פוטנציאל להרס הספורט הישראלי / טור
השחקנים שמנסים לבטל את הכדורגל בשבתות גורמים נזק עצום, בממדים שקשה לתאר. הראייה שלהם צרה ואנוכית. רובם המוחלט שיחק במשך שנים בשבתות ורק בגלל התקרבות לדת שהפכה טרנדית בקרב שחקנים בארץ קבעו לעצמם הגבלות חמורות יותר. יאיר קטן חושש ממדרון תלול
הטעות הבולטת שנעשתה בכל סיפור הקרב על המשחקים בשבת היא קביעת הזירה בה הוא התקיים. אין שום קשר לוגי בין הכדורגל לבין בית הדין לעבודה, כמו שאין קשר בין הענף לבין בתי הדין בהם השופטים מגרדים בראשם במבוכה כשהם נדרשים למתן עונשים לאוהדים מתפרעים. בתי דין לספורט הם הכרח, עכשיו יותר מתמיד.
אבל בגלל שאנחנו כבר בזמן הבדיעבד בכל מה שקשור לנושא, אפשר רק להתמודד עם ההחלטה מעוררת המחלוקת של השופטת אריאלה גילצר-כץ. היא מדדה את הענף כולו בכלים לא נכונים, החילה עליו אמות מידה שאינן קשורות ופתחה פתח למהלך עם פוטנציאל הרסני לספורט הישראלי – לא רק לכדורגל.
"היתר העסקה", "מעשה פלילי" – איך הגענו לכאן? לא מדובר באיגוד של עובדי מרכולים שנלחמים בפתיחה של בית העסק שלהם בשבת. מדובר במוסד מבוסס בישראל, שמקובל על חלק הארי באוכלוסיה, אליו נכנסים בעיניים פקוחות אנשים שיודעים את כללי המשחק. חבורה מיליטנטית של שחקנים ניצלה רוח גבית מהדיון המחודש בנושא בכנסת ויצרה מהומה שבסופו של דבר תפגע גם בהם.
אין דרך לקחת צד בדיון הזה מבלי לאמץ קלילות של פיל בחנות חרסינה, או כשם הסרט, אלגנטיות של קיפוד. כל מי שתופס עמדה מצטייר כאחד מהשניים – שונא יהדות או קיצוני דתי. אבל אי אפשר לחיות בפחד של הגדרות כאלה, אז אומר בפה מלא את דעתי – השחקנים שמנסים לבטל את הכדורגל בשבתות גורמים נזק עצום, בממדים שקשה לתאר.
הראייה שלהם צרה ואנוכית. רובם המוחלט שיחק במשך שנים בשבתות ורק בגלל התקרבות לדת שהפכה טרנדית בקרב שחקנים בארץ קבעו לעצמם הגבלות חמורות יותר. לשם כך רובם ירדו לליגות נמוכות, אבל לא מסוגלים לקבל את העובדה שהסידור הנוח יבוטל עם קביעת משחק אחד בשבוע לשבת. בגלל אותו משחק, הם פתחו תיבת פנדורה.
כעת הם עומדים בפני שוקת שבורה, בגלל שייתכן ופה ושם (הרי לא מדובר על כל המשחקים) ייאלצו לעלות לשחק בשבת בניגוד לאמונתם, אבל בהתאם לחוזה עליו חתמו בידיעה שלמה באיזה ענף הם משחקים. הם מדברים בשמם של ילדים דתיים רבים שכביכול מודרים מהכדורגל (וגם עבורם קיימת מסגרת "צו פיוס" הנפלאה), אבל בשם נקודת המבט שקבעו לעצמם, מתעלמים לחלוטין מכל מי שייפגע בגללם.
מי יהיו אלו שייפגעו? הילדים והנערים שלא יוכלו יותר לשחק בשבת בבוקר, וייתקעו עם משחקי אמצע שבוע שיתנגשו עם בית הספר וסידורי היום-יום. מעניין כמה ילדים יהיו מודרים מהענף בגלל שביום החופשי היחיד שלהם אסור להם לשחק. גם החיילים ייפגעו, אלו שיכולים לצפות בקבוצה שלהם בתנאים מסוימים ובהגבלות זמן, ובמקום זאת יישבו על הרדיו או הסלולרי ויחכו לאות. ועוד מישהו קטן שיכול להיפגע – הכדורגל הישראלי. הרי בפיפ"א ובאופ"א לא משתגעים במיוחד על הוראות מבחוץ שמונחתות על התאחדויות.
אבל השחקנים האלה רואים הכל במשקפיים שלהם. אפשר היה לפנות למינהלת כדי להבהיר את נושא העברת המשחק בלאומית, ולהסביר עד כמה זה פוגע בהם. רק שבמקום זאת, הם החליטו לשלוף את הקלפים ששמרו קרוב לחזה שנים, והפכו את הדיון הרגיש לעניין משפטי.
למרות הקרבה של שחקנים רבים לדת ותופעות כמו התפילות של ערן זהבי לפני משחקים (אם גמר הצ'מפיונס ייערך בשבת שעון ישראל, והוא ימשיך להבקיע וייקח את מכבי ת"א לשם, נראה לכם שיפנה לאופ"א כדי להזיז את המשחק?), אני עדיין מאמין שאותם שחקנים שפנו לבית המשפט מייצגים מיעוט שמנסה לכפות את עצמו על הרוב.
ועוד כמה מילים לסיום לגיא דיין. אני מבין שהנושא כואב לך וקרוב ללבך, אבל הפוסט שפירסמת בפייסבוק לפני כמה ימים היה מכוער בקנה מידה רציני. איך אתה יכול לבקש "שלא ינסו לקחת את זה למקום של פגיעה בהומואים ולסביות", כאשר אתה כותב עליהם ועל מחבלים באותה נשימה? זה נראה כאילו ניצלת את הבמה כדי להוציא את כל הרעל שלך במקום אחד.
קל להתחבא מאחורי סמנטיקה, אבל מעניין איך היית מגיב אם היית רואה את זוג החברים הטובים שלי, גייז שמהווים הורים מופלאים לתאומים מאושרים, מתנשקים ברחוב. בואו נשאל אחרת – איך היית מגיב אם אחד מחבריך לקבוצה היה יוצא מהארון. מעניין מי יהיה השחקן הישראלי עם מספיק אומץ בשביל זה. הוא בטוח לא יקבל את אותה תמיכה כמו שמקבלים אבי איבגי וחבריו.
ואני אחסוך מראש לכל הטוקבקיסטים את שאלות האמונה שלי. הן לא רלוונטיות. הדבר היחיד שרלוונטי לגביי בנושא הזה הוא כדלהלן – אני מת על כדורגל.
לפנייה לכתב/ת 
