לבנון בזבל, ורק שלא תפרוץ מלחמה נוספת
חוב לאומי עצום, עיכוב משכורות פקידים, אבטלה גואה, בעיות באספקת חשמל ומים, עומס פליטים מסוריה, שחיתות שלטונית, אשפה מצטברת והחשש הגדול מהתפשטות המלחמה בסוריה מעבר לגבול. האם לבנון על סף התמוטטות?
בשבועות האחרונים מדברים בתקשורת הלבנונית על המצב במדינה בייאוש מוחלט. הביטויים החוזרים בתקשורת הם: ממשלת שיתוק, מדינה כושלת (מושג לפיו מדינה אינה מספקת את הצרכים הבסיסיים של האזרחים), ארץ על סף תהום, מדינה פושטת רגל, מקום ללא עתיד, מדינה טובעת בזבל ועוד.
עוד סיפורים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ
המשברים בלבנון מצטברים - חוב לאומי עצום, עיכוב משכורות פקידים, אשפה מצטברת, אבטלה גואה, בעיות באספקת חשמל ומים, עומס פליטים מסוריה ושחיתות שלטונית. ובלב כל לבנוני הפחד השורר זה ארבע שנים שהאיום מסוריה יגיע בסופו של דבר אל הבית. האם לבנון על סף התמוטטות?
צחנת השלטון
ביום שבת נראו כמה כיכרות בביירות כמו זירת קרב למשך כמה שעות. אלפי צעירים יצאו להפגנות נגד הממשלה שאינה מסוגלת לדאוג לפינוי האשפה מהרחובות. ערימות הזבל מהוות סמל להצטברות הבעיות במדינה. הפגנות המחאה על מצב השיתוק של הממשלה שהחלו ביום שבת נמשכות השבוע תחת הסיסמה "טלעת ריחתכום" (יצא הריח שלכם). הריח המסריח ברחובות הפך לסמל לשחיתות המשטר. המפגינים קראו: "ממשלת הזבל השליכו את האשפה!", "14 ו-8 (כינוי לשני הזרמים השולטים בלבנון בראשות סעד אל-חרירי וחיזבאללה) הסרחתם לנו את המדינה".
ביום שבת, לאחר ניסיון כושל לפזר את המפגינים בזרנוקי מים וגז מדמיע, נפגעו רבים מהמפגינים הצעירים מאש חיה של כוחות הביטחון והממשלה הבטיחה לקיים חקירה בנושא. המפגינים לא מתכוונים לפנות את הכיכרות והם הקימו כבר למחרת אוהלי מחאה. התגובה האלימה של המשטרה רק תדלקה את ההפגנות. בהפגנות דרשו הצעירים להחליף את השלטון, תזכורת למהפכות "האביב הערבי" שפרצו ב-2011. הצהרותיו של שר הפנים נוהאד אל-משנוק עוררו עוד יותר את זעם המפגינים. לדבריו, "גם במדינות מתקדמות מפזרים מפגינים בגז מדמיע" ו"ועדת חקירה תבדוק אלימות מצד כוחות הביטחון וגם מצד המפגינים".
חוששים מתסריט "האביב הערבי"
החשש כמובן הוא מתסריט "האביב הערבי" ההופך ל"חורף איסלאמי" ואחר כך למלחמת אזרחים, תסריט הבלהות שאירע אצל השכנה ממזרח. לבנון כבר חוותה שתי מלחמות אזרחים עקובות מדם, השנייה נמשכה בהפסקות מ-1975 עד 1990 ונהרגו בה כ-150 אלף בני אדם.
הלוגו של תנועת "יצא הריח שלכם" הוא אותיות בערבית המשתלבות עם אזרח המשליך את הפסולת, משל לרצון העם להשליך לזבל את הממשלה הכושלת.
הפגנות המחאה החלו להתפשט גם צפונה לעיר עליי, ויש להניח כי בימים הקרובים יציפו את לבנון כולה.
