למה ניתוח קיסרי עלול לסכן גם את התינוק שלך?
חושבת שלידה בניתוח קיסרי עלולה לסכן רק אותך? זה ממש לא נגמר בך. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על שורה של סכנות בריאותיות האורבות לתינוק שלך לאורך חייו הבוגרים כתוצאה מהפרוצדורה הזאת
מה המשותף לאנג'לינה ג'ולי, קייט הדסון, ויקטוריה בקהאם, ג'ניפר לופז, גווינת' פלטרו, קלאודיה שיפר, אליזבט הארלי, בריטני ספירס, גוון סטפני, ברוק שילדס, מרסייה קרוס, שאקירה ועוד שורה ארוכה של כוכבות וידועניות בהוליווד? כולן נכנסות לקטגוריית יולדות שזכתה לכינוי Too posh to push ("אלגנטית מכדי לדחוף"), והוא רשום על שמה של ויקטוריה בקהאם (Posh), שהחליטה ללדת את ארבעת ילדיה בניתוחים קיסריים מתוזמנים היטב.
מתברר שלצד התנועה ללידות בית שתופסת לאחרונה תאוצה בקרב הסלביות, 30% מהאמהות ההוליוודיות פגשו לראשונה את תינוקותיהן בחדר הניתוח.
כמה מהן, כמו ג'ני מקארתי, טורי ספלינג וקייט וינסלט, נאלצו לעשות זאת בשל סיבות רפואיות כמו מצוקת עובר שחייבה ניתוח חירום, אך רובן הגדול עשו זאת מתוך בחירה, במטרה לתזמן את הלידה במועד שיתאים לקריירה שלהן, ובדרך גם לקצר את ההיריון ולדלג על שלב הכאבים.
"לא רציתי שום הפתעות", ניסחה זאת כריסטינה אגילרה בריאיון שהעניקה לתקשורת. "בכנות, לא רציתי שום קרעים. שמעתי סיפורי זוועה שנשים עוברות ועל כאלה שנאלצו לעבור ניתוח חירום קיסרי בכל מקרה. החלק הקשה היה להחליט על יום ההולדת. רציתי להשאיר זאת לגורל, אבל בו בזמן הייתי גם מוכנה לסיים עם זה מוקדם!".
קראו עוד
מה הסיכון? כל מה שצריך לדעת לפני ניתוח קיסרי
ארגון הבריאות העולמי: לידה קיסרית - סיכון מיותר
מחקר: ניתוח קיסרי גורם לכאבים בסקס - עד שנה וחצי
ניתוחים מתוזמנים - מגמה הולכת וגוברת
אם זה נשמע לכם כמו עוד טרנד זניח של ידועניות, כדאי שתחשבו פעמיים. ניתוחים קיסריים מתוכננים (אלקטיביים) על פי דרישת היולדת מהווים מגמה גלובלית הגוברת והולכת בשנים האחרונות עד כדי כך שארגון הבריאות העולמי פרסם לאחרונה נייר עמדה הקורא לצמצום שיעורם.
נייר עמדה דומה פורסם גם על ידי הקולג' האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה לפני כשנתיים בארצות הברית, שבה, בדיוק כמו במיקרוקוסמוס של הוליווד, לידות קיסריות מהוות למעלה מ-30% מכלל הלידות. בשני המסמכים נטען כי רבים מהניתוחים האלה מבוצעים כיום ללא צורך רפואי.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, שיעור הניתוחים הקיסריים הנמוך ביותר הוא בהולנד (14.3%), ואילו השיעורים הגבוהים ביותר דווחו בסין ובברזיל (46.2%-47.4%). במדינות ה-OECD הממוצע עומד על יותר מרבע מכלל הלידות (25.8%), ואילו בארצות הוא עומד כאמור על למעלה משליש מהלידות (32.3%).
בהשוואה לנתונים האלה, ישראל נמצאת דווקא במקום לא רע יחסית: כ-18.8% מכלל הלידות מתבצעות בניתוח קיסרי, אך גם נתון זה גבוה כמעט פי שניים מההמלצה של ארגון הבריאות העולמי, שעומדת על 10%.
"זה נכון שארגון הבריאות העולמי רוצה להוריד את השיעורים עוד יותר, אבל הוא לא היה עושה את המהפכה הזו אילו בכל העולם היה מדובר ב-20%", אומר פרופ' אייל שיינר, מנהל מחלקת יולדות ד' וסגן מנהל בית החולים סורוקה.
