עד כמה כסף משחק תפקיד ביחסים שלכם?
מהדייטים ועד שגרת הנישואים: איזה מקום תופס הכסף בכל שלב בזוגיות שלכם, ומה הקשר לגירושים? סקירה
בשיתוף אלפא
חברה אמריקאית אמרה לי פעם: "אמריקאי ידבר על סקס הרבה לפני שהוא ידבר על כסף, וישראלי ידבר על כסף הרבה לפני שהוא ידבר על סקס". יש במשפט הזה הרבה מן האמת: בתרבות הסופר־פמיליארית שלנו כל אחד מרשה לעצמו להיכנס לארנק של השכן, של הקולגה ואפילו של הקופאית בסופר. עם זאת ולמרות הפמיליאריות, רובנו, כך מתברר, לא מייחסים למשכורת החודשית משמעות יתרה בתהליך בחירת בן או בת הזוג.
עוד בנושא:
80% מהרווקים משקרים בנוגע לגובה שלהם
השאלה שאסור לשאול ישראלים בדייט
בסקר שנערך בקרב חברי אתר ההיכרויות אלפא העידו רק שני אחוזים מהרווקים והרווקות שהם יבחרו או יפסלו בני או בנות זוג פוטנציאליים על בסיס הקריטריון הכלכלי. יתרה מזאת, וזה כבר פחות מפתיע, באותו סקר העידו 46 אחוזים מהרווקים והרווקות, כי השאלה השנואה עליהם ביותר היא השאלה "כמה את/ה מרוויח/ה?".
ומה אחרי כן? לפי ה-Business Insider, תקופת הדייטינג הקודמת לחתונה אצל זוגות שנפגשו באופן מסורתי נמשכת 42 חודשים. הסכום הנדרש למימון התקופה זו, שבמהלכה יוצאים אחת לשבוע לארוחה, לסרט או לבר - עומד על עשרות אלפי דולרים. לעומת זאת, תקופת הדייטינג של זוגות שהכירו במרחב הווירטואלי נמשכת כ־18 חודשים בלבד. דו דה מת'.
נפגשים בשביל רומנטיקה, מתגרשים בגלל כסף
האדישות של הרווק הישראלי לכסף היא נתון מפתיע, במיוחד לאור העובדה שגירושים רבים כל כך מתרחשים על רקע כלכלי. ממחקר על אבטלה וגירושים שהתפרסם ב־American Journal of Society, עולה כי נשים רבות יעזבו את בני זוגן בשל תקופת אבטלה ארוכה המביאה אותן לחוסר שביעות רצון מתמשכת.
בכיוון ההפוך, אגב, נדמה שהשנה היא 1950 - אף שלא רבים הגברים שיעודדו את בנות זוגן להישאר בבית ולטפל במשק הבית והילדים, הלחץ על הגברים להיות המפרנסים העיקריים עדיין קיים, ומעטים הגברים שיעזבו את בנות זוגן על רקע מצבן הכלכלי. בשורה התחתונה – כסף אינו מכתיב את הבחירות הרומנטיות שלנו, אבל הוא בהחלט מכתיב את הסיכויים של הזוגיות שלנו להחזיק מעמד בעולם החומרי מאוד שבו אנחנו חיים.
ואולי פה בעצם קבור הכלב – חיפוש בני ובנות זוג הוא תהליך רומנטי, במובן האינטלקטואלי של המילה (אנחנו שמים את הדגש בתכנים וברגשות יותר מאשר בסדר ובצורה), ואילו סיום של מערכות יחסים הוא תהליך הנשען על היומיום האפרורי והבנאלי. כלומר: אנחנו מחפשים בני ובנות זוג שיהיו פרטנרים מעניינים ורגישים, אבל החיים מנסחים בשבילנו סדרי עדיפויות אחרים – בסופו של דבר, מערכות יחסים רבות אינן מבוססות על קריאת שירה ורובן אינן שורדות ירידה באיכות החיים, קל וחומר - עוני.
אבל במובן מסוים, צודקים הרווקים שאומרים שכסף אינו מעניין אותם. לא בגלל שכסף אינו חשוב חלילה, אלא בגלל שרוב האנשים יעדיפו לחפש משהו גדול ומהותי יותר – רצינות, עמוד שדרה, הרפתקנות ואחריות אישית. איש חכם אמר לי פעם: "את לא צריכה לחפש את אב ילדייך. חפשי פרטנר שאפשר לצאת איתו למסע, מישהו שאפשר להרים איתו פרויקט משותף גדול", והרי זה בדיוק העניין – מי שאפשר לצאת איתו למסע או להרים פרויקט גדול יהיה כנראה מספיק אחראי בשביל להתפרנס בכבוד.
לפנייה לכתב/ת 
