חכמת המונים: האם אתם הטיפוס שמביט לאחור?
מה אתם עושים כשאתם נתקלים באדם המביט בנקודה לא מזוהה בעניין? אם אתם נוטים לעקוב אחרי מבטו, דעו לכם שאתם מובלים ע"י עקרונות חברתיים המתבססים על "חכמת העדר". ד"ר אושי שהם-קראוס מציג את החוקים החברתיים השולטים בהתנהגות שלנו
נסו להיזכר: מה אתם עושים כשאתם נתקלים באדם שמסתובב לאחור, ומביט בדריכות לעבר נקודה מסוימת? חלק מאיתנו מסתובבים לחפש את הדבר המעניין שמשך את תשומת לבו של האיש שלנו, וחלק לא. במה זה תלוי?
בניסוי שערך ב-1969 החוקר סטנלי מילגרם התברר שכמות האנשים שמסתובבים תלויה בסביבה - וליתר דיוק, במספר האנשים שהסתובבו לפניהם. אדם אחד שמסתובב ומביט לאחור, מושך כ-40% מהעוברים והשבים. כאשר חמישה מביטים לאחור, מביטים בעקבותיהם כ-80% מהעוברים ושבים - וכך נוצרת לה חכמת המון, או חכמת העדר.
כתבות נוספות של אושי שהם-קראוס :
חכמת המונים: איך קן הנמלים מתנהל מעצמו?
לרילוקיישן בהודו דרוש: מומחה אנרגיה ומחשבים, רצוי ידע בהינדי
סוד ההצלחה: ספרו את הסודות שלכם לכולם
התארגנות עצמית
בטורים האחרונים עסקנו בסוג יוצא דופן של חכמת המונים - באופן שבו הקבוצה יודעת לנהל את עצמה ללא מנהיג וללא שום תכנון מקדים. במקרה כזה כל פרט עושה את תפקידו, בלי מודעות למערכת הכללית - אבל משהו גורם לאוסף כל ההתנהגויות האלה להצטבר לכלל ארגון מתוקתק.
חוקרים נוטים להתייחס לכל התופעות שמתרחשות בעדרי בעלי חיים, במושבות חיידקים, בלהקות דגים וציפורים ובהמון בני אדם, כאל תופעה אחת הפועלת מתוך עקרונות זהים. לכן לתחום שאנחנו עוסקים בו בטור הזה יש שמות רבים: חכמת ההמונים, חכמת הנחיל, חכמת העדר, או חכמת הלהקות. בהתאם לכך, אנשי המחקר מגיעים מתחומים שונים לגמרי וכוללים ביולוגיה, זאולוגיה, אנטומולוגיה, מתמטיקה, כלכלה וסוציולוגיה.
בטור הזה אני מציג מאמר שכתבו הסוציולוג דירק הלבינג (Dirk Helbing) ושותפיו. המאמר נקרא "Collective information processing and pattern formation in swarms, flocks and crowds". התייחסויות מרתקות נוספות לתופעות האלה, ובעברית, אפשר למצוא בספרו של חוקר הרשתות, ד"ר אשר עידן, "הכוח החמישי" (בהוצאת ידיעות ספרים).
חכמת הנחיל
איך להקה של עשרות או מאות דגיגים יודעת להסתובב ולשנות כיוון בבת אחת? התשובה מורכבת משלושה עקרונות: פידבק חיובי, פידבק שלילי ותקשורת בין פרטים. פידבק חיובי הוא העיקרון שפועל בניסוי המביטים לאחור - מדובר למעשה בעיקרון של הגברה. ככל שכמות המשתתפים בפעולה גדל, כך מתגברת הפעולה.
פידבק שלילי הוא האלמנט המתקיים לאחר הפידבק החיובי - כאשר המשתתפים מאבדים עניין וחוזרים למעשיהם. גם במקרה זה, ככל שיותר אנשים מאבדים עניין ומפסיקים להביט לאחור, כך הם מובילים איתם גם משתתפים אחרים. ומה יקרה אז? המשתתפים יטו להימשך למוקדי עניין אחרים, שיפעילו מחדש מנגנון של פידבק חיובי שיוביל לפידבק שלילי, וחוזר חלילה.
האלמנט השלישי: תקשורת
כל זה כמובן לא יכול להתרחש ללא תקשורת בין היצורים - המסתכלים לאחור עוקבים במבט אחר תנועות של אחרים, ומפרשים פניה לאחור כמסר של מוקד עניין. מדובר למעשה בשני סוגים של תקשורת - תקשורת ישירה, ותקשורת שאינה ישירה.
נמלים, למשל, מתקשרות ביניהן באופן עקיף, או בלתי ישיר - הן מתבססות על פלטפורמות שונות - ומשאירות אותות בקרקע ובאוויר, שאותם מזהות נמלים אחרות אשר פועלות לפיהם, מבלי להיתקל בנמלה שיצרה אותם. עיקרון דומה מתקיים באתר digg.com, שהצגתי בטור הקודם.
האתר הוא פלטפורמה בה מתפרסמות ידיעות. כל קורא מסמן ידיעה מעניינת בסימן "Digg". ככל שלידיעה יש יותר Diggs, היא עולה למעלה לראש הפלטפורמה. והנה, גם כאן יש תקשורת לא ישירה - המשתתפים לא רואים את המסמנים, אלא רק את הסימנים שהשאירו באתר.
על הסתייגויות ביחס לזיהוי הנושא כולו עם מושג החכמה, בטור הבא.
ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "בעקבות הזהב" המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