"ברוב המוחלט של המקרים יש אינדיקציה רפואית מוצדקת לניתוח, אם בגלל סיבות של רחם מצולק, מצוקת עובר או גורמים רפואיים אחרים. האחוז שאנחנו מנתחים ללא הצדקה רפואית קטן מאוד, וגם אז מדובר בדרך כלל במקרים של נשים שחרדות מאוד מהלידה".
הסיכונים המאוחרים הולכים ונחשפים
אף שלידה בניתוח קיסרי היא באופן כללי פרוצדורה בטוחה מאוד כיום, וכשיש בה צורך רפואי היא חשובה ולעתים אף מצילת חיים – הן של היולדת והן של היילוד, הרי שהיא טומנת בחובה גם לא מעט סיכונים, ועלולה לגרום לבעיות ולסיבוכים משמעותיים בטווח הקצר והארוך, שחשוב לקחתם בחשבון בהחלטה על אופן הלידה.
למרות שהאזהרות של שני הגופים מתייחסות לסיכונים הן לאם והן לתינוק, עד לאחרונה עיקר תשומת הלב המחקרית הייתה נתונה לסיכונים ליולדת כתוצאה מהניתוח, כמו זיהומים, חום, היווצרות קרישי דם בוורידים העמוקים ותסחיפים ועוד.
אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים המצביעים על כך שלידה קיסרית טומנת בחובה לא מעט סיכונים גם ליילוד, ולא רק לטווח הקצר, כמו חתך בשגגה מסכין הניתוח - אלא גם סיכונים ארוכי טווח שילוו את מצבו הבריאותי לאורך כל חייו, כמו שיעור גבוה של מחלות כרוניות אימוניות כמו סוכרת מסוג 1, אסתמה ואלרגיות, וכן של בעיות אחרות, כמו אוטיזם והפרעות קשב וריכוז. לפניכם הסיכונים ליילוד שנמצאו במחקרים מהשנים האחרונות.
סיכון גבוה פי 3 לתמותה בחודש הראשון. מחקר ענק שנערך בארצות הברית ופורסם בכתב העת Birth ב-2006, בחן למעלה מ-5.7 מיליון לידות של נשים ומצא שלידה קיסרית מגבירה את הסיכון לתמותה של היילוד בחודש הראשון לחיים עד פי 3 בהשוואה ללידות רגילות.
המחקר לא מצא אמנם קשר סיבתי בין דרך הלידה לבין הסיכון לתמותת היילוד, אבל מכיוון שהנשים שהשתתפו במחקר היו רק כאלה שבחרו בלידה קיסרית ללא סיבה רפואית, לא נראה שהמצב הבריאותי של העובר השפיע על התוצאות. מה, אם כן, יכול להיות ההסבר לכך?
אחד הסיבוכים הבולטים שנמצאו במחקרים הוא שתינוקות שנולדים בניתוחים קיסריים נוטים לסבול מקשיי נשימה ומתחלואה בדרכי הנשימה, כולל טכיפניה זמנית (נשימה מהירה), תסמונת מצוקה נשימתית ויתר לחץ דם ריאתי מתמשך (PPHN – מצב רפואי חמור שבו היילוד מכחיל ונושם במהירות) ולהזדקק לטיפול רפואי מיידי, למתן חמצן, לסיוע בנשימה ולאשפוז יותר מתינוקות הנולדים בלידה נרתיקית.
"תהליך הלידה מסייע להכין את התינוק לעולם שמחוץ לרחם", מסביר ד"ר אריה יגודה, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות. "ריאותיו של העובר מלאות בנוזלים ואינן בשלות דיין להתמודד עם אוויר העולם.
"כשהתינוק מפלס את דרכו החוצה דרך תעלת הלידה, האגן של האם מפעיל לחץ על הריאות שלו וגורם לפינוי חלק גדול מהנוזלים החוצה, מה שמקל על הנשימות הראשונות שלו. אבל בניתוח קיסרי הלחץ הזה לא קיים ולכן הריאות של התינוק מלאות יותר בנוזל".
ניתוחים רבים מבוצעים מוקדם מדי
הסבר נוסף הוא שרבים מהניתוחים הקיסריים מבוצעים מוקדם מדי. מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מצביעים על כך שהסיכון לתחלואת נשימה ולבעיות נוספות המצריכות טיפול נמרץ (כמו היפותרמיה, זיהומים במערכת הדם והיפוגליקמיה), גבוה במיוחד כשהניתוח מבוצע לפני השבועות ה-39-40 להריון.
