האופוזיציה נגד התקציב: "פיקטיבי"
ח"כיות מסיעות האופוזיציה תוקפות את הצעת התקציב במליאה: "15 שנה שהשכר הריאלי במדינת ישראל לא עלה. מה עושה התקציב כדי להעלות לציבור את השכר? שום-דבר. אפס מוחלט". ח"כ שפיר: "לא מפרטים מי הולך לקבל את הכסף, זה דבר מופרע"
"התקציב הזה הוא לא התקציב האמיתי, לא ניתן להבין אותו כי אין בו פירוט - מי הולך לקבל את הכסף, למה גופים שנחקרים במשטרה מקבלים בו הקצבה? למה לא להסביר לאיפה עובר כל שקל מהתקציב הזה?" כך תקפה הערב (ד') ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) את הצעת התקציב של ממשלת נתניהו, שנדונה במליאת הכנסת.
אחד ממוקדי המחלוקת המרכזיים בתקציב הוא גובה תקציב הביטחון. על פי "כלכליסט", תקציבה של מערכת הביטחון הוא כ-55 מיליארד שקל, אבל במערכת הפוליטית מעריכים כי הסכום הסופי יהיה גבוה בהרבה. כל תוספת לביטחון צפויה להגדיל את הקיצוץ הרוחבי ביתר המשרדים או במקביל להגדיל את יעד הגירעון.
איפה הכסף שלנו? פרויקט מיוחד של "כלכליסט"
ב"כלכליסט" דווח כי תקציב משרד החינוך יגיע בשנה הבאה לשיא כל הזמנים - 52 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה, בערך 40 מיליארד שקל מוקצים לליבת החינוך: תקציב לתשלום משכורות ותנאי שכר של הגננות והמורים, לרבות החינוך המיוחד ובתי הספר שאינם רשמיים. במקביל, האוצר מקצץ בתקציב פיתוח התחבורה. ב-2014 תקציב זה עמד על 12 מיליארד שקל, אך בתקציב הקרוב יעמוד על 9.8 מיליארד שקל.
שפיר הזהירה: "התקציב הזה פיקטיבי כי הוא לא כולל את עשרות השינויים שנעשו בו בשנה האחרונה בחשיכת ועדת כספים. חשפתי את השינויים האלה אבל משרד האוצר בוחר להסתיר אותם. שבוע אחרי שהתקציב יעבור פה, שוב הממשלה תהפוך את כולו ותעביר עשרות מיליארדים ליעדים לא ידועים, בניגוד לחוק יסוד משק המדינה".
עוד אמרה כי "גופים שנמצאים כרגע תחת חקירת משטרה כמו החטיבה להתיישבות, שהיועץ המשפטי לממשלה המליץ שלא לתקצב אותם השנה - בכל זאת משום מה הם מתוקצבים. אבל אין פירוט. מי הולך לקבל את הכסף? לא מופיע. זה באמת דבר מופרע בעיניי".
ח"כ מירב בן-ארי (כולנו) הפריעה בקריאות ביניים לנאומה של שפיר, אך זו השיבה לה: "מאוד לא מקצועי לדבר מבלי להסתכל על הנתונים. אם חצי מיליארד השקלים של החטיבה להתיישבות היו עוברים באמת לפריפריה, כפי שהיו אמורים, בעוטף-עזה היינו רואים צמיחה ושגשוג ובנייה. ובמקום לראות את זה אנחנו רואים פריחה ושגשוג אך ורק בקרב ישראל ביתנו והבית היהודי".
כדוגמה היא הסבירה כי סעיף בתקציב החינוך הוגדל בכ-600 מיליון שקלים, "סעיף התמיכות בנושאי יהדות. מאוד הייתי רוצה לדעת שאת התמיכות האלה יקבלו מגוון הארגונים שפועלים בתחום על כל הספקטרום של היהדות – גם הרפורמים וגם היהדות החילונית... אבל מה? לא מופיע שום פירוט לגבי מי יקבל את הכסף".
לדבריה הצטרפה ח"כ מרב מיכאלי חברתה לסיעה, שתקפה את "התקציב החדש, הראשון של האיש שנבחר לשר אוצר על כנפי ההבטחות החברתיות שלו לטובת הציבור, אבל הוא ממש לא מקיים את ההבטחות. אין בו מי-יודעת-מה גזירות, אבל הגזירה הכי קשה שיש בו היא שלרוב הציבור פשוט אין בו פתרונות". היא התריעה כי "הבעיה החברתית-כלכלית הכי גדולה בישראל היום היא שהשכר נמוך מדי. 15 שנה שהשכר הריאלי במדינת ישראל לא עלה. מה עושה התקציב שלך, אדוני שר האוצר, כדי להעלות לציבור את השכר? שום-דבר. אפס מוחלט".
ח"כ בן ארי אמרה מנגד כי מדובר ב"תקציב חברתי שמשרת את החברה, ולא חברה שמשרתת את התקציב. חבל שרוב חברי הכנסת מהאופוזיציה לא מצליחים לראות זאת. כמו תמיד, במקום לפרגן לתקציב חברתי חשוב, במקום לתמוך ברפורמות למען האזרחים, עוסקים ח"כים באופוזיציה בהשמצות".
בן-ארי הזכירה שהקיצוץ הרוחבי עומד על 3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת גידול של 23 מיליארד בשנים 2016-1015 "שיופנו להגדלת תקציבי החינוך, בריאות, רווחה, בריאות, ביטחון פנים ותרבות. זהו תקציב חברתי נטו". היא אף יצאה להגנת חוק ההסדרים וטענה כי בזכותו "נבלמה ב-1985 ההיפר אינפלציה, ב-1991 נפתח המשק לתחרות מדרום מזרח אסיה וכך ירד באופן חד מחיר הטקסטיל והאלקטרוניקה. ב-1987 הוא איפשר את ביצוע הרפורמה בביטוח רכב חובה, שחתכה בחצי את מחירי הביטוח".
לפנייה לכתב/ת 
