנו. כואב הלב - בא לתת סטירה למחלה הזאת. פשוט די איתה".
לצד ההפקות הבימתיות הרבות בה השתתפה, מסינגר אף התנסתה בעבודה בטלוויזיה ובקולנוע (היא אף היתה שימשה לאחרונה כחברת מועצת הקולנוע). שרון קנטור, ששיחקה לצד מסינגר בסדרת הטלוויזיה "צה"ל 1", אמרה: "היא היתה מאוד מצחיקה, כל הזמן הצחיקה אותי. שחקנית מוכשרת. עצוב לי לשמוע".
השתתפו בהכנת הכתבה: דניאל אלפנביין ועומר פרימט
לפנייה לכתב/ת 