מחקר שפורסם ב-2009 ב- New England Journal of Medicine מצא שבקרב התינוקות שנולדו בשבוע ה-39 להיריון שכיחות הסיבוכים הדורשים טיפול נמרץ עמדה על 8%, בקרב אלה שנולדו בשבוע ה-38 עמדה שכיחות הסיבוכים על 11%, ובשבוע ה-37 - על 15%.
יותר מחלות כרוניות אוטואימוניות. מחקרים חדשים מצביעים גם על סיכונים ארוכי טווח שיכולים ללוות את התינוק לאורך כל חייו.
לדוגמה, מחקר דני שבחן את 2 מיליון ילדים שנולדו בין השנים 1973 ל-2012 ופורסם בינואר 2015 בכתב העת לרפואת ילדים Pediatrics, מצא שילדים שנולדו בניתוח קיסרי נוטים לסבול לעתים תכופות יותר ממחלות כרוניות אוטואימוניות (מחלות מעי דלקתיות, אסתמה, אלרגיות, דלקת מפרקים שגרונית ואף לוקמיה), לעומת ילדים שנולדו בלידה רגילה.
כמו כן, סקירת מחקרים שפורסמה ב-2008 בכתב העת Diabetologia ובחנה 20 מחקרים שנערכו ברחבי העולם, מצאה שהסיכון של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי ללקות בסוכרת מסוג 1 גבוה ב-20% לעומת תינוקות שנולדים בלידה רגילה. זאת ללא קשר לגיל האם, למשקל הלידה של התינוק ולהנקה.
החוקרים ציינו שמאז שנות ה-90 חלה עלייה של כ-50% בשכיחותה של המחלה האוטואימונית הזו, שבה מערכת החיסון תוקפת ומשמידה את תאי הבטא יצרני האינסולין בלבלב – עלייה המקבילה לזו שחלה בשיעור הניתוחים הקיסריים ברחבי העולם.
עלייה בסיכון להשמנה. סקירה שפורסמה בפברואר 2014 בכתב העת המקוון Plos One ובחנה 15 מחקרים מבריטניה שעקבו אחר יותר מ-38 אלף משתתפים בעשר מדינות, הראתה שתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי היו לא רק בעלי BMI גבוה יותר בהשוואה לתינוקות שנולדו בלידה רגילה, אלא גם שהסיכון שלהם לסבול מהשמנת יתר בבגרותם היה גבוה יותר ב-26%.
עלייה בסיכון לאוטיזם. חוקרים מאירלנד הצביעו לאחרונה על קשר אפשרי בין העלייה התלולה בשכיחות הניתוחים הקיסריים בעשורים האחרונים לבין הגידול בשיעורי האוטיזם.
סקירת 13 מחקרים בנושא זה, שפורסמה בכתב העת Journal of Child Psychology and Psychiatry באוקטובר 2014, הראתה שלתינוקות שנולדו בלידה קיסרית יש סיכון הגבוה ב-23% לפתח אוטיזם והפרעות קשב וריכוז (ADHD) לעומת ילדים שנולדו בלידה רגילה, אם כי החוקרים מציינים שהקשר בין אופן הלידה לבין התפתחות פסיכולוגית מורכב ותלוי בגורמים שונים.
השערת הגנים הרדומים
אף שתוצאות המחקרים נראות מרשימות, החוקרים האירים אינם היחידים שמזהירים מפני הסקת מסקנות העלולה להיות שגויה. חוקרים רבים טוענים שקשר איננו בהכרח מעיד על סיבתיות. "קשה מאוד לנטרל את סיבת הניתוח", אומר פרופ' שיינר.
"כדי להצביע על הניתוח הקיסרי כעל הגורם לפגיעה במערכת החיסון ולתחלואה יש צורך לערוך מחקר בתנאי בקרה קפדניים, שבו מקצים מראש באופן אקראי חלק מהנשים ללידה בניתוח קיסרי ואחרות ללידה רגילה, וברור שאי אפשר לעשות זאת מבחינה אתית.
לכן צריך להתייחס לקשר שנמצא במחקרים הקיימים בזהירות מרבית, משום שבהחלט ייתכן שגורמים מתערבים הם האחראים לכך שילדים שנולדו בניתוח קיסרי עלולים להיות חולים לעתים תכופות יותר, ויש מגוון גורמים כאלה.