הפוליטיקאים הלבנונים מהאופוזיציה מנסים להפיק רווחים פוליטיים על ידי הבעת הזדהות עם המפגינים. סמיר ג'עג'ע הנוצרי, העומד בראש מפלגת "הכוחות הלבנוניים", קרא לפטר את הממשלה ולפזר את הפרלמנט מיד כי "זו ממשלה שאינה מסוגלת לפנות זבל כבר חצי שנה וזהו בית נבחרים שאינו מסוגל לבחור נשיא כבר שנה ושלושה חודשים". ג'עג'ע קרא למפגינים להישאר בכיכרות עד שתתחלף הממשלה, אך הזהיר מהידרדרות לאלימות שתביא לאובדן שליטה. המנהיג הדרוזי וליד ג'ינבלאט דחה את דברי שר הפנים, ואמר שאין דבר כזה אלימות חוקית נגד מפגינים. הוא קרא להתפטרותו המיידית של השר. ארגון חיזבאללה עדיין לא נוקט עמדה רשמית כל עוד המפגינים אינם מאשימים את הארגון במצב.
חיזבאללה הביא את סוריה ללבנון
חיזבאללה מקריב את מיטב בניו השיעים על מנת להדוף את הארגונים הג'יהאדיסטיים מסוריה. מנהיגיו מתגאים בהצלחותיהם המקומיות, שמשמעותן האסטרטגית מוגבלת. בסוריה לא נרשמה התקדמות כלשהי של צבאו של בשאר אסד מזרחה, ואין שינוי במפת המלחמה בסוריה בחודשים האחרונים.
חיזבאללה לא מצליח להסיג את הג'יהאדיסטים שחדרו ללבנון דרך מרכזי הפליטים הסורים. למרות מאמצו הממושך, הארגון לא מצליח להסיג אותם מחבל ערסאל, כיס שליטה של "המדינה האיסלאמית" (דאעש) וחזית א-נוסרה בצפון-מזרח לבנון. מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה אמנם התגאה לא פעם כי לולא לוחמיו היו בסוריה, היו דאעש כובשים את ביירות. אולם, מתנגדיו של נסראללה מאשימים את חיזבאללה כי הוא זה שהביא את הג'יהאדיסטים ללבנון, כשהכריז עליהם מלחמה והתערב לטובת הנשיא הסורי אסד.
הידרדרות במחנות הפליטים
אחד הסממנים לאובדן השליטה בלבנון הוא המלחמה המתחדשת במחנות הפליטים הפלסטיניים. במחנה עין אל-חלוה בצידון החלו בשבת חילופי אש בין אנשי פתח לבין ארגוני ג'יהאד. אירוע זה מוכיח כי לבנון הייתה ונותרה מדינה של כנופיות חמושות הנשלטת על ידי מליציות ולא על ידי הצבא.
נראה כי "אפקט הדומינו" של המהפכות הערביות הגיע ללבנון באיחור. אולם, ללבנון יכולת הישרדות מיוחדת במינה והיא שרדה משברים עצומים בהיסטוריה שלה. רק החשש הכבד מפני מלחמת אזרחים שלישית יכול למנוע את ההידרדרות המוחלטת של המצב. עם זאת, לצעירים היוצאים לרחובות יש אשליה, כמו שהייתה לאחיהם בסוריה לפני כמה שנים, כי אין להם מה להפסיד ולא ייתכן מצב יותר גרוע.
יש להניח כי אם ימשיכו ההפגנות לאורך זמן, המפגינים לא יסתפקו בהאשמת הממשלה, והם יסירו את הכפפות ויפנו את האצבע אל האשם המרכזי ברוב בעיותיה של לבנון - ארגון חיזבאללה.
הגעתו של שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף ללבנון בשבוע שעבר נתפשה אצל רבים כביקור המושל האיראני באחד ממאחזי השליטה של איראן בעולם הערבי. חיזבאללה מינה את הממשלה הקודמת של נ'גיב מיקאתי בלבנון, ועתה הוא שותף חזק בממשלת הפשרה של סלאם תמאם.
חיזבאללה סיבך את לבנון בעבר במלחמה עם ישראל ובהווה עם סוריה. הוא האחראי העיקרי, אם כי לא הבלעדי, לפיגורה הכלכלי של לבנון, לחולשה של ממשלותיה ושל צבאה.
ישראל צריכה לקוות כי לבנון לא תתמוטט, מאחר שהאלטרנטיבה למדינת לבנון הנוכחית היא המשך מרחב האנרכיה המשתרעת ממערב עיראק ועד סוריה ושליטה של ארגוני ג'יהאד, ובראשם דאעש. במידה שאלה האחרונים ינצחו במאבק על סוריה ולבנון, יש לקחת בחשבון כי כל ארסנל הנשק של צבא סוריה וחיזבאללה יעמוד לרשותם.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
