"היטמן: סוכן 47": יורים על יבש
איך מעבירים את דמותו של המחסל המהונדס נטול הכריזמה מצג המחשב למסך הגדול? "היטמן: סוכן 47" הוא ניסיון שני לעשות זאת, עם כמה סצנות אקשן שמזכירות את חווית משחקי הווידאו. אבל מה עם עלילה ופיתוח הדמויות - הגיבור היבשושי ונטול הרגש מקרין על הסט כולו
"להתראות הוליווד, לכו תזדיינו" - כך הגיב לאחרונה הבמאי אווה בול בהודעת וידאו בוטה לאחר כשלון קמפיין מימון ההמונים שיזם לצורך הפקת הסרט "רמפייג' 3". הקולנוען הגרמני, שידוע בחוגים רבים כ"הבמאי הכי גרוע בעולם", סובל כנראה מאובססיה למשחקי וידאו ורבים מסרטיו הכושלים מבוססים עליהם (ביניהם "בלאד-ריין" ו"פוסטל"). הפרויקט הנוכחי שלו יגנז, אבל לא ברור במה הוא שונה מסרט אחר שקופץ מצג המחשב למסך הגדול: "היטמן: סוכן 47".
יתכן שהדבר העיקרי שעומד לזכותו של אלקסנדר באך, ש"היטמן: סוכן 47" הוא סרטו הארוך הראשון ולכן לא היתה סיבה להכפיש אותו עד היום. ובכן, זה עלול להשתנות כי הבמאי הגרמני הזה לא מרבה איכויות קולנועיות ניכרות ביחס לבן ארצו השנוי במחלוקת. סביר להניח שהביקורות הרעות וההשמצות יתחילו מעכשיו. לפחות בול לא מבזבז כל כך הרבה דולרים על הפרויקטים דלי התקציב שלו. באך שנחשב להבטחה אירופית לפני כמה שנים, עשוי ללכת בעקבותיו.
זוהי אינה הפעם הראשונה שבה נעשה ניסיון לעבד את משחק הווידאו "היטמן" לקולנוע. ב-2007 לקח על עצמו קסבייה גנס הצרפתי את המשימה בחסות המפיק לוק בסון. הוא ליהק את טימותי אוליפנט לתפקיד הראשי, וגם את השחקנים דאגריי סקוט, רוברט נאפר ואולגה קורילנקו. מתוך כל הצוות הזה, רק היפהפייה האוקראינית הצליחה לחלץ עצמה למעמד הוליוודי כלשהו. הסרט לא הצליח בבתי הקולנוע בארצות הברית וקנדה, אבל סחף את ההמונים במדינות כמו אינדונזיה, מלזיה ולבנון. ככל הנראה זו ההצדקה העיקרית להפקה גרסה מחודשת עכשיו - הפעם בגדול והוליוודי יותר.
סקיפ וודס שכתב את התסריט לגרסה ההיא מ-2007, גויס גם לעיצוב העלילה של "היטמן: סוכן 47" המתחוללת בברלין - משם מגיע הבמאי, ובסינגפור - מדינה מזרח אסייתית הנמנית על פלח השוק הגדול ביותר של המותג. לשם כנראה מכוונים גם אולפני פוקס/המאה ה-20 שהשקיעו בהפקה לא מעט, כפי שניתן להסיק מסצנות האקשן המרהיבות. איך הגענו אליהן ולמה? כל העניינים הללו נעדרים מהתסריט, או לא מפותחים כלל וכלל. כנראה שהם מיותרים ליוצרים, אולי גם לקהל.
האתגר העיקרי שעומד בבסיס סיפורו של סוכן 47, היא היותו של הגיבור יבשושי בהגדרה, נטול רגשות, וחסר כל כריזמה. הגיימרים אולי רואים בכך כריזמה שקטה כשהם מפעילים אותו על צג המחשב באמצעות הג'ויסטיק, ואת הרעש עושים הקורבנות שלו, אבל כסרט קולנוע נדרשת העמקה אל תוך הדמות, סיפור הרקע שלה ומניעיה. "היטמן: סוכן 47" לא עושה את זה, וברגעים רבים נדמה כי אתה צופה במשחק וידאו שמתנהל מול עיניך - אבל ללא כל אפשרות שליטה על הדמויות.