לדוגמה, ייתכן שבעיה אצל העובר גרמה גם לצורך בניתוח קיסרי וגם לתחלואה כרונית שלו בהמשך. גורם מתערב אחר יכול להיות רעלת היריון, שמוביל במקרים רבים לצורך בניתוח קיסרי. הוא גם גורם לסביבה רחמית עוינת, שיכולה להיות לו השפעה ארוכת טווח על היילוד. ואכן, רעלת היריון ידועה כגורם לתחלואה ארוכת טווח בילדים".
אחת ההשערות לקשר בין ניתוחים קיסריים לתחלואה ארוכת טווח של התינוקות היא שהניתוח עלול לגרום לשינויים אפיגנטיים, כלומר "להעיר" גנים הגורמים למחלות. "אנו יודעים על כמה גנים שמשותפים לכמה מהמחלות האוטואימוניות הכרוניות", מסביר ד"ר יגודה. "בהחלט ייתכן שניתוח קיסרי הוא אחד הגורמים הסביבתיים שמפעיל את הגנים שגורמים למחלות כרוניות".
למעשה, ההבנה שהמפרט הטכני של ה-DNA אינו ירושה מקובעת שאנו מקבלים מהורינו, הולכת ומתבססת בעשורים האחרונים. ממצאים ממחקרים רבים מראים שה-DNA מגיב כל הזמן לסביבה, ושגורמים סביבתיים כמו תזונה, חשיפה לחומרים רעילים, מתח או טראומות מותירים בו חותם ויכולים לגרום לשינויים במטען הגנטי, שחלקם יעברו אפילו לדור הבא.
מחקר חדש שנערך במוסד קרולינסקה בשבדיה מצביע על כך שצורת הלידה יכולה לגרום להטבעה בתאי הגזע של העובר. המחקר, שפורסם בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology, בחן את השינויים האפיגנטיים בתאי הגזע מחבל הטבור של 43 תינוקות, שחלקם נולדו בלידה רגילה וחלקם בניתוחים קיסריים.
הממצאים הראו שינויים אפיגנטיים ספציפיים בין שתי הקבוצות בקרוב ל-350 אזורי DNA, כולל גנים הידועים כמעורבים בתהליכי הוויסות והבקרה על המטבוליזם ועל מערכת החיסון.
לדברי החוקרים, במהלך לידה רגילה היילוד חשוף לרמה גוברת של מתח שמכינה אותו לחיים מחוץ לרחם - חשיפה שאיננה מתרחשת בניתוחים קיסריים, ואולי העובדה הזו אחראית להבדלים המובחנים שנמצאו בין שתי הקבוצות. ואכן, מחקרים קודמים מצאו רמה נמוכה יותר של קורטיזול (הורמון המופרש בשעת מתח) בקרב תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי - עובדה שלדברי החוקרים יכולה להשפיע על בשלות מערכת החיסון.
השערת המיקרוביום
אך ההשערה הבולטת ביותר מבין אלה הנבדקות כיום היא השערת המיקרוביום. "תינוקות מגיחים מהרחם כשהם נטולי חיידקים", מסביר ד"ר יגודה. "במהלך המעבר דרך תעלת הלידה התינוק בולע נוזלים וגינליים המכילים חיידקים שמצויים בתעלה ומתחילים לאכלס את המעי שלו.
"ניתוח קיסרי, לעומת זאת, הוא הרבה יותר סטרילי, ולכן התינוק אינו נחשף במהלכו לחיידקים מהאם. ההשערה היא שלחשיפה המוקדמת הזו יש השלכות חשובות על התפתחות מערכת החיסון שלו".
ואכן, במחקר קנדי שבדק תינוקות בני ארבעה חודשים ופורסם ב-2013 בכתב העת CMAJ, נמצא שהמיקרוביום של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי שונה מאוד מזה של תינוקות שנולדו בלידה וגינלית, וכולל מגוון הרבה פחות עשיר של זני חיידקים (כמו כן היה אצלם תת ייצוג של קבוצות חיידקים מסוימות, שאחת מהן היא בקטרואידטים – אחת מקבוצות החיידקים העיקריות במעיים).
ממצא מעניין נוסף הוא שהמיקרוביום של תינוקות שהיו בתחילתו של תהליך הלידה לפני שיולדו לבסוף בניתוח קיסרי היה קרוב יותר לזה של תינוקות שנולדו בלידה וגינלית, לעומת זה של תינוקות שנולדו בלידה קיסרית מתוכננת ולא חוו את תהליך הלידה כלל.
