מחקר פורץ דרך: טראומת השואה עוברת בגנים
מחקר גנטי שנעשה על 32 יהודים ששרדו את השואה ועל ילדיהם גילה שינויים בגן ספציפי, "שאפשר לשייך רק לעובדת היותם של הוריהם בשואה". מחקרה של פרופ' רחל יהודה הוא הדוגמה הכי ברורה למעבר טראומה לילד, דרך הגנטיקה
שינויים גנטיים שנבעו מהטראומה שספגו ניצולי שואה יכולים לעבור לילדים. זו מסקנת מחקר פורץ דרך שערכה פרופ' רחל יהודה ווצוות החוקרים שלה בבית החולים "הר סיני" בניו יורק. מדובר באות הברור ביותר שלדברים שחווה אדם במהלך חייו יכולה להיות השפעה על הדורות הבאים דרך הגנטיקה.
המחקר הגנטי נעשה על 32 גברים ונשים יהודים, שהיו במחנות הריכוז בשואה, או שהיו עדים לזוועות ולעינויים או שנאלצו להסתתר במהלך מלחמת העולם השנייה. במחקר ניתחו החוקרים גם את הגנים של ילדיהם, שידוע כי היה סיכוי רב יותר שסבלו מהפרעות נפשיות, והשוו אותם למשפחות יהודיות שלא חיו באירופה בשנות המלחמה. "השינויים בגנים של הילדים יכולים רק להיות משויכים לחשיפה של הוריהם לשואה", צוטטה יהודה ב"גרדיאן" הבריטי.
המחקר של צוותה של יהודה הוא הדוגמה הברורה ביותר בבני אדם למעבר של טראומה לילד, דרך מה שמכונה "הורשה אפיגנטית" - הרעיון שהשפעה סביבתית כעישון, הרזיה ולחץ יכולים להשפיע על הגנים של ילדיך ואולי אפילו של נכדיך. התיאוריה הזו שנויה במחלוקת, כי המוסכמה המדעית קובעת שגנים שמוכלים ב-DNA הם הדרך היחידה להעברת מידע ביולוגי בין דורות.
עם זאת, הגנים שלנו משתנים על ידי הסביבה כל הזמן, דרך "תגיות כימיות" שמתקשרות ל-DNA. מחקרים קודמים, לפני מחקרה של יהודה שפורסם במגזין "Biological Psychiatry", הראו כי חלק מאותן "תגיות" עוברות בין דורות, והדבר למעשה מבהיר כי לסביבה יכולה להיות השפעה על בריאות הילד שעדיין לא נולד.
אותם מחקרים הראו קשרים שונים (ופחות חזקים) בין ההתנסויות של דור ההורים להשפעה על דור הבנים. למשל, לבנות שנולדו לנשים בהולנד שהיו בהריון במהלך הרעב הגדול בסוף מלחמת העולם השנייה היה סיכון גבוה מהממוצע לפתח סכיזופרניה. במקרה אחר, לגברים שעישנו במהלך שנות הפוריות נולדו תינוקות כבדים יותר מלאלו שלא עישנו.
החוקרים התעניינו במיוחד במקרה של גן שקשור להורמוני לחץ, שידוע כי טראומה משפיעה עליהם. "זה הגיוני להסתכל על הגן הזה", הסבירה פרופ' יהודה. "אם יש אפקט שמושפע על ידי טראומה, זה ייראה בגן שקשור ללחץ שמשפיע על הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם הסביבה".
השפעת ניצולי שואה על הדור הבא הייתה נושא למחקר במשך שנים. פרופ' מרכוס פמברי מלונדון הסביר כי האתגר היה להראות שאפקטים בין-דוריים לא מועברים רק על ידי השפעות חברתיות מההורים או על ידי הורשה גנטית רגילה. "המחקר של יהודה מהווה התקדמות משמעותית", אמר ל"גרדיאן".
לפנייה לכתב/ת 
