בישראל לומדים יותר, אבל מבינים פחות
מספר שעות הלימוד ביסודיים ובחטיבות הביניים בארץ גבוה בהשוואה למדינות אחרות ב-OECD. אבל הן לא מנוצלות נכון, וגם התמהיל בעייתי, ולכן התוצאות במבחנים הבינלאומיים בהתאם. מי לפנינו ומי אחרינו? צפו בדיון ובכל הנתונים
על פי דו"ח של ה-OECD מ-2014, מספר שעות הלימוד בישראל גבוה ביחס לממוצע במדינות אחרות בארגון. בעוד בישראל לומדים תלמידי החינוך היסודי וחטיבות הביניים 8,752 שעות שנתיות, הממוצע במערב עומד על 7,680. מדובר בפער של 3.3 שעות שבועיות. אבל האם שעות לימוד רבות הן מתכון להצלחה? עד כמה הן יעילות? ובכלל, האם הן מנוצלות בצורה הטובה ביותר?
למרות המספרים, המציאות בשטח מעודדת קצת פחות. מתוצאות מבחני פיז"ה הבינלאומיים מ-2012, שמתייחסים לתלמידי כיתות י' הלומדים ב-172 בתי ספר שונים בארץ, עולה כי הישגיהם בקריאה, מתמטיקה ומדעים נמוכים בממוצע מאלה של בני הנוער במדינות ה-OECD.
במבחן המודפס ישראל נמצאת במקומות ה-40 במתמטיקה (ציון של 466 לעומת הממוצע 494), במקום ה-33 בקריאה (486 לעומת 496), ובמקום ה-40 במדעים (470 לעומת 501).
גם במיומנות פתרון בעיות מצבם של תלמידי ישראל לא מזהיר, והציון הממוצע היה נמוך ב-46 נקודות מהממוצע במדינות ה-OECD. גם במבחנים שנערכו ב-2009 היו הישגיהם של תלמידי ישראל בשלושת המקצועות מתחת לממוצע ה-OECD.
נתוני דו"ח ה-OECD:
"כשאנחנו מקבלים את הנתונים של חלק מהמבחנים הבינלאומיים אנחנו מיד שואלים איך זה שאנחנו משקיעים יותר ומשיגים פחות", אומרת ד"ר היידי פלביאן, מרצה בתואר ראשון ושני בחינוך במכללה האקדמית אחווה. "צריך לציין שהמבחנים הבינלאומיים מותאמים בעיקר לתוכניות הלימודים באירופה ולא בישראל. אבל אם נתמקד בשעות הלימוד, אז נבין שלא חשוב כמה לומדים - אלא מה לומדים, מי מלמד ומה תהליך הכשרת המורים.
"בפינלנד למשל, בשביל להיות מורה לחינוך מיוחד צריך לעשות תואר שני. בישראל רק תואר ראשון. אנחנו אמנם המון שעות בכיתה, אבל במקביל הכיתות שלנו צפופות מאוד, מה שמקשה את תהליך הלמידה. אנחנו משקיעים הרבה שעות בחינוך כי אכפת לנו, אבל נשאלת השאלה אם אנחנו משקיעים את השעות האלה באופן הנכון, והתשובה היא לא".
וכמה שעות משקיעה ישראל במקצועות הליבה לעומת מקצועות כמו אומנות וחינוך גופני? בחינוך היסודי מוקדשים בישראל 957 שעות בשנה למקצועות נבחרים, לעומת ממוצע ה-OECD, שעומד על 794 שעות. בעוד בישראל מוקדשים בחינוך היסודי 219 שעות שנתיות לקריאה, 172 שעות למתמטיקה, ו-84 שעות למדעים, למקצועות האומנויות מוקדשות 50 שעות בלבד ולחינוך גופני 57 שעות. מהטבלה עולה כי לרוב, ישראל משקיעה יותר ממדינות ה-OECD במקצועות הליבה, אבל פחות במקצועות האומנויות והמדעים. כך למשל, בפינלנד מוקדשות 150 שעות לקריאה, 102 למתמטיקה, 67 למדעים, 84 לאומנויות ו-63 לחינוך גופני.
נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' ציפי ליבמן, סבורה שהנתונים מוכיחים שכמות לא בהכרח מובילה לאיכות: "שלא יובן שאני מציעה לקצץ את שעות הלימוד, כי בלי לעשות כלום ולקצץ את שעות הלימוד התוצאה כנראה תהיה גרועה יותר. מה שכן, צריך לבדוק אם השעות האלה בכלל אפקטיביות. ראשית, האם הן מתקיימות בפועל? זה שכתוב במערכת שהמורה מלמד כך וכך שעות, זה לא בהכרח נכון. יש לבחון בהשוואה עולמית כמה המורה נעדר, כמה מורה מאחר, כמה תלמיד נעדר, כמה תלמיד מאחר. אם כל ארבעת המשתנים האלה הם גדולים יותר מה-OECD, והתחושה שלי אומרת שכן, אז הרי שהזמן שבאמת מוקדש ללמידה הוא קטן יותר.
"מעבר לזה יש הפרעות, אווירה לימודית. כולנו יודעים שבישראל התלמידים שובבים מאוד בלשון המעטה. קשה להשתלט עליהם, הם ממושמעים פחות. ויש כמובן את אפקט גודל הכיתה. כל הדברים האלה גוזלים זמן למידה".
לפנייה לכתב/ת 