מחקר נוסף, שפורסם בכתב העת Gut באוגוסט 2013, העלה ממצאים דומים ובנוסף גילה שבבדיקות הדם של הילדים שנולדו בניתוחים קיסריים נמצאה כמות קטנה יותר של תאים מסוג Th1 - תאי דם לבנים הממלאים תפקיד מרכזי במערכת החיסון ובהגנה על הגוף מפני מחלות.
פעילות תקינה של מערכת החיסון מצריכה איזון בין Th1לבין Th2 – תאים הפועלים הפוך ואחראים להפעלת התגובה האלרגית. לכן כמות קטנה מדי של תאים מסוג Th1 גורמת לעודף פעילות של תאי Th2 - תגובת יתר שמתבטאת באלרגיות ובמחלות אוטואימוניות.
ואיך כל זה קשור לחיידקים? החוקרים מסבירים שהחיידקים במערכת העיכול ממלאים תפקיד מרכזי באתחול מערכת החיסון. חשיפה מוקדמת אליהם, כבר במהלך הלידה, "מלמדת" את מערכת החיסון להגיב נכון לגירויים.
בסקירת מחקרים מקיפה שפורסמה במרץ 2015 בחנו שניים מחוקרי המיקרוביום המובילים בעולם, ד"ר פרל הוגטלינג וד"ר אלן ווקר, את הגורמים המשפיעים על אוכלוסיית המעי של תינוקות לאחר לידה, ואת ההשפעות של אכלוס מוקדם זה על בריאותם לטווח ארוך. הסקירה, שכללה את כל המחקרים הגדולים שנערכו בנושא, מצביעה על ניתוח קיסרי כעל הגורם הראשוני והמרכזי שמשפיע על אוכלוסיית המעי.
לדברי החוקרים, האכלוס הראשוני של המעי על ידי חיידקים בימים הראשונים לחיים מתרחש בחלון ההזדמנויות הקצר הזה, שהוא קריטי לעיצוב התפתחותן של מערכת החיסון ומערכת העיכול. בתקופה הזו מתקבעים בתאים של שתי המערכות שינויים גנטיים המשפיעים על הסיכוי למחלות בהמשך החיים.
ההסבר הזה עשוי להוות את החוליה המקשרת בין השערת המיקרוביום לבין ההשערה ש"משהו" בניתוח הקיסרי "מעיר" גנים של מחלות, וייתכן שה"משהו" הזה הוא החיידקים המאכלסים את המעי מיד לאחר הלידה.
יתרה מכך, על פי הסקירה - אכלוס ראשוני זה למעשה קובע את המיקרוביום שילווה אותנו גם כמבוגרים, כאשר החיידקים המתבססים במעי בשלב מוקדם זה מפרישים חלבונים אנטי מיקרוביאליים הנספגים ברירית המעי ומונעים חדירת פתוגנים (חיידקים "רעים") שמתחרים איתם על מקורות המחיה.
בניסיון לבחון את ההשערה, ואולי גם לספק פתרון לבעיה, עובדים כעת חוקרים מפורטו ריקו ומשבדיה על שני מחקרים דומים, שבהם ממש לפני ביצוע הניתוח הקיסרי הם נוטלים דגימה מהפרשות הנרתיק של האם ומשפשפים בהם את פניו וגופו של הרך הנולד. החוקרים סבורים שבדרך זו אפשר להעביר חיידקים חיוניים לתינוק, ואולי להפחית את הסיכון שלו לחלות במחלות כרוניות בעתיד.
"בשורה התחתונה", אומר ד"ר יגודה, "העובדה היא שלמרות העלייה הגלובלית בשכיחות הניתוחים הקיסריים, ההשפעה ארוכת הטווח שלהם לא הייתה מוכרת לנו היטב. ניתוחים קיסריים הם פרוצדורה חשובה שיכולה להציל חיים במקרים רבים, ובישראל היא נעשית ברוב המקרים מסיבות מוצדקות רפואית.
"עם זאת, הממצאים מעידים על כך שהניתוח אינו נטול סיכונים, לא רק עבור האישה אלא גם עבור התינוק. לכן, כשמדובר בניתוח אלקטיבי, חשוב מאוד לספק לנשים הסבר מלא על סכנות הניתוח, המיידיות וארוכות הטווח, כדי שיוכלו לשקול את כל טווח התועלת והסיכונים".
צפו בשלבי הניתוח הקיסרי
הכותבת היא בעלת דוקטורט (Phd.) בתקשורת בריאות ופוסט-דוקטורנטית בתחום תקשורת סיכונים בביה"ס לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה
לפנייה לכתב/ת 