מי שאמור היה להכניס ניצוץ של חיות בגיבור השתקן - כמו שארנולד שוורצנגר עשה לדמות הטרמינייטור ב"שליחות קטלנית" - הוא פול ווקר, שסומן כליהוק המוביל לתפקיד. אבל לאחר שהוא נספה בתאונת דרכים, ודמם לנצח, יצאו המפיקים בחיפוש אחר תחליף. הטריק של שיכפול האימג' של כוכב האקשן כפי שנעשה ב"מהיר ועצבני 7" (או של שוורצנגר הצעיר ב"שליחות קטלנית" האחרון) לא בא בחשבון פה. מי שהוזעק לתפקיד הוא רופרט פריינד הבריטי בן ה-34, המוכר בעיקר כפיטר קווין מהסדרה "הומלנד". לצורך "היטמן: סוכן 47" הוא נאלץ לגלח את השיער, וגם כל שארית של רגש או אנושיות.
לא בטוח שזו אשמתו של פריינד, כי הדמות שלו היא בהגדרה קרה, שקטה ונטולת אנושיות - כזו המאפשרת לו לחסל בני אנוש ללא נקיפות מצפון. לחיסולים שלו הוא מגיע כשהוא מוכן כבר ללוויה, לבוש חליפה ועניבה. בתחילת הסרט מספרים לנו בקצרה כי סוכן 47 הוא מבניה המובחרים של תוכנית מסתורית של מחסלים מהונדסים גנטית, שבאו לעולם על ידי מדען אוקראיני בשם פטר איבן ליטבנקו. לאחר גניזת התוכנית, וכמה מיציריה, נותרו בעולם מחסלים בודדים (בהם גיבורינו). ליטבנקו עצמו נעלם ללא זכר. ויש מי שמחויב למצוא אותו.
עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:
המפתח לאיתורו של אבי התוכנית עובר דרך בחורה שבעצמה מחפשת אחריו באופן עצמי מבלי שהיא יודעת למה. זוהי קטיה ואן דיז (האנה ווייר) שחזיונות מוחשיים בראשה לוקחים אותה מסביב לעולם בניסיון לאתר גבר שאינה מכירה. אנשי ארגון סינדיקט מסתורי מיירטים אותה בברלין. נציגם ג'ון סמית' (זאכרי קווינטו) - גרסה מעודכנת, אבל פחות מוצלחת, של סוכן - נשלח כדי להביאה למפקדה, שם יושב הבוס הגדול (תומאס קרטשמן הגרמני) שנראה קר יותר וחסר מצפון מהסוכנים.
בשלב הזה סמית' נראה כדמות מגוננת, אולם עד מהרה - מהר מדי - היוצרות מתהפכות. קטיה מגלה שמדובר בחורש רעתה ודווקא הברנש הקירח בעל זוג האקדחים הוא הסיכוי היחיד שלה להמשיך לחיות. למזלה זהו סיכוי לא רע, כי סוכן 47 הוא מחסל מקצועי מהיר, חזק, מפוקס ופיקח. בשילוב האינטואיציה העל-חושית שלה, הם לא מצליחים רק לשרוד, אלא גם למצוא את ליטבנקו המבוגר (קירואן היינדז) בסינגפור, ואף לתקוף את הארגון שרודף אותם.
"היטמן: סוכן 47" מרגיש קצת כמו "משימה בלתי אפשרית" בשילוב בין אקשן לטכנולוגיה, אבל נוטה יותר מדי לעולמם של משחקי המחשב. אין פה סיפור, כאילו התכנסנו רק כדי לירות ולהרוג. יש כמה סצינות פעולה לא רעות, אבל הן נטולות חיוּת. הסביבה ההייטקית נקייה כקנבס צחור לפרצי הדם הניתזים מראשי הקורבנות, והכל קורה באופן כירורגי וסטרילי - בלי לכלוך או רגש. או הומור. עם זאת, רגעים מגוכחים יש מדי פעם כשצצים הפאקים ההפקתיים הקטנים והמעצבנים - כמו במקרה שקטיה נפגעת בזרועה השמאלית, אך מופיעה מיד אחר כך חבושה בזרועה הימנית.
אז אולי בכל זאת הפעם אווה בול צודק, ואפשר להצטרף לקריאתו: "להתראות הוליווד, לכו תזדיינו". אפשר בהחלט להסתפק במשחק מחשב וזהו. אלא שקטע קצרצר שמופיע במהלך הקרדיטים ל"היטמן: סוכן 47" כבר מזמן סרט המשך עתידי.
"היטמן: סוכן 47" - במאי: אלקסנדר באך. שחקנים ראשיים: רופרט פריינד, האנה ווייר, זאקרי קווינטו, קירואן היינדז, תומאס קרטשמן וויורגן פרושנאו. אורך הסרט: 96 דקות.
